אלה היו אמורות להיות הבחירות הדרמטיות ביותר שידעה טורקיה זה עשורים. יתרה מזאת, האקונומיסט הבריטי, מהעיתונים החשובים בעולם, הגדיר את מערכת הבחירות הזאת אחת החשובות בעולם בשנת 2023. הסיבה לכך הייתה ברורה. לראשונה זה עשרים שנה, נשיא טורקיה ארדואן הגיע לבחירות כשכמעט כל הסקרים מנבאים שהוא צפוי להפסיד בהן למועמד האופוזיציה כמאל קיליצ'דראולו בן ה־74.
אלא שברגע האמת הסקרים כשלו. ארדואן אומנם לא הצליח לנצח בסיבוב הראשון ונאלץ להיגרר לסיבוב שני שייערך ביום ראשון הבא (28 במאי), אך היה חסר לו פחות מחצי אחוז מסך הקולות כדי להיבחר כבר בסיבוב הראשון השבוע. קיליצ'דראולו נאלץ להסתפק ב־44.9 אחוזים מהקולות, ואת הקולות הנותרים גרף מועמד הימין הקיצוני סינאן אואן.
גם תוצאות הבחירות לפרלמנט רשמו אכזבה גדולה בקרב מתנגדי ארדואן, לאחר שהקואליציה שבראשותו, קואליציית העם, הצליחה להשיג את רוב המושבים, 322 מתוך 600, אף שצפו לה הפסד בזירה זו. יחד עם זאת, קואליציית ארדואן הפסידה מושבים לקואליציית האופוזיציה, הנקראת קואליציית האומה.
תוצאות הבחירות הפתיעו רבים בטורקיה ומסביב לעולם, שלאורך שעות היממה חשו כי ארדואן צפוי להפסיד. שיעור הצבעה דמיוני של 87 אחוזים, לצד התגבשות כמעט מוחלטת של האופוזיציה סביב מועמד אחד, ולאחר שנים של משברים, הובילו את ארדואן לנקודה הקשה ביותר שלו בציבוריות הטורקית.
"עד הבחירות ביום ראשון הוא היה הכי קרוב לאבד את השלטון שלו, אבל עכשיו זה כבר לא המצב", אומר ד"ר נמרוד גורן, נשיא מכון מתווים ועמית בכיר ב־Middle East Institute שבארצות הברית. "אנחנו כמובן לא נדע עד שזה לא יקרה, אבל עושה רושם שמה שהאופוזיציה הצליחה להשיג בבחירות ביום ראשון היה המקסימום שהיא יכולה. אבל כמו שזה נראה כרגע, הוא צלח גם את המשבר הזה".
מה הוביל אותו לנקודה שבה הוא נאבק על חייו הפוליטיים, יותר ממה שהיה עד היום?
"זו שורה של אירועים שחברו זה לזה. קודם כול, הוא בשלטון כבר עשרים שנה, אז יש שחיקת החומר. דבר שני, הוא כבר לא ההבטחה הצעירה שהיה בתחילת הדרך, וגם מצבו הבריאותי מדאיג. אלה הסיבות הקשורות לכשירותו. פרט להן ישנם גם המשברים שטורקיה נקלעה אליהם במהלך שנות שלטונו. הכלכלה במצב איום ונורא, רעידת האדמה שאירעה לפני כמה חודשים והטיפול הלקוי בה גם תרמו לאובדן אמונו של הציבור, ומדיניות החוץ שלו בשנים האחרונות ספגה שוב ושוב מהלומות קשות. תוסיף את התאחדות האופוזיציה כולה, מימין ומשמאל, סביב קיליצ'דראולו, ותקבל תמונת מצב בעייתית מאוד לארדואן. הרבה יותר ממה שהוא אי פעם נאלץ להתמודד איתו".
ועם כל זה, הוא עדיין השיג תוצאה מרשימה, כולל באזורים שנפגעו מרעידת האדמה.
