אלוף (במיל׳) גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס המטכ''לי, מתאר בשיחה עם ערוץ 7 את תפיסת הביטחון הלאומי הנכונה לישראל, לשיטתו, ברקע ההסלמה האחרונה מלבנון ומעזה, מפרט על סוגיית החזרת חבר הפרלמנט הירדני לירדן וגם על משמעויות לאומיות רחבות, הנובעות מתפיסת הביטחון המפא"יניקית ברוח יצחק רבין ז"ל, בה דוגל הכהן.
הכהן תומך בהחזרתו לירדן של חבר הפרלמנט הירדני שהבריח נשק: "יש לשער כי רוב הדברים אינם ידועים לציבור, אך מה שכן ניתן לומר זה שיש יחסים מאוד מורכבים עם ירדן וקיים אינטרס מובהק של ישראל לשמירה על יחסים טובים עם הממלכה, בעיקר עקב הגבול הארוך בינינו. הסוגיה עם חבר הפרלמנט היא מאוד אינטימית והוא כנראה רק נתיב אחד מתוך מערכת הברחות ענפה, שדואגת לחמש את גורמי הטרור הפלסטיניים".
"עצם זה שהוא חבר פרלמנט והפך את החיסיון הדיפלומטי שלו לבסיס להברחה שם את החשד לעוד הרבה דיפלומטים אחרים לבדוק אותם בהקפדה יתרה, כמו גם דרישה הגיונית שתהיה לישראל מהממלכה לבדוק אצלם מה קורה. חשובה כמובן ההבנה את מי הוא שירת ולמי הוא הביא את הנשק, רק בשביל האינפורמציה הזו טוב שהוא נתפס. לא מכל דבר עושים ספסרות ולפעמים יותר טוב לוותר מראש, זה לדעתי עמד לנגד עיניהם וטוב עשו הגורמים המדיניים ששחררו אותו".
האלוף (במיל׳) הכהן מתנגד להצהרות חסרות הבסיס, כלשונו, של השר בן גביר, אשר מצמצמות את מרחב התמרון שלו בסוגיות ביטחוניות רגישות: "כאשר השר בן גביר מכריז על מדיניות 'ימין מלא מלא', זה למעשה משפט חסר בסיס. כל דבר הרי תלוי בהקשר. אי אפשר להעמיד אסטרטגיה בלי גמישויות ומרחבי תמרון, לכן המשפט ריק מתוכן והשר למעשה מוצא עצמו נכנס בקירות. צריך להתאים בכל רגע את העמדה ביחס להתרחשות ולהמנע בכך מהתרסקות בגלל דבקות באמירות כאלה, המונעות ממנו את מרחב תמרון חשוב".
בעניין ההסלמה האחרונה שראינו מלבנון ועזה, האלוף (במיל׳) מסביר על המשוואה החדשה שמציב חמאס: "קשה לבחון הישגים בהבטי תודעה. מה שחמאס השיג זה קיבוע בתודעת הציבור הישראלי אודות הזירות השונות שאליהן הוא מחויב באזור: הר הבית - זירה שהוא מיתג את עצמו ככזה שנלחם עליה ומוכן להלחם ולהקריב קורבנות. הקשר לחמאס בסוריה, לבנון וטורקיה - חמאס משחק כעת במגרש אזורי, לכן רואים את מנהיגי חמאס נפגשים עם נסראללה, אסד והאיראנים. סוגיית האסירים - הזיקה של חמאס לזירה זו טוענת כי שמה שיקרה שם יפעיל את מערכת השיקולים החמאסית בשאלת התגובה הראויה מצידם. זירת האיום - אפשרות לירי על תל אביב. הם כמובן לא יכולים להשמיד את העיר, אך די האיום כדי להזכיר לישראלים את האופציה הקיימת לשיבוש מרקם החיים".
הכהן מחזיק בתפיסות מפא"י לעניין הביטחון הלאומי של ישראל, הוא מפרט אותן בכל פורום והוא רואה בהם גם ככאלה השייכות לעניין המאחזים הבלתי חוקיים ונושא הסדרתם: "יצחק רבין היה חותם עכשיו על התפיסה שאני מציג, כי היא פרי השרטוט שלו את מרחבי יהודה ושומרון. הפשרה המפ"איניקית היא לא רק להתפשר, אלא גם כוללת את הרצון להמשיך למשול ולשלוט בירושלים, גב ההר ובקעת הירדן. יחד עם זאת רבין שאף שלא לשלוט כלל על שטחי הרשות הפלסטינית", מסביר הכהן את גישתו לנושא.
"שטחי C מסמנים את עורקי הביטחון של מדינת ישראל: בקעת הירדן, שללא שליטה בה היה יכול להיות חמור פי מאה מהמצב הקיים, שהרי לבקעה תפקיד קריטי בבידוד המרחב מכל מה שממזרח לנו ועד איראן. בנוסף, הצבא הוא תמיד ארעי, נחות מספרית ולא יכול להחזיק מסה צבאית מבחינת ביטחון. בעניין זה המאחזים, שהוקמו כמעט כולם בתקופת שרון ובתיאום אישי איתו, הם צורך ביטחוני-קיומי למדינת ישראל. לדוגמא, המאחזים כמו עשאהל ואביגיל, שקיומם קריטי לחיבור מצודות יהודה לקריית ארבע ומדבר יהודה. למעשה, מי שמסתכל על המפה הכוללת, אין דבר כזה בכלל מושג של יישובים מבודדים".
הכהן קורא להמשיך בהחזקת המאחזים הבלתי חוקיים, אפילו בהיעדר החלטה של הממשלה בנושא: "יש להסדיר את ההתיישבות הצעירה, אך המשמעות המרכזית היא לאו דווקא בהליך הסדרה, כי אם במעשה ההתיישבות דה פקטו. צריך להבין שחיים של יהודי, עם בית על גבעה, ילדים שנולדים ועץ שניטע, הם אלו שיקבעו את העובדות בשטח הרבה יותר מאשר קיום הסדרה שיוליד גם תשלום מחירים על הכרזה מדינית בעניין ההסדרה. זוהי מדיניות מפא"י האמיתית, מעשים".