האלוף (במיל׳) וראש המל"ל לשעבר, יעקב עמידרור, כיום חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון מתייחס בשיחה עם ערוץ 7 לשורת נושאים מדיניים וביטחוניים שעל סדר היום: החזרת חבר הפרלמנט הירדני לירדן וכיצד יש לנהוג לאור ירי הרקטות מעזה.
בנושא החזרתו של חבר הפרלמנט הירדני לממלכה הירדנית אומר עמידרור: "נאמר שהיינו משאירים את חבר הפרלמנט אצלנו, מה היינו מרוויחים? התשובה היא כלום. עדיף היה לקבל איזה רווח פוליטי מהממלכה הירדנית. האסיר הזה הוא לא רגיל וזה לא שהוא ישוקם בזכות ישיבתו בכלא.
''אם היינו מנסים לתעל את האירוע של האסיר להעלאת נושאים הקשורים להר הבית, היינו מקבלים מהירדנים אצבע משולשת, כי האסיר לא באמת מעניין אותם ורק היינו מפסידים הזדמנות לשפר את היחסים שיש ביננו".
עמידרור מזכיר כי הגבול הכי ארוך של ישראל הוא עם ירדן והוא בסך הכל שקט, ''יש חדירות מבריחים, מדי פעם, יש לנו מערכת יחסים של תן וקח עם הירדנים וזה דבר טוב למדינת ישראל".
עמידרור מגיב על ההסלמות האחרונות שראינו מלבנון ומעזה ואומר: "אני מאלו הטוענים שאין הסלמה רב זירתית. התיאום רק חלקי, לפעמים יש תיאום בין ארגוני הטרור בגזרות השונות ולפעמים אין. אין קשר בין ירי הקטיושות של חמאס למותו של העציר הביטחוני, שגרר ירי מעזה של הג׳יהאד האיסלאמי. בעזרת הירי מלבנון, חמאס רצה לגרור את חיזבאללה לכמה ימי לחימה, זו הייתה מטרת העל שלו כדי למשוך את ישראל לעניין, אך ישראל לא פעלה כפי שרצה. עשינו מה שעשינו נקודתית, ללא הסלמה של כל האזור. לכן מבחינת חמאס זהו כישלון. אם אני איש חמאס אני אומר שזהו בזבוז תחמושת ותו לא".
ברמה האסטרטגית, עמידרור מסביר: "כמה ישראלים שמעו את הקטיושות בצפון וברמת הגולן? הכל תלוי באיזה הסבר מספקים מהממשלה לאזרחים על המצב המורכב, לא בניפוח תקשורתי של אירוע, שטוען שחמאס מתואם כביכול עם כל הזירות וארגוני הטרור. כל האירוע הזה פשוט חסר חשיבות מבחינה אסטרטגית. כולם יודעים שיש חמאס בלבנון, הנזק למדינת ישראל הוא אפס וחמאס לא הצליח לייצר שום אירוע, למרות שהוא רצה לגרור את ישראל ללחימה. זה מה שחשוב. אפס משמעות אסטרטגית מבינת הפגיעה בישראל. בסוף חשוב לזכור, לא היה חודש רמדאן שקט כזה כבר זמן רב וזהו הישג חשוב".
בניתוחו, עמידרור מציב את השאלה המרכזית מבחינתו: "אפשר להציג דברים בכל מיני צורות, אך השאלה המרכזית היא כזו: היה אירוע ביטחוני, האם אנחנו מוכנים ללכת למבצע בעקבותיו? ולפי התשובה לקבוע מה אנחנו עושים. אם התשובה היא כן: בבקשה, אפשר להגיב תגובה נימרצת. אם לא: גם בסדר - אבל אז התגובה שונה. דרך אגב, גם אם נגיב תגובה נמרצת עשרת מונים, ויהיה מבצע גדול בו אנחנו נאבק את עזה והם ויירו על תל אביב, צריך לזכור שבעיית עזה לא תיפתר בעקבות כך.
''והשאלה אינה שאלה של הרתעה, כי שלמעשה אין בעיית הרתעה למדינת ישראל. כל אחד במזרח התיכון יודע שכל נקודה שראש הממשלה ישים לצה"ל על המפה ויורה להרוס אותה, גם בטווח של 1000 ק"מ מתל אביב - תושמד. השאלה היחידה היא אם זה יהיה תוך 72 שעות או 90 שעות, לכן אויבנו מחפשים את הדרך שתעצבן אותנו אבל תהיה מתחת לסף שבו נגיב בפראות, שהרי גם אנחנו לא רוצים מבצעים גדולים שמפריעים למדינת ישראל אלא במקרים מיוחדים".
עמידרור מסיים בקריאת הכיוון שהוא מזהה שצריכה להיות לממשלה הנוכחית, למול האיומים הביטחוניים: "אני מאמין גדול שאחד מהתפקידים הכי חשובים של הממשלה, זה לדחות מלחמות גדולות שמפריעות לנו להתפתח. צריך להיות מוכן לאתגרים מאיראן וחזבאללה, בין אם אנחנו נתחיל או הם, אבל חמאס? מה נרוויח? ניתן להם מכה קשה ואז מה? מה הלאה? גם הממשלה וגם עם ישראל לא רוצים לצאת למבצע גדול שכזה למען מטרה לא ברורה, במקום למקד מאמצים באיראן וחזבאללה".