המקובל הרב יצחק בצרי התארח אצל ליאת רגב בכאן 11 לשיחה על ההבדלים בין ל"ג בעומר כפי שהוא מצויין בציבור החילוני לעומת הדגשים של היום הזה בציבור הדתי.
לדבריו, בזמן שילדים שגדלו בחינוך החילוני של ישראל מזהים את ל"ג בעומר עם בר כוכבא והמרד, עבור החרדים מדובר באירוע אחר. "בר כוכבא ידוע כמורד שהביא אסון על ישראל. ל"ג בעומר הוא כולו הילולה לאדם אחד, רבי שמעון בר יוחאי".
הוא חוזר במהלך השיחה לאסון מירון בו איבד שלושה מקרובי משפחתו. "ברור לכולנו שלאבד בני משפחה זה קשה מאוד, בפרט כשמדובר באנשים צעירים", אמר הרב בצרי. "בן דוד של אשתי שהיה בן 25, האחיינים שלי, יוסף דוד בן ה-16 ומשה מרדכי בן ה-12. הם היו ילדים מיוחדים, חכמים נבונים. אני חושב על הקטן הרבה, הוא היה ילד פיקח ומאוד אהוב בכיתה. הוא סחב את כל הכיתה אחריו, היה הכי חרוץ. וכנ"ל גם אחיו. אומרים שאלוקים לוקח את המיוחדים, הם היו המיוחדים ביותר, כשושנה בין החוחים".
"זה כל כך כואב. כשנעלה השנה להר, עלינו לזכור את הילדים והצעירים שדרכו עליהם ולשמור על חיי אדם. מחריד שאנשים הרגו אנשים ברגליים ופשוט רמסו אותם. חשוב להיזהר מאוד לא להיכנס למקומות שאי אפשר לצאת מהם", הוסיף.
הרב היה על ההר כשהתחיל האסון ושיחזר את הרגעי האימה: "עמדתי למעלה מול כל השמחה ולפתע התזמורת נדמה והחלו הסירנות והצעקות. אחר כך בחוץ התחלנו לחפש את כולם. חיפשתי את הילדים שלי, החתנים שלי, ואז כשהתקשרתי לגיסי והוא לא ענה לי, התחלתי להתקשר לאחיינים והם לא ענו. בבוקר למחרת, גיסי אמר לי שהוא עדיין לא מצא את הילדים שלו. נסענו לחפש אותם בבתי חולים, לא רצינו לחשוב לרגע שהם כבר לא איתנו, עד שבסוף נסענו לאבו כביר והיינו שם שעות מרוטות עצבים, עד כמעט כניסת שבת, עד שזיהינו את הילדים. צריך לזכור שההילולה של ל"ג בעומר אצלנו היא גם האזכרה של הילדים האלה. אנו מסתכלים על זה כזכות למות ביום כזה קדוש, בזמן הקדוש של ההילולה הם עלו השמיימה".
הרב בצרי מתקומם גם על הניסיונות המורגשים, לדעתו, בימים אלה להשתלח בציבור החרדי. "מאוד מקומם אותי שחושבים שחרדים הם צל ואפילו מנצלים. החרדים הם אלו שהקימו את מדינת ישראל, המשפחה שלנו הגיע לארץ לפני 150 שנה, כשלא היה פה כלום", מבהיר הרב בצרי. "סבא שלי סיפר לי על כל מה שקרה כשהרגו את חבריו, כל המשפחה שלנו לחמה בהגנה, לא היה דבר כזה שיהודי לא בהגנה. בבתים של החרדים אספנו נשק נגד האנגלים. החרדים באו להתיישב בארץ עוד לפני שבן גוריון בכלל חשב להגיע לכאן או לאוגנדה אנחנו כבר היינו פה".