בין דיון סוער אחד למשנהו, בשקט בשקט מתחת לרדאר התקשורתי צועדת בוועדת חוק חוקה ומשפט הצעת חוק ממשלתית שעומדת לשנות את חייהם של עשרות אלפי חייבים שפתוח נגדם תיק בהוצאה לפועל.
מהרגע בו נפתח התיק, החוב הולך ותופח בקצב הולך וגובר בגלל ריבית הפיגורים המוטלת עליו.
גם אדם שמצליח לשלם את חובו בתשלומים, עומד מול החוב ורואה כיצד בשל הריביות וההצמדות הוא הולך וגדל באופן שיהיה עליו לגרור את חובו למשך שנים רבות ואולי אף אלי קבר. לא מעט אנשים פשוט מתייאשים ומפסיקים לשלם מתוך תקוות כזב שהבעיה תיפתר. כדרכן של בעיות שנדחו, זו כמובן לא נפתרת אלא רק מחמירה.
הפתרון שהוצע על ידי אנשי האוצר יחד עם רשות האכיפה והגביה הוא אבחנה בין שני מרכיבים המתווספים לחוב המקורי: ריבית, ודמי פיגורים. הריבית תשקף את אבדן הרווחים שנגרם לבעל החוב מעצם העובדה שהחייב נמנע מלשלם לו. בנוסף לכך יגבו מהחייב שמחזיק בכסף שלא כדין דמי פיגורים, אשר מטרתם היחידה היא לתמרץ ולעודד את החייב לשלם. אפשר לקרוא לתמריץ הזה במילה פחות נחמדה אבל יותר מוכרת – קנס.
למציעי החוק חשוב לציין שדמי הפיגורים אינם ריבית ולכן אין להם מאפיינים של ריבית: הם לא יגדלו בקצב יומי או חודשי אלא יושתו על החייב רק מדי שלשה חדשים, אם זה נמנע עדיין מתשלום חובו. הם לא יתווספו לחוב המקורי, כמו ריבית, הצוברת ריבית דריבית, ויותר מכל, הם לא יחולו על חייב שמשלם את חובו. חייב שמתאמץ ומשלם חודש בחודשו את חובו כפי שנקבע לו - לא יחוייב בדמי פיגורים.
מבחינה הלכתית מדובר בהבדל משמעותי. ריבית, גם כאשר זו מוטלת על הלווה שנמנע מלפרוע את חובו אסורה על פי ההלכה (שולחן ערוך ורמ"א יו"ד קעז, יד, יח). לעומת זאת דמי פיגורים, שלא סוכמו מראש, שאינם מתירים לאדם להמשיך ולהחזיק בכסף, אינם מצטברים, אינם מיידיים, אינם מושתים על מי שמשלם בתשלומים, ואינם גדלים באופן רציף, הם בגדר קנס ומותר לגבותם (ר"י מיגש בבא בתרא קסז, ב; שו"ת מנחת שלמה, תנינא, ב-ג, עא).
מבחינת אדם שומר תורה ומצוות מדובר בשינוי משמעותי. גביית הריבית הנהוגה היום בהוצאה לפועל אסורה, בפרט בחובות המוגדרים כהלוואה. לכן אנשים שומרי תורה שגמלו חסד עם אחרים, הלוו להם כסף ללא ריבית, ונאלצו לפנות להוצאה לפועל לגבות את חובם נדרשו לבחור בין שתי אפשרויות גרועות: הראשונה, לגבות ריבית האסורה על פי ההלכה, והשנייה, לגבות רק את הקרן, ללא כל תמריץ על החייב לשלם את חובו בהקדם.
בעקבות הצעת החוק, הציע מכון משפטי ארץ למציעי החוק ולחברי הכנסת, לקבוע כי בעל החוב טוב הלב, יוכל לבקש מרשות האכיפה והגביה לגבות עבורו אך ורק את דמי הפיגורים, ולהמנע מגביית הריבית. אנשי האוצר ורשות האכיפה הסכימו לקבל את הצעתנו, ולאפשר, לאחר חקיקת החוק, וויתור על מרכיב הריבית.
עם כניסת החוק החדש לתוקפו יוכל כל אדם ירא שמים וגומל חסד, לדעת שהוא יכול להלוות את כספו למי שנזקק לכך ללא ריבית, ולקיים בכך את מצוות התורה להלוות לעני. זאת מתוך ידיעה שאם חס וחלילה החייב לא ירצה להחזיר לו את כספו מותר יהיה לו לפנות להוצאה לפועל על מנת לגבות את חובו בתוספת דמי פיגורים ללא ריבית, ולהמשיך להלוות כסף לנזקקים לכך: "וחי אחיך עמך".