"בהחלט, וזה סוד הקסם שלו. בכל שלב לאורך שנות כהונתו הוא קיבל לפחות חמישים אחוזי תמיכה בעם. ואלה לא נתונים מזויפים. צריך לזכור גם שבשנתיים האחרונות הוא נקט שורה של מהלכים שעזרו לו לשקם את מעמדו שנפגע. לפני שנתיים טורקיה הייתה מסוכסכת עם רוב מדינות האזור, והוא הצליח לשקם את היחסים גם עם ישראל וגם עם מדינות נוספות כמו סעודיה, האמירויות, מצרים ואפילו יוון וארמניה, שם המחלוקות הן עמוקות וארוכות הרבה יותר. הוא לא פתר כמובן את המחלוקות הללו, אבל את היחסים בין המדינות הוא הצליח לשפר. בנוסף לכך הוא הצליח ליצור מצב שבו טורקיה הפכה למתווכת במלחמה בין רוסיה לאוקראינה ולרשום הישגים שאף אחד אחר לא הצליח לרשום בזירה הזאת. בתחום הכלכלי הוא נכשל כישלון חרוץ".
כסף ללא ערך
הכישלון בתחום הכלכלי חורג הרבה יותר מכל מה שניתן לדמיין. באופן רשמי, האינפלציה במדינה מגיעה לגובה של 50 אחוזים בשנה, אלה מספרים דמיוניים. אלא שנתוני האמת חמורים הרבה יותר. "כשארדואן עלה לשלטון, דולר אחד היה שווה 1.1 לירות טורקיות. לפעמים זה הגיע ל־1.2 לירות. היום דולר אחד שווה כמעט 20 לירות טורקיות. במילים אחרות, כוח הקנייה של הטורקי הממוצע הולך ונעלם. כל זה לצד יוקר מחיה כבד מאוד. לפי מכוני מחקר עצמאיים, שאינם תלויים בממשל שמכבס נתונים, האינפלציה היא בגובה של 114 אחוזים בשנה", אומר ההיסטוריון ד"ר חי איתן כהן ינרוג׳ק ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב וממכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.
איך נראים חיי היום־יום של הטורקים מבחינה כלכלית?
"תאר לעצמך שבכל יום אתה נכנס למכולת ורואה שהלחם שקנית אתמול עולה יותר ממה שהוא עלה אמש. ככה זה בכל המוצרים ובכל תחום. כל זה קורה בניגוד גמור למצב שארדואן הוביל בתחילת שנות כהונתו. הוא עשה אז ניסים ונפלאות מבחינה כלכלית, וזה מה שבנה אותו והפך אותו לארדואן שאנחנו מכירים. בנוסף לכך, רעידת האדמה שאירעה לפני כמה חודשים, שבה מתו יותר מחמישים אלף איש, חשפה ניהול כושל של ארדואן וממשלתו בטיפול באסון. ב־48 השעות הראשונות הממשלה פשוט לא תפקדה. ארדואן הקים כוחות חילוץ אזרחיים במיוחד לאסון הזה, ולא השתמש בכוחות הצבא שמוכשרים לכך הרבה יותר, משום שחשש מפני ניסיונות הפיכה עתידיים. הוא העדיף לקבור אזרחים חיים מתחת להריסות, ורק באיחור רב הוא קרא לצבא שיעזור במאמצי החילוץ. כוחות החילוץ הגיעו לאזור הפגוע רק 48 שעות אחרי האסון. אנשים למעשה שהו מתחת להריסות בלי מים ושתייה ובקור עז כל הזמן הזה".
כשמנסים להבין מדוע ארדואן העדיף להניח לאזרחיו להיקבר מתחת להריסות במוקד רעידת האדמה ולא לקרוא לצבא הטורקי, צריך לשוב ולסקור את כל חייו הפוליטיים של הנשיא הטורקי, שכן החשש שלו מהפיכה צבאית לא הגיע יש מאין. באופן כללי, האופן שבו ארדואן נבחר בפעם הראשונה לתפקיד ראש הממשלה, כשטורקיה עוד הייתה משטר פרלמנטרי, אי שם ב־2003, משפיע עליו עד היום.
