הרב זמיר כהן, מרצה מבוקש ליהדות ויו"ר ארגון "הידברות", נשאל באחד משיעוריו האחרונים האם על פי ההלכה צריך לציין את יום ירושלים.
הרב כהן השיב: "לגבי יום ירושלים ובכלל כל נס שמתרחש לעם ישראל, החובה שלנו להודות ולהלל ולשבח את הקדוש ברוך הוא. מלחמת ששת הימים זה אחד הניסים הגדולים ביותר שהיו בדור שלנו.
"המבוגרים עוד זוכרים, שש מדינות: מצרים, סוריה, ירדן, לבנון, עיראק, באו מתנדבים גם מערב הסעודית להילחם איתם ועשו קואליציה ענקית של מדינות. איפה היה הגבול הירדני? בתוך ירושלים. העיר העתיקה היתה שייכת לירדנים והגבול בין ירדן לישראל היה באזור שם של שמואל הנביא, היום כולם נוסעים שם בקלות, פה היה הגבול. ופגזים היו נוחתים מירושלים העתיקה על ירושלים החדשה".
הרב זמיר כהן הציג את גודל הנס שאירע ב-1967: "אחרי ששת הימים, אמרו שבזה נרמז מה שאמר דוד המלך בתהילים 'כעיר שחוברה לה יחדיו'. והנה היא התחברה. מספר המטוסים שהיה לארצות ערב יחד היה פי כמה וכמה ממסר המטוסים של ישראל. החיילים שהיו להם - כחול אשר על שפת הים, אי אפשר להשוות למספר החיילים שהיה לעם ישראל".
הוא סיפר כי בתל אביב הוכשרו גנים ציבוריים אשר ישמשו לבתי קברות המוניים: "לא פרסמו את זה לפני המלחמה כדי לא להוריד את המורל של העם, אבל בתל אביב גנים ציבוריים הוכשרו על ידי החברה קדישא... סגרו גנים ציבוריים שלמים, הכשירו אותם לבתי קברות המוניים, היו בטוחים מהממשלה שנצטרך קברי אחים חס ושלום, שלא יספיקו לקבור את כולם.
"הפחד הגדול היה שהמדינה עומדת להימחק", תיאר הרב כהן. "מי חלם שבתוך שישה ימים 'מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים', אז אומנם גדולי המקובלים היו צדיקי עולם באותה תקופה, הלכו לקבר רחל מה שעשו שם, התשובה שהיתה בעם ישראל, ההתעוררות הגדולה, האחדות כשעם ישראל מרגיש מאוחד זה נותן כיפת ברזל על עם ישראל, ותוך שישה ימים ניצחו את כולם ועוד כבשו, ירושלים הפכה להיות של עם ישראל, זה לא יאומן כי יסופר, לכן גם מרן עובדיה יוסף, גם הרב בן ציון אבא שאול, והרבה מגדולי ישראל הורו שביום ירושלים צריך להודות לקדוש ברוך הוא. אם יכולים לעשות איזו סעודת מצווה עם דברי תורה וחיזוק לציבור''.
יחד עם זאת פסק הרב כהן כי אסור לומר ''הלל'' ביום ירושלים וגם לא ביום העצמאות: ''לומר 'הלל' אין היום סמכות לאף אחד לתקן 'הלל', לא ביום ירושלים ולא ביום העצמאות, לא אומרים 'הלל'. מי שרוצה לומר 'הלל' ביום העצמאות יאמר בלי ברכה. אלא שאומרים ברכה זו ברכה לבטלה. אסור לברך. למי יש היום סמכות?
"בתקופה אז היו חכמים ברוח הקודש, יכלו לתקן ברכות ולתקן תקנות. אבל להימנע מאמירת תחנון. ביום ירושלים לא לומר תחנון וכל אדם צריך למצוא את הדרך שלו להודות לבורא עולם על הנס הגדול הזה שעשה לעם ישראל".