מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אחר הצהריים (שלישי) את הדוח השנתי שעוסק בין היתר בטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים.
68 כתבי אישום הגישה מח"ש בשנת 2021, שהם 1.2% מכלל התיקים שבחנה. 55% מהתיקים שמח"ש קיבלה בעניינם ב- 2021 נסגרו מבלי שנותבו לגורם אחר במשטרה למענה ארגוני שאינו פלילי. 9.7 מיליוני ש"ח שילמה המשטרה ב- 2018-2019 בגין משכורות לשוטרים מושעים.
הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים מפוצל בין שני מערכים: ככלל, הטיפול בתלונות החמורות יותר מבוצע באמצעות מח"ש הפועלת במסגרת פרקליטות המדינה ורשויות התביעה; ואילו הטיפול בעבירות חמורות פחות הוא בסמכות המשטרה וחטיבת התביעות במשטרה.
ממצאי הביקורת בנושא הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים מציגים לפני הגורמים האמונים על הטיפול בעבירות שוטרים שלושה אתגרים מרכזיים: שאלת המבנה המערכתי-ארגוני המיטבי לטיפול בעבירות שוטרים בכל רמות החומרה - ישנן השפעות לשיוך המוסדי של הגופים הנמנים עם המערך, בדגש על השיוך של מח"ש לפרקליטות המדינה ושל מחלקת משמעת במשטרה לאגף משאבי אנוש של המשטרה, על יכולתם להבטיח עצמאות תפקודית מלאה.
האתגר השני, עניינו יכולותיה המבצעיות של מח"ש. המבקר מצא בהיבט זה ליקויים מהותיים ובכללן הסמכויות שהוקנו בדין לאגף חקירות ומודיעין במח"ש לצורך מילוי תפקידו; הידע המקצועי והמיומנות של החוקרים; והמשאבים העומדים לרשות האגף ועובדיו. היבטים אלו משליכים על תפקודה של מח"ש כיחידה מבצעית, עצמאית ויוזמת.
האתגר השלישי, עניינו יכולותיה של המשטרה לטפל במישור המשמעתי, הארגוני והפיקודי בכל המידע שמועבר אליה - נמצאו קשיים בקשרי הגומלין בין מח"ש למשטרה; היעדר הנחיות וקווים מנחים לקבלת החלטה על ניתוב התיקים למסלולי טיפול שונים; תקופות השעיה ארוכות של שוטרים (כשנה וחצי בממוצע) שעלותן למשטרה הסתכמה ב-9.7 מיליוני ש"ח וליקויים בהליכי הטיפול בעבירות משמעת של מתנדבים במשטרה.
בין היתר עלה כי בשנת 2021 התקבלו 4,401 תלונות, עלייה של 34% לעומת שנת 2019 שבה התקבלו 3,293. ב- 625 תיקים נחקרו שוטרים באזהרה, שהם 12% מהתיקים שמח"ש בחנה וקיבלה החלטה בעניינם בשנת 2021. 68 כתבי אישום הגישה מח"ש בשנת 2021, שהם 1.2% מכלל התיקים שבחנה. 55% מהתיקים שמח"ש קיבלה בעניינם ב- 2021 נסגרו מבלי שנותבו לגורם אחר במשטרה למענה ארגוני שאינו פלילי.
עוד עלה כי במשטרה כ- 24,700 מתנדבים. בשנים 2020-2021 הוגשו ארבעה כתבי אישום בגין עבירות שביצעו מתנדבים. בנוסף, המשטרה הוציאה 3.4 מיליון ש"ח על סיוע משפטי לשוטרים. מדובר בעלייה של כ- 62% בשבע השנים האחרונות.
המבקר אנגלמן ממליץ כי היועצת המשפטית לממשלה תוביל עבודת מטה שבה ישתתפו כל גורמי המקצוע הרלוונטיים, לרבות נציגים ממשרד המשפטים ומהמשרד לביטחון לאומי. במסגרת עבודת המטה מומלץ כי ייבחנו שיוכם המוסדי והכפיפות הארגונית של הגופים האמונים על הטיפול בתלונות ושל העומדים בראשם, וכי תתבצע השוואה בין מערך תפקודי זה לטיפול בתלונות נגד שוטרים ובין מודלים אחרים הקיימים במדינות העולם, של המערכים התפקודיים השונים לטיפול בתלונות נגד שוטרים, בדגש על הצורך בהבטחת טיפול כולל ומערכתי, יעיל ועצמאי שיבטיח טיפול אפקטיבי במערך חקירות השוטרים והטיפול בתלונות נגד שוטרים. מומלץ כי ההמלצות שיתבססו על ממצאי הבחינה בנושא יובאו לפני השר לביטחון לאומי ושר המשפטים.