לא מסתדר עם הצבא
לאחר נפילת האימפריה העות'מאנית הוגדרה טורקיה בחוקתה מדינה חילונית, עם הפרדה מוחלטת בין דת למדינה. לעומת זאת ארדואן, כמו גם מפלגתו, מפלגת הצדק והפיתוח, הוא אסלאמיסט אדוק, שבאותם ימים אף היה קשור בקשר הדוק לתנועת האחים המוסלמים. מכאן גם מגיעה תמיכתו ארוכת השנים בחמאס, סניף נוסף של התנועה. עוד לפני בחירתו לראשות הממשלה, בשנת 1998, עת עמד בראש עיריית איסטנבול, אף נגזרו עליו עשרה חודשי מאסר בעקבות "תעמולה דתית", שהייתה למעשה הקראת שיר שתוקף את החילוניות הטורקית. בפועל ריצה ארדואן ארבעה חודשים בלבד בכלא, אלא שלפי החוק במדינה חודשים אלה מנעו ממנו להתמודד לפרלמנט הטורקי. החוק הטורקי תוקן וב־2003 כבש ארדואן את המושב שהתמודד עליו, ומונה להיות ראש הממשלה.
הסיבה לאותה "תעמולה דתית" של ארדואן הייתה הפיכה צבאית דה־פקטו שהתרחשה בשנת 97', ובה שותפו הפוליטי ומורו הרוחני בפוליטיקה הטורקית, נג'מטין ארבקאן, הודח מתפקיד ראש ממשלת טורקיה, בשל היותו אסלאמיסט הדוגל בביטול ההפרדה בין דת למדינה. ההפיכה הצבאית לא הייתה מלאה, שכן באיום בהפיכה היה די כדי לפרק את הממשלה. במקום ארבקאן הציב הצבא בראשות הממשלה את מסוט ילמאז, איש המחנה השמרני וראש מפלגת המולדת. ב־2007 שוב הסתבך ארדואן עם הצבא, שמסורתית החזיק בכוח רב מאוד במדינה, כאשר ניסה למנות את איש אמונו ושר החוץ שלו, עבדוללה גול, לתפקיד הנשיא. גול, שהיה ראש הממשלה כשעל ארדואן נאסר להיות חבר פרלמנט, נמנה גם הוא על הכוחות האסלאמיסטים במדינה, ומועמדותו הביאה לגל הפגנות של הגורמים החילוניים במדינה שמטרתו הייתה למנוע את בחירתו. בימים ההם הודיע הצבא כי הוא לא יהסס להפעיל את סמכותו כדי לשמור על טורקיה חילונית. גול לא זכה ברוב הדרוש בפרלמנט, והדבר הוביל להקדמת הבחירות שבסופן ניצח ארדואן ברוב גדול אף יותר. לאחר מכן נבחר גול לנשיאות, לאחר שבסיבוב השלישי קיבל 339 מסך קולות חברי הפרלמנט, בבחירות שבהן היה די ברוב רגיל.
זו לא הייתה הפעם האחרונה שבה ארדואן נאלץ להתמודד עם ניסיון הפיכה צבאית. הוא נאלץ לעשות זאת גם בשנת 2016. ההפיכה החלה כאשר ארדואן שהה בכפר הנופש ממריס שבדרום טורקיה, וגורמים בכירים בצבא ניצלו זאת כדי לחולל במדינה הפיכה, שכללה את הפצצת הפרלמנט וארמון הנשיאות, סגירת המרחב האווירי הטורקי, השתלטות על כיכר טקסים שהיא מוקד מרכזי במדינה שממנו פרצו המחאות נגד ארדואן שלוש שנים קודם לכן, חסימת אתרים ורשתות חברתיות מובילות כמו טוויטר, פייסבוק ויוטיוב, עצירתם של הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר הטורקיים, פלישה לערוץ הממלכתי ואילוץ המגישה להקריא את הודעת ההפיכה שהדגישה את השחיקה בחילוניותה של טורקיה תחת ארדואן, כניסה למשרדיה הראשיים של מפלגת הצדק והפיתוח באיסטנבול והטלת עוצר כללי על הערים החשובות, כולל הבירה אנקרה.
