בראיון לערוץ 7 מסביר יו"ר הוועדה המקצועית בהתאחדות יועצי המשכנתאות, יונתן ברלינר, על השפעות הריבית שכבידה על נוטלי ההלוואות, איך תוכנית ׳דירה בהנחה׳ יכולה דווקא לפגוע בקונים ומהם המלצותיו האישיות לנטילת משכנתא באופן שקול ואחראי.
"ראשית, מה שחיובי כעת בשוק המשכנתאות הוא שהריביות של המשכנתא אינן בשיעור דומה לגובה הריבית של בנק ישראל. הריבית הממוצעת על המשכנתאות עומדת כיום על אזור ה-5%", אומר ברלינר.
בנושא מחזורי המשכנתא, אומר ברלינר: "העלאת הריבית משפיעה מאוד על מי שיש לו כבר משכנתא. במשכנתאות חדשות הציבור מתרחק מאוד מריבית הפריים, אנשים עוברים היום למסלולים יותר זולים וסולידיים, עם ריבית יותר נמוכה. פעם כשאנשים התקשו לעמוד בתשלומים, המליצו להם להקפיא את המשכנתא, היום ההעדפה הכללית היא למחזר אותה. הבנקים מאפשרים מיחזור משכנתא חלקי, את הרכיב היקר שבה. זהו יתרון כי לא איפשרו זאת בעבר".
לעניין הצפי לשנים הקרובות, אומר ברלינר: "אין צפי להמשך העלאות ריבית של בנק ישראל. הגענו כבר די לסוף, האנליסטים צופים התמתנות של הריבית בסביבות שנת 2024, לאזורי ה-4%. עם זאת, הריביות לא יחזרו לרמות שאנחנו מכירים בעשור האחרון. כן צריך לקחת בחשבון גם בתכנון המשכנתא את זה שהריביות יתמתנו, אבל לא באופן כל כך משמעותי כמו שראינו בעשור האחרון, בו היו ריביות אפס. אין תרחיש ריאלי לכך בעשור הבא".
בשאלת ערוץ 7 האם הפיקוח על הבנקים, שמבצע בנק ישראל, יכול למנוע מהם לקרוס עקב אי החזר חובות, אומר ברלינג כי: "הרגולציה על הבנקים בארץ, ברמה היסטורית, מחמירה מאוד ביחס לעולם. מקובל בארץ שכמעט כל משק בית נוטל משכנתא עבור קניית דירה, מה שלא נראה ביתר המדינות. המינוף בארץ מאוד נמוך, לכן אין כל כך חשש שהבנקים יקרסו כתוצאה ממשבר עתידי בסקטור הנדל"ן. אך זה לא אומר שמשקי הבית עצמם לא יכולים לקרוס. קריסה של משק הבית יכולה להיות תלויה בגודל ההחזר החודשי על המשכנתא".
לעניין המשכנתא שמכבידה יותר ויותר על ההוצאות השוטפות, אומר ברלינר: "ההחזר החודשי היום על המשכנתאות הוא מאוד גבוה. יש הרבה משקי בית שבפועל משלמים על הלוואות למעלה מ-40% מההכנסה הפנויה שלהם. גם 35% זה מאוד גבוה. אם במשך כ-30 שנה ההכנסה הפנויה שלי הולכת כמעט במחציתה להחזרי הלוואות, אזי המשפחה היא בעלת פוטנציאל גדול להיתקל במשבר עתידי. לדוגמא בהינתן משבר אבטלה פתאומי במשק".
ברלינר מתייחס לתוכניות הממשלתיות דוגמת ׳מחיר למשתכן׳ בעבר (׳דירה בהנחה׳ היום), שמגרילות הנחות שרירותיות על דירות במיזמי בנייה וטוען: "בתחום המשכנתאות אפשר לראות את ההשפעה השלילית של תוכניות דיור בהנחה. אם אני מקבל מהמדינה מתנה בגובה של כחצי מיליון שקל, זו עיסקה שעל פניה שווה לביצוע מבחינתי, על אף המשכנתא הגבוהה שנדרשת לכך. יוצא שמשקי הבית בישראל מתחייבים להחזר כספי גבוה, רק כדי לא לפספס את המבצע. למעשה המדינה דחפה משקי בית צעירים ליטול משכנתא גבוהה, שלא היתה נלקחת בלי המנגנון הזה. בעצם אנשים ׳קנו׳ הנחה במחיר מאוד יקר".
"לדעתי פתרון יעיל שהמדינה יכולה לתת הוא לא תוכניות כמו מחיר למשתכן, אלא פתרונות קטנים יותר שלא עולים למדינה כסף, כמו קיצור תהליכי הבנייה באזורי הביקוש והגברת היצע הדירות על ידי שחרור יותר קרקעות לקבלנים", כך מציע ברלינר את פתרונו לסוגיה.
לסיום, ברלינר הציג את המלצותיו בבואנו להחלטה כבדת משקל כנטילת משכנתא, לאור הסביבה העסקית הקיימת: "נקודה ראשונה היא שיש להסתכל על הדברים בגובה העיניים. לא להפריז. להסתכל על כמה נשלם על המשכנתא גם בעוד חמש ועשר שנים. מצד שני לא לחשוש, ולא להחליט רק בגלל עליות הריבית אם לקנות או לא לקנות דירה".
"נקודה שנייה היא שמשפחה שניגשת למשא ומתן מול הבנקים, צריכה לדעת שיש לבנקים את המבצעים שהם תמיד מציעים. זה מאוד מבלבל. צריך לעשות חישוב נכון וקפדני, דרך הסתכלות בפרמטר אחד בלבד - שאלת העלות הכוללת הנמוכה ביותר, שהיא כמובן מתחת ל-5% ריבית. משפחה שתקפיד על זה תוכל לקחת משכנתא בתנאים יותר נוחים ולנהל את החוב שלה בצורה יותר חכמה, יעילה ושקולה".