בראיון לערוץ 7 מבקר פרופ' יובל אלבשן את דבריו של נשיא העליון לשעבר, הפרופ' אהרון ברק, ולפיהם לא נמצאו בשנות החמישים והשישים לא נמצאו מבין יוצאי מרוקו עורכי דין הראויים להתקדם לשיפוט.
לדבריו, גם ברק יודע שהיו כמה וכמה מוכשרים שכאלה, אך הוא מבקש לגונן בדבריו על המערכת.
בעקבות טורו בעיתון ידיעות אחרונות מתייחס בראיון פרופ' אלבשן לדבריו של אהרון ברק שאמר: "עורכי הדין המרוקאים שהיו פה ב־1950, 1951... כמה מתוך עורכי הדין שהיו ב־1950 היו כאלה שהיו כשירים להתמנות כשופט שלום ואחר כך כשופט מחוזי? כשיעשו את כל המחקר הזה, יבואו לידי המסקנה שגם אנחנו באנו אליה כשחיפשנו וחיפשנו וחיפשנו, ולא מצאנו".
"לא רק שהיו בתקופה הזו עורכי דין יוצאי מרוקו מוכשרים ומובילים, אלא שהיו גם שופטים שכאלה באותה תקופה, והסיפור העצוב והאמיתי הוא שאם לפני קום המדינה, במערכת המשפט המנדטורית, היו 34 אחוזים שופטים יוצאי המזרח, עם קום המדינה המספר ירד לשישה אחוזים. מאחר ומערכת המשפט הישראלית התבססה על השופטים הקודמים המשמעות היא שכל השופטים שהתקבלו בחמש השנים הראשונות של המדינה היו אשכנזים".
כאמור, מדגיש אלבשן כי מדובר במנגנון מפא"יניקי שלא רצה לקדם את המשפטנים המזרחיים ולא שלא היו כאלה בנמצא. הדוגמא המובהקת לדברים היא בכור שטרית, שהיה שופט ותיק וטוב, אך מאחר והובהר לו שאין סיכויים שיקודם ולכן בחר לעבור למערכת הממשלתית והפך לשר המשטרה, אך לא מרצון עשה זאת, אלא מחוסר ברירה.
"סיפורים דומים היו להרבה שופטים מזרחיים, בהם אהרון שמש, יליד בירות עם ותק של 21 שנות שיפוט והיה שופט מחוזי בחיפה. למרות שפרסם ספרים ולמרות ותק ואת הדוקטורט עשה בארה"ב הוא לא קודם. במקומו קודמו שופטים שהגיעו מארה"ב וגרמניה והפכו לימים לנשיאי בית המשפט העליון כדוגמת השופט אגרנט והשופט לנדוי", אומר אלבשן ומזכיר שופטים יוצאי מצרים ומדינות מזרח רבות. "זה לא שלא היו, אלא שלא רצו אותם".
האם אהרון ברק לא מכיר את הנתונים ההיסטוריים? אלבשן משוכנע שהדברים ידועים גם לברק, אך הוא "מבקש להגן על המערכת", כפי שעשה בכל פעם שלתחושתו המערכת נתונה תחת מתקפה, ובסוג הגנה שכזה הוא שוב ושוב נכשל באותו כישלון. "אני שומע את זה מאז שנת 88'. בכל פעם שיש ביקורת על הפרקליטות, על מערכת המשפט ועל בית המשפט העליון, אני שוב שומע שזו לא העת לשינויים. בגלל הגישה הזו המערכת אף פעם לא תוקנה ואף פעם לא הודתה בטעויות. אילו פרשת רות דוד הסתיימה מבחינת המערכת בקביעה שבהיותה בפרקליטות הכול היה בסדר. אותו דבר בעליון, שם כמעט ולא מודים בטעויות, ואני אומר 'כמעט' רק כי אני נזהר".
"אין לי ספק שאהרון ברק יודע היטב מיהו בכור שלום שטרית ומיהם השופטים האחרים שלא קודמו, אבל הוא רוצה להגן על המערכת, אבל בעיניי להגן על המערכת זה לבקר אותה ולא להיפך", אומר אלבשן המציין שבשנים המאוחרות יתר המציאות הייתה טובה בהרבה, שכן מספרם של עורכי הדין והמשפטנים המוכשרים גדול בהרבה מבשנים קודמות. "כיום יש פרופסורים למשפטים יוצאי המזרח וגם הם לא מקודמים, והשאלה היא למה. התשובה היא שאנשים מקדמים את מי שדומה להם ובכל אחד מאיתנו יש גזען".
לטעמו של אלבשן המענה למציאות הקיימת ככל הנראה יצטרך להיות צעד נוקשה של העדפה מתקנת. לתפיסתו, הרפורמה המשפטית המוצעת לא תשנה את המצב אלא רק תחזור לכל מה שנעשה בעבר על ידי הליכוד והעבודה, כלומר להשאיר את המצב כפי שהוא ולא להוביל לדרמה של ממש במינוי יוצאי מזרח ובעיקר יוצאי מרוקו לשיפוט.