גם את ניסיון ההפיכה הזה צלח ארדואן, תוך שהוא מצליח לתקשר עם תומכיו בריאיון בטלוויזיה הטורקית באמצעות אפליקציית פייס־טיים, ובכך להוביל אותם להפגין ברחובות נגד ניסיון ההפיכה. מי שהואשם על ידי ארדואן בניסיון ההפיכה הוא יריבו פטהוללה גולן. בעקבות ניסיון ההפיכה הכושל הדיחה ממשלת טורקיה עשרות אלפי שופטים, קציני צבא ומשטרה, מורים ודיקני אוניברסיטאות מתפקידם.
"כשארדואן הקים את מפלגת הצדק והפיתוח הוא למד לקח מניסיונו של ארבקאן שהיה ראש ממשלה שנאלץ להתפטר מתפקידו", אומר גורן. "אחרי ארבקאן התפיסה הייתה ששלטון תחת הנהגה דתית הוא קונספט שלא יכול להחזיק. ארדואן הבין את זה כשהוא ניסה בתורו לעלות לשלטון, ובנה את המפלגה שלו כמפלגה חילונית. הוא ניסה להימנע מלאתגר את המוסד הדתי. הוא ניהל מדיניות שונה מאוד מזו שאנחנו רואים כיום".
באילו תחומים זה התבטא בעיקר?
"ארדואן היה המנהיג שהביא את טורקיה הכי קרוב אי פעם לאיחוד האירופי. הוא הנהיג שורה של רפורמות דמוקרטיות ויצא למסע ברחבי אירופה שנועד להדגיש שטורקיה תישאר חילונית. יחד עם זה, הוא כן פעל כדי לאפשר לדת לקבל ביטוי במרחב הציבורי, ואת זה השלטון החילוני מנע קודם לכן. הוא אפשר למשל לנשים ללכת בכיסוי ראש, דבר שבעבר לא התאפשר. הוא אפשר קידום של אנשים בעלי רקע דתי, שקודם לכן היו נאלצים לפרוש מתפקידם בשלב זה או אחר, במשרות ציבוריות. הוא הגיע לעשות תיקונים, ולאט לאט טורקיה הפכה לשמרנית ודתית יותר ויותר. בחוקה הטורקית היא עדיין מוגדרת מדינה חילונית, אבל האופי של החברה השתנה מאוד".
איך הוא הצליח להתמודד מול הצבא ולשרוד את ניסיונות ההפיכה שלו?
"באופן פרדוקסלי, החברה הטורקית, במיוחד הדור הצעיר, הפכה להיות ליברלית יותר ודמוקרטית יותר, וב־2007, כשהצבא איים בהפיכה צבאית, הציבור יצא להצביע נגד הצבא באמירה 'אנחנו לא רוצים שריעה ולא רוצים צבא'. הציבור הטורקי רצה פחות ופחות את ההשפעה הצבאית ואת ההפיכות הצבאיות שהוא ניסה לחולל פעם אחר פעם. ככה הצבא איבד הדרגתית מכוחו, וזה נתן לארדואן גם את היכולת להתגונן מול ניסיונות ההפיכה האלה.
"מי שעזרו מאוד לארדואן להחליש את הצבא היו ראשי האיחוד האירופי. ארדואן רצה להפוך את טורקיה לחברה באיחוד האירופי, ולשם כך היה עליו להחליש את הצבא. הוא ביקש מהאיחוד רשימה של מטרות כדי להתאים את המערכת למערכת האירופית, ואחת מהן הייתה דה־מיליטריזציה של המדינה, שכללה בין היתר פירוק סדרתי של המנגנונים שהצבא יצר כדי להתערב בקבלת ההחלטות במדינה. הוא תירץ את המהלכים האלה לא ברצון להשתלט על הצבא אלא ברצון להיכנס לאיחוד", אומר ינרוג׳ק.
מהלך מתוחכם של ארדואן.
"בהחלט. הוא שינה את זהותה של טורקיה מקצה לקצה. אבל גם היה לו הרבה מזל בדמות חוסר אופוזיציה אפקטיבית מולו. אגדיר זאת כך: הוא משחק אחלה כדורגל, אבל השוער בצד השני לא משהו, ולפעמים הוא בכלל לא עולה על המגרש".
איך ארדואן הצליח מלכתחילה לנצח בבחירות לפני עשרים שנה במדינה שמוגדרת חילונית?
"היסטוריונים ואנשי פקולטות ללימודי המזרח התיכון לא מופתעים מזה בכלל. אי אפשר לנתק מדינה מהשורשים שלה, והשורשים של טורקיה, למרות כל הניסיון לקבע אותה כחילונית, הם השורשים של האימפריה העות'מאנית, שהייתה ישות מוסלמית מובהקת. האסלאם מושרש חזק מאוד בטורקיה, והמדינה החדשה לא הייתה יכולה למחוק את כל ההשפעות העות'מאניות. למשל, במדינה חילונית כל כך כביכול, לא היית מצפה לראות שכל החגים המוסלמים מוכרזים חגים לאומיים, ואף לא חג אחד של דת אחרת מוגדר חג לאומי. נוסף על כך, יש בטורקיה מוסד רשמי שנקרא הרשות לענייני הדת, שכביכול נועדה לנהל את כל חיי הדת של האזרחים הטורקים. מי שלא נמצא תחת הרשות הזאת הם היהודים, הנוצרים והאלווים. במילים אחרות, הסונים מטופלים במסגרת הרשות הזאת והאחרים לא. אז אתה רואה שמדובר במדינה שגם אם היא מנסה למחוק את זהותה הדתית, בפועל הזהות הזאת היא חלק בלתי נפרד מהדי־אן־איי שלה. במציאות כזאת, ברור שגם דמות כמו ארדואן יכולה לזכות בבחירות".
"דמות שלא יכולה לנצח"
היותו של האסלאם הסוני מושרש עמוק בחברה הטורקית יש בה משום הסבר, כך סבור ינרוג׳ק, לעובדה שארדואן ככל הנראה הצליח לצלוח גם הפעם את הקרב הפוליטי שבו השתתף, בעודו מחזק את מעמדו כאיש בעל תשע הנשמות הפוליטיות בטורקיה. הסיבה לכך היא זהותו העדתית של מנהיג האופוזיציה, קיליצ'דראולו.
"קיליצ'דראולו הוא בן העדה האלווית, שבניה נתפסים בעיני הסונים ככופרים. מדובר בקבוצה שהייתה פגנית בעבר, ובמהלך השנים המירה את דתה לאסלאם, אבל נשארה עם לא מעט מאפיינים פגניים. כך למשל בעוד כל בתי התפילה המוכרים בטורקיה, כולל בתי כנסת וכנסיות, מקבלים פטור ממיסים ומתשלום על מים וחשמל, בתי התפילה של האלווים נחשבים כמתנ"סים. סיעות האופוזיציה ביקשו מהתומכים שלהן למעשה להצביע למישהו שנתפס על פי תפיסתם הדתית ככופר. בשביל מפלגת העם הטורקית ומפלגות נוספות חילוניות זה לא היה גורם בעייתי, אבל הברית האופוזיציונית כוללת בתוכה מפלגות מכל קצות הקשת הפוליטית, כולל מפלגות אסלאמיסטיות. למעשה, הם ציפו שאסלאמיסטים סונים יבחרו באלווי, וזה משהו שכל בר־דעת מבין שלא יכול לקרות. היתרון שלו היה היותו היחיד שמסוגל לאחד את המפלגות השונות, אבל בציבור המצב אחר".
ובצד השני נמצאים גם הכורדים.
"נכון. הם אומנם לא היו חלק רשמי בקואליציה, אבל הם כן תמכו בו. בקרב הכורדים בעיראק יצאו כרזות תמיכה בקיליצ'דראולו, וחברי תנועת ה־PKK (התנועה הלאומנית הכורדית בטורקיה שמוגדרת ארגון טרור הן בטורקיה והן במדינות במערב כדוגמת ארצות הברית וקנדה, א"מ) הביעו בו תמיכה. הדבר הזה גרם להרבה אנשי ימין ולאומנים טורקים שרצו להצביע לקיליצ'דראולו לא להצביע לו, ואת זה אנחנו כבר רואים בסקרים".
