בפרקליטות המדינה החליטו השבוע שלא לערער על זיכויו של רומן זדורוב מאשמת רצח תאיר ראדה ז"ל. החלטה מתקבלת בימים בהם מוציא פרופ' אזי לב און, חוקר אינטרנט ומדיה חברתית, לאור את ספרו אודות הפרשה ובו דגש מיוחד על תרומתן של הרשתות החברתיות לזיכויו של זדורוב.
פרופ' לב און מספר כי הפרשה תפסה אותו כחוקר השפעות של מדיה חברתית על אנשי ציבור, במיוחד לנוכח מספר היבטים ייחודיים לפרשה זו. בין השאר הוא מזכיר כי משכה את תשומת ליבו העובדה שבין הקבוצות הרבות שהתגייסו להוכחת חפותו של זדורוב הייתה גם קבוצת הענק 'כל האמת על רצח תאיר ראדה' ובה למעלה ממאתיים אלף חברים. "קבוצה פעילה כל כך שעוסקת ברצח שהתרחש לפני למעלה מ-16 שנה, מרתקת אותי", הוא אומר.
נתון נוסף שריכז אליו את תשומת הלב הוא הנגישות בה ניתן היה להגיע אל חומרי החקירה שפורסמו ברשת באיכות טובה. בין השאר מדובר בחקירותיו המצולמות והמתומללות של זדורוב, סרטוני הדיבוב שלו בתא הכלא, סרטוני השחזור ועוד "כך שיש כאן סביבת מדיה מאוד נדירה. הדבר הזה משך אליו הרבה מאוד פעילים שמתעניינים בתיק הזה".
"תופעה מעניינת נוספת היא שמכיוון שיש כל כך הרבה פעילים שמתעניינים וחושפים, קבוצה גדולה מהם החלה מלווה את התיק והמשפט. עו"ד ירום הלוי הפך לבא כוחו של זדורוב, ובאופן טבעי צריך לצלול לעומק החומר ויש כעת אנשים שמוכנים לצלול לעומק החומר בהתנדבות. חומרים הועברו לחלק ניכר מהפעילים, לא כל החומרים גלויים ברשת, את החומרים קיבלו אנשים שעורכי הדין חשו שניתן לסמוך עליהם", אומר פרופ' לב און ומספר על כמה מהתרומות הקריטיות של תחקירים עצמאיים שכאלה.
באחד המקרים הבחין פעיל שכתם דם שאותר בתא השירותים הסמוך לתא בו נמצאה תאיר צולם והוגדר כאילו נמצא בתא בו היא אכן נמצאה. נתון זה נחשב דרמטי מאוד בעיני השופטים כיוון שהוא חשף את המעבר של מבצע הרצח מתא לתא. "מציאה של דבר כזה היא מחט בערימת שחת וצריך גם הבנה ומיומנות וגם זמן ונגישות לחומרים", אומר לב און ומציין כי מדובר באחד הממצאים שהובילו להכרעה לפתוח במשפט חוזר.
פעולה דרמטית נוספת שבוצעה על ידי המתנדבים היא הוספת תרגום בגוף סרטי השחזור, החקירה והדיבוב של זדורוב. עבודת התרגום גילתה לא מעט השמטות ותרגומים לא מדוייקים של דברים שנאמרו, ובנוסף איפשרה לשופטים לשייך אמירה לסיטואציה ויזואלית, שכן עד לתרגום הפעילים קיבלו השופטים הדפס של תרגום מטעם המשטרה והמעקב אחר הנאמר ואחר התרגום היה מאולץ, לא נוח ומקוטע.
בעקבות מסירת התרגום החדש "נוצר מצב שבו יש שני תרגומים בפני בית המשפט, ולאחר דין ודברים השופטים דרשו להכריע מי התרגום שייבחר, והוחלט שהתרגום הרשמי יהיה זה של הפעילים לאחר תיקונים קלים". לימים כתבו השופטים שלתרגום הפעילים הייתה משמעות רבה מאוד עבורם בקבלת החלטותיהם.
"הרבה אנשים שואלים איך יכול להיות שערכאות רבות הרשיעו והאחרונה זיכתה, והתשובה שניתנה היא שנמצאו ממצאים חדשים שנחשפו על ידי הפעילים, והסיבה העיקרית היא הכתוביות לסרטונים, כך אמרו השופטים עצמם".
האם החוקרים מטעם עצמם ברשתות יצאו לבירור אמתי או שמא החליטו שזדורוב זכאי וכל שנותר הוא להוכיח זאת? על כך משיב פרופ' לב און ואומר כי אכן ברבים מהמקרים אדם יוצא למסע מסוג זה מתוך מגמה ראשונית, אך ככל שחולף הזמן ומתרבים הנתונים הבירור מוביל למסקנה ההולכת ומתחזקת. "דווקא הפעיל שהוביל את תרגום הסרטונים ניגש מתוך תפיסה שזדורוב הוא כן הרוצח", מציין לב און.
