ברקע עליית הריבית האחרונה של בנק ישראל אתמול (שני), אשר מעמידה אותה על 4.75% ואת ריבית הפריים בשיעור של 6.25%, בהתאם.
הבנקים הישראליים, שפעולות בנק ישראל תורמות לשורת הרווח הנקי שלהן, מציגים ברווחי שיא.
בחינה של דיווחי חמשת הבנקים הגדולים במשק, אשר פרסמו את דוחותיהם לבורסה במהלך השבוע האחרון, מצביע על כך שהבנקים דאגו להצמיד את גובה הריבית לנוטלי ההלוואות והמשכנתאות, אך לא הקפידו באותה המידה על הריבית שהיו אמורים להעניק לאלו שחשבונם בבנק אינו מצוי במינוס, והתוצאות לפניכם:
ברבעון הראשון של שנת 2023, הרוויח בנק הפועלים שני מיליארד שקל, דיסקונט 1.27 מיליארד שקל, מזרחי טפחות 1.37 מיליארד שקל והבנק הבינלאומי 631 מיליון שקל. אפילו בנק לאומי, שהפסיד כמיליארד שקל בעקבות קריסת הסיליקון ואלי בנק, פרסם היום (שלישי) את דוