לבית הדין 'לכתחילה' בראשות הרב שאול דוד בוצ'קו, הוגשה תביעה כנגד אדם החתום על צ'ק של אלפי שקלים, והצ'ק לא כתוב על שם מוטב מסוים אלא נשאר פתוח. בעל הצ'ק אינו מוכן לשלם אותו.
התובע, מנהל גמ"ח צדקה, הציג לבית הדין צ'ק החתום על ידי הנתבע ומבקש לפרוע אותו למרות שעבר התוקף שלו. לדבריו, הצ'ק, שאינו זכר ממי קיבלו, אבד במשרדי הגמ"ח, וכעת שמצאו – הנתבע אינו מוכן לשלמו.
הנתבע השיב שאינו מכיר את התובע ומעולם לא נתן לו צ'ק. לפיכך אין הוא חייב לגמ"ח כלום, ואם רוצה התובע את דמי הצ'ק, יחפש את התורם שהעביר לו את הצ'ק וממנו יבקש תרומה מחדש.
בית הדין קבע כי מצד החוק במדינה, הצ'ק לא בטל גם לאחר שעבר הזמן שהבנק מקבלו. אומנם הבנק לא מחויב לכבדו אך ניתן לגבותו על ידי 'הוצאה לפועל'. הוראה זו תקפה גם על פי ההלכה כי בהקשר זה 'דינא דמלכותא דינא'. לכן אם הצ'ק ניתן בעת רכישת מוצר הרי כשפג תוקפו- צריך לשלם מחדש.
אמנם במקרה הנידון, הצ'ק לא ניתן ישירות לתובע אלא שולם לאדם אמצעי שהוא העביר אותו בתרומה לבעל הגמ"ח. לפיכך בית הדין הסתפק האם יש חובה לבעל הצ'ק לפרוע אותו כאשר נעשה כבר שימוש בצ'ק.
והדבר תלוי בשאלה- האם הצ'ק הוא שטר חוב –דהיינו שמתחייב בעל הצ'ק את הסכום הכתוב בו למוטב שמחזיק אותו, ואז אף שעבר זמנו של הצ'ק - החוב לא בטל וצריך לשלם.
אפשרות אחרת היא שהצ'ק הוא הרשאה לבנק להיות שליח להעביר למחזיק בו את הסכום הנקוב. ולפי הגדרה זו - במקרה שלפניו לאחר שעבר הזמן ובטלה השליחות אין הוא חייב לשלם.
למעשה, מכיוון שנחלקו הדעות בפוסקים מה הגדרתו הממונית של צ'ק, אין לחייב את הנתבע, מכיוון שבספק בדין המוציא מחברו עליו הראיה.
לסיכום פסק בית הדין כי הנתבע פטור ואינו חייב לפרוע צ'ק שעבר זמנו.