דוח המבקר בדק גם את התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה החקלאית. בשנת 2021 נפתחו 977 תיקי חקירה בגין עבירות פשיעה חקלאית. 70% מהתיקים נסגרו בעילת "עבריים לא ידוע" מסך תיקי הפשיעה החקלאית שנסגרו בשנים 2017-2021. אומדן הנזק הכלכלי הישיר והעקיף הנגרם בשנת 2016 מעבירות פשיעה חקלאית עומד על 1.2 מיליארד ש"ח
הפשיעה החקלאית היא פשיעה המכוונת לפגיעה בענפי החקלאות השונים באמצעות גניבה של בעלי חיים או תוצרת חקלאית; גניבת ציוד חקלאי; פגיעה בבעלי חיים; הסגת גבול והשתלטות על שטחי מרעה; הצתות; גרימת נזק לציוד, לתשתיות ולשטחים חקלאיים.
הנזק הכלכלי הישיר והעקיף הנגרם ממנה הוערך בכ-1.2 מיליארד ש"ח בשנת 2016. בביקורת הקודמת עלו ליקויים באופן טיפול המשטרה ומג"ב בעבירות פשיעה חקלאית ובנוגע למבנה מג"ב והיחידות שאמורות לעסוק במניעת אירועים כאלה.
בביקורת המעקב עלה כי חלק מהליקויים טרם תוקנו - מידת האמון שהציבור במרחב הכפרי רוחש למשטרה היא בינונית, ומשיחות עם חקלאים עלה שהם מיואשים מ"אוזלת היד של המשטרה בטיפול בפשיעה חקלאית" כהגדרתם, ו"חשים שהופקרו על ידי המדינה"; שיעור הסגירות של תיקים בעילת "עבריין לא נודע" עומד על כ-70% מסך מקרי סגירת תיקים של עבירות פשיעה חקלאית, והדבר מעיד על קושי בתפיסת עבריינים מבצעי פשיעה חקלאית; ב-20 השנים האחרונות עשה מג"ב שינויים תכופים במבנה הארגוני שלו, ואלו הביאו לכך שכיום יחידות הסיור הכפרי אינן פועלות באופן קבוע ורציף בשטחים החקלאיים, ועקב כך נפגעת תחושת הביטחון של התושבים במרחב הכפרי.
עוד עלה בביקורת כי בשנת 2021 נפתחו 977 תיקי חקירה בגין עבירות פשיעה חקלאית. השיעור הממוצע של כתבי האישום שהוגשו בשנים 2017-2021 מתוך כלל תיקי החקירה שנפתחו בגין פשיעה חקלאית עומד על 18% (827 מתוך 4,602).
המבקר אנגלמן מציין בדוח כי על המשטרה ועל מג"ב להמשיך ולפעול למניעת פשיעה חקלאית, בין היתר באמצעות הגברת נוכחות יחידות מג"ב בשטח מתוך תפיסה שנוכחות בולטת של כוחות בשטח תייצר הרתעה לעבריינים שתביא להפחתת מספר מקרי הפשיעה החקלאית. נוסף על כך, על המשטרה ועל מג"ב לדאוג לכך שזמנם של הבלשים והחוקרים של מג"ב יוקדש בעיקר למשימות חקירה ובילוש ולא לשמירה, הסעה וליווי של עצורים.
כמו כן, עליהם לגבש תוכנית סדורה לחיזוק אמון הציבור במרחב הכפרי. על המשטרה ועל מג"ב לבחון את השינויים הארגוניים שבוצעו במג"ב, תוך הפקת לקחים מהפערים שנוצרו בעקבותיהם, ומוצע גם לבחון את השפעתם של שינויים אלה על תחושת הביטחון של האזרחים במרחב הכפרי.