זאת לא הסיבה היחידה שבגללה סבור ינרוג'ק כי קיליצ'דראולו הפסיד בבחירות. הסיבה הנוספת היא העובדה שמדובר בלוזר נצחי, מעין שמעון פרס טורקי, שכבר הפסיד בעבר לארדואן בכמה מערכות בחירות. "הוא הובס על ידי ארדואן לא פחות מחמש פעמים עוד קודם הבחירות הללו. שלוש פעמים הוא הובס בבחירות ישירות מולו. פעם אחת הוא הובס במשאל העם על שינוי החוקה ב־2017, ופעם נוספת הוא הובס כאשר תמך במועמד אחר מול מועמדו של ארדואן. מדובר בדמות שלא יכולה לנצח, ודווקא אותו החליטה האופוזיציה להציב מול ארדואן", אומר ינרוג'ק.
"היתרון של קיליצ'דראולו הוא הניסיון שלו", אומר גורן. "ארדואן התמודד בבחירות כשהוא מנופף בניסיונו הרב, וקיליצ'דראולו שמבוגר מארדואן ענה על הדרישות. ולא שהוא תמיד הפסיד לארדואן. דווקא בבחירות המקומיות האחרונות שהתקיימו ב־2019, שסימלו את תחילת השחיקה הדרמטית של ארדואן בתמיכת הציבור, הוא הצליח לנצח גם באיסטנבול וגם באנקרה, שתי הערים החשובות במדינה. זה לא שלא היו מועמדים אחרים, כי גם ראש עיריית איסטנבול היה בין המתמודדים, אבל בסוף החליטו להתרכז סביב קיליצ'דראולו. גם הקמפיין שלו היה קמפיין מוצלח מאוד. הוא נעזר בכל המנהיגים שהיו סביבו, הוא הביא שפה אחרת של פיוס ולא התלהמות ופילוג. זה נראה טוב מאוד לאורך כל הדרך, ולכן האופוזיציה קיוותה שהוא יצליח לנצח".
אם הקמפיין היה טוב כל כך, מה גרם לו להפסיד בסופו של דבר בבחירות?
"זאת שאלת מיליון הדולר, שאני חושב שייקח עוד זמן לפענח. קודם כול, על הסקרים בטורקיה לא מומלץ להסתמך יותר מדי. זאת מדינה ענקית, והפריפריה מתפספסת שם. זה במובן מסוים דומה לסיפור של טראמפ ב־2016. בנוסף לכך, לארדואן יש מערכת פוליטית ותקשורתית שמגויסת לחלוטין לטובתו. כשהוא מתראיין, הריאיון משודר ב־28 ערוצי טלוויזיה. הוא נוכח בכל מקום, והוא מובלט בכל מקום".
שינויים בהנהגה הטורקית היו משפיעים לא רק על אזרחי טורקיה אלא גם על שכנותיה ברחבי המזרח התיכון, כולל ישראל. לאורך השנים מערכת היחסים בין ישראל לטורקיה של ארדואן ידעה עליות ומורדות, ואילו בתקופה שקדמה לשלטונו מערכת היחסים בעיקר שגשגה. השפל העיקרי נוצר בעקבות משט המרמרה, שהוביל לניתוק מערכת היחסים בין המדינות, להחזרת השגרירים ולהשארת נציגויות מינימליות בלבד של שתי המדינות זו אצל זו.
יחד עם זאת, בשנתיים האחרונות חודשו היחסים בין המדינות, בעקבות מסר של האמירויות וסעודיה שלפיו כדי שטורקיה תתקרב אליהן היא צריכה ליישר קו עם מדיניות החוץ של הסכמי אברהם. מהעבר השני, קיליצ'דראולו עצמו ידוע בהיותו מבקר חריף מאוד של ישראל, אך מועמדו לשר החוץ נחשב ידיד ישראל וכיהן בעבר כשגריר טורקיה בארץ. ארדואן ככל הנראה יישאר נשיא טורקיה גם בשנים הקרובות, וגורמים מדיניים בישראל נשמו מעט לרווחה כשהתפרסמו התוצאות בבוקר יום שני, בטענה שמול ארדואן ישראל כבר חוותה את השפל הגדול ביחסים והצליחה לצלוח אותו, אך במקרה של קיליצ'דראולו מדובר במערכת יחסים בלתי ידועה.
***