בנתוני הלמ"ס שפורסמו לאחרונה, נרשמת ירידה בשיעור השימוש הכולל של הציבור הישראלי בכרטיסי האשראי.
הירידה נאמדת ב-0.1% והיא ממשיכה את הירידה קו המגמה, ירידה שהחלה בתחילת 2023 וזו לאחר שנת 2022 שהייתה גם היא מתונה באופן יחסי ונעה על פחות מאחוז.
משמעות הנתון הזה הינה שככל הנראה המשק התרגל לצרוך פחות טובין, אשר נרכשים בעיקר דרך שימוש בכרטיסי האשראי. הקיטון ברכישות מצביע על שינוי המגמה במשק הישראלי, אשר מבין כי עליות המחירים של כלל המוצרים בסופר מתייקרים ולכן צריך להתחיל לברור מה קונים ועם מה מחכים. מה נחוץ ומה ייחשב כמותרות ולכן יידחה למועד מאוחר יותר.
נתון זה הינו משמעותי ביותר לעניין החלטות בנק ישראל לגבי המשך העלאות הריבית במשק. ההסבר לכך היא שמצד אחד עליות ריבית מבקשות לצנן את השוק המקומי ולייצר רגיעה מסוימת, בעיקר לאחר שנת היציאה מהקורונה ב-2022, בה נרשמה עלייה מרשימה בשימוש בכרטיסי האשראי, אך מהצד השני המשך עליות ריבית עלולות להזיק למשק, זאת בהינתן קיטון חד בהוצאות משק הבית בישראל שעלול לגרום למפולת כלכלית בעייתית.
מומחים שונים משערים כי הנתון יהווה משקל משמעותי בהחלטות הועדה המוניטרית של בנק ישראל לגבי שאלה על העלאת ריבית נוספת בעתיד הקרוב. המומחים אף משערים כי הנתון יגרום בתחזית החיובית לעצירת העלאות הריבית ובכך מתן "קרדיט" למשק להמשיך להתנהל בחכמה יתרה לגבי הוצאותיהם השוטפות.
היום (ראשון) פורסם כי שר האוצר סמוטריץ׳ מקפיא את עליית מחירי הדלק בצעד שלמעשה יקטין את מס הבלו, אוו מס שמרכיב את מחירי הדלק אותם אנו משלמים בתחנות השונות. כידוע הורדת מס מצריכה את משרד האוצר למצוא מקורות תקציביים בדרך אחרת, ביתר שאת לאור התקציב שאמור להיות מובא לאישור הכנסת במהלך חודש מאי הקרוב.
אישור התקציב יכול להתקל בבעיות לאור צירוף ענייני הקיטון במס הבלו ובהוצאות האשראי השוטפות. יהיה מעניין לראות מהיכן משרד האוצר ימציא את המקור התקציבי לכלל סעיפי התקציב השונים, או מנגד האם ירים המשרד דגל אדום וידרוש את הצרת צעדי הממשלה הנוכחית, נוכח מחסור בכספים שימלאו את כיסי משרדי הממשלה לתוכניותיהם.