באשר לטענה לפיה התגייסות הרשתות החברתיות לטובת זדורוב סייעה גם לתביעה, שכן כך התבררו לה טענות ההגנה מבעוד מועד והתאפשר לה להתכונן לכך, אומר פרופ' לב און כי גם אם קיימת טענה כזו היא אינה רלוונטית, מאחר והרצון הוא להגיע לחקר האמת, וגם אם הדברים מגיעים לאחר היכרות עם טענות ההגנה אין בכך כל פסול.
על דבריו אלה שאלנו אם גישה זו אינה מתאימה למחשבה לפיה לא הייתה כל כוונה "לתפור תיק" לזדורוב וכל מאמצי הפללתו נעשו בתום לב משפטי. לעומת זאת, אם קיים סיכוי שהיה רצון להפליל אותו כדי לסגור את התיק, יתכן והפרסום ברשתות סייע למי שהיה חפץ בכך להקשות על חקר האמת. פרופ' לב און מצידו משוכנע שלא הייתה כוונת הפללה ותפירת תיק, על אף שיש רבים הסבורים כך, והראיה בפועל, הוא אומר, היא הכרעת בית המשפט שהיא הקובעת ולא עמדת הפרקליטות או המשטרה, כפי שאכן קרה בפועל.
על האפשרות שהמשטרה הייתה מגיעה בעצמה לנתונים שנחשפו ברשתות, אומר לב און כי למרות הביקורת מדובר באחת החקירות היקרות בתולדות משטרת ישראל וגם כיום היא נמשכת למעשה מול אנשים הטוענים שיש בידיהם מידע שטרם נחקר וטרם נבדק. על אף שניתן תמיד לטעון שאפשר היה לחקור עוד יש לזכור שבזיכויו של זדורוב לא נטען שהוא הודה כי הוא הוכה או סומם או שנמנעה ממנו שינה, כך שדברים נעשו להערכתו תוך בחינה של כל אפיקי החקירה. לכך הוא מוסיף ומציין כי יש מי שגם כיום סבורים שנכון היה לערער על הזיכוי.
עוד שאלנו את פרופ' לב און מדוע דווקא סביב זדורוב הייתה התגייסות ציבורית שכזו ופעילים מכל קצווי החברה הישראלית, פריפריה ומרכז, דתיים וחילוניים, אקדמאיים ושאינם כאלה, התגייסו כולם לטובתו על אף שהוא אינו שייך לקבוצה בעל לובי חברתי משמעותי.
"הוא הפוך מהדמות של הילד או החייל של כולנו, מה שאולי תאיר מהווה דמות כזו. הוא לא אזרח ישראלי, לא יהודי, לכאורה הזר המוחלט וההתגייסות למענו מרשימה עוד יותר", אומר לב און. "אני תולה את זה בכמה סיבות, המקרה עצמו של רצח ילד או ילדה במתחם בית הספר, האימא של הקרבן שיצאה ואמרה שלדעתה הוא לא הרוצח, מה שחריג מאוד, והכי משמעותי הוא הכיסוי התקשורתי, כי כדי להמשיך ולדבר במשך שנים על חקירה צריך שיהיה על מה, וכאן אנשים יכולים היו להיכנס לסרטוני החקירות הנגישים, וכל אחד יכול להגיע למסקנות משלו. זה מאוד משמעותי להתגייסות הציבור לאירוע".
ומה לגבי אותם שלא זכו להתגייסות שכזו וככל הנראה יושבים בכלא על לא עוול בכפם? פרופ' לב און מאמין שאכן ישנם כאלה, אך אינו יכול לשער כמה. "יש סברה מבוססת שיש עוד שנשפטו למאסר על עבירות שלא עשו. לא היה להם את המזל של זדורוב, שיש רבים שמצדדים בחפותו על סמך חומרים שנגלים לעיניהם. במקרים אחרים אולי החומרים לא היו גלויים".
שם ספרו של פרופ' לב און הוא רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב' ואנחנו שואלים על ניסוח שם הספר שנשמע כמדבר לכאורה על שתי פרשות שונות. פרופ' לב און משיב שאכן פרשת הרצח מותירה מאחוריה את המסקנה שעדיין הרוצח או הרוצחת מתהלכים חופשי, בעוד פרשת זדורוב עוסקת במהלכים להוכחת חפותו.
על עיתוי ההוצאה לאור בימים אלה של הכרעות סופיות במשפט, אומר לב און כי "רוב הספר היה גמור כבר לפני די הרבה זמן. הוחלט ב-2021 על משפט חוזר ושקלנו אם נכון להוציא את הספר כבר אז, כפי שבוער לנו לעשות, אבל כשהוחלט על המשפט החוזר חשבנו שאולי עדיף לחכות ואכן דברים השתנו דרמטית. לאחר הזיכוי הוספנו עידכונים נדרשים ויצאנו לאור".