דברים קשים הטיחה חברת הכנסת טלי גוטליב כלפי רשויות הרווחה בדיון שהתקיים אתמול בועדת העבודה והרווחה סביב מה שהוגדר כהתנהלות בריונית של לשכת הרווחה בלקיחת תינוק מהוריו.
כבר בפתח הדברים טוענת חברת הכנסת גוטליב כי גם אם עובדים סוציאליים נפגעו מדבריה אין מקום לראות בדבריה דברים קשים. "אני מזמינה את העובדים הסוציאליים להשחיז את הבנת הנשמע שלהם. דיברנו שם על פקידי הסעד לפי חוק הנוער. פקידי הסעד עושים שימוש לרעה ללא הכישורים להמליץ המלצה חד משמעית לבתי המשפט להוצאת ילדים מבית הוריהם".
"פקידי הסעד הם בוגרי עבודה סוציאלית, לא פעם ולא מאה הם מוציאים המלצה להוציא ילד מחיר אביו או אמו בהליכי גירושים מבלי שהם פוגשים את הילד. הייתה לנו אתמול גם ועדה חסויה ושם נחשפנו לזוועות, ואם נדמה שאכבס מילים, זה לא יקרה. נחשפנו למקרים קשים של תלישת ילדים מבית הוריהם ללא סיבה מספקת. צריך להבין שהזכות והחובה להורות בסיסית כמו אוויר לנשימה. בעיניי כדי להוציא ילד מחזקת הוריו צריכים לפחות שלושה שופטים ובוודאי שידברו ישירות עם הילד. לא דרך אפוטרופוס".
"אני לא מזלזלת בעבודה סוציאלית, אבל היא לא מכשירה אדם להחליט על הוצאת קטין מביתו", אומרת גוטליב ודחה את הטענה לפיה ועדה ושופט הכרחיים בהליך הוצאת קטינים ממשפחותיהם. "לפי חוק הנוער טיפול והשגחה יש שורת מקרים שמאפשרים להגדיר קטין כקטין נזקק ואז פונים לבית משפט לנוער או לבית משפט לענייני משפחה ושופט אחד בדלתיים סגורות מקבל כחותמת גומי את המלצות פקידי הסעד לחוק הנוער. זו זוועה, ואם עובדים סוציאליים נעלבים, שיעלבו, ובלבד שאדאג לזכויות אבות ואימהות. יש לי אלפי פניות על מקרים קשים של משפחות שילדיהם הוגדרו כנזקקים. מדובר במשפחות חרדיות ומשפחות אתיופיות שמספיק שקצת לא שיתפת פעולה וכבר מאיימים עליך בפניה לבית המשפט. זו סמכות דרקונית קשה שנמצאת לא בידיים הנכונות".
גוטליב מספרת על הודעות קשות שקיבלה מעובדים סוציאליים בעקבות הדיון ובעקבות דבריה בדיון בוועדה. את הפניות היא מגדירה כפניות בריוניות ומספרת על ועדות ערר שאליהן לא ניתנה לה הרשות להיכנס כמייצגת בתואנה שאין סיבה לשלב בדיון עורכת דין. בועדות, היא מספרת, נתקלה ביחס יהיר ונוראי, כלשונה.
"יש עובדים מעולים ולא עליהם אני מדברת אלא על פקידי סעד על פי חוק הנוער שיש להם סמכות תלישת ילדים מהוריהם. לא אני כינסתי את הועדה שדנו בה במקרה מאוד קשה שהיה בירושלים. אנחנו לא יכולים להתערב במה שמתנהל בבית המשפט, אבל אנחנו המחוקקים צריכים לבדוק למי נותנים סמכויות, ולא אתן יד למציאות שבה פקידי סעד מחווים דעה בלי לראות את הילד".
עוד היא מציינת את תופעת הפרוגרס שנגדה התבטאה בדיון אתמול. תפיסה זו "מלמדת את אותן תפיסות מיושנות שתמיד אימא היא משמורנית טובה יותר מהאבא. לומדים את זה באוניברסיטה ובעבודה. זה מונחל לתוך ההחלטות של פקידי ופקידות הסעד. לא באתי לדבר מילים מנומסות ורגועות אלא לומר את כאבם של אזרחי ישראל בסוגיות הבוערות והכואבות ביותר".
גוטליב מציינת כי חברת כנסת מהאופוזיציה אמרה בדיון דברים חמורים לא פחות וסיפרה על מקרים שבהם מגיעים הפקידים לבית שבו האם לא מדברת די טוב ויש כלים בכיור וכביסה שעדיין לא קופלה ומכריעים שהילד מוזנח. "קיבלתי ביקורות קשות ומילים איומות אבל זה לא מעניין אותי כי שמתי לי למטרה לדאוג להורות שוויונית בין אבות ואימהות, למגינת ליבן של הפמיניסטיות הרדיקאליות שכבר פנו לשר לוין עם ניירות עמדה קשים. לא אלך צעד אחורה".
"אין שאלה שבמקרים מובהקים של סיכון, צריך להוציא ילד בסיכון מביתו, אבל לקבוע השגחה לא ראויה או לא מספיקה ושופטים הם מחותמת גומי למה שאומרים פקידי הסעד? שידעו שלא ייעשו הדברים בדלתיים סגורות. אנחנו חושפים דברים לעין השמש".
סוגיה נוספת שהעלתה גוטליב בדיון היא דרישתה לקבל לידיה את כל הדו"חות הכספיים המלמדים על הכספים שהועברו לגופי הרווחה השונים על הוצאת ילד מחזקת הוריו. "הטענה היא שיש עניין כלכלי. כשילד רואה את הוריו במרכז הקשר המרכז מקבל כסף, כל פנימייה וכל מסגרת חוץ משפחתית מקבלות כסף. אני אומרת, תנו את הכסף הזה להורים ותחזק ואת ההורות והתא המשפחתי הקדוש. קחו את התקצוב של המוסדות ותנו להורים ותלוו ותתדרכו את ההורים בלי לתלוש מהם את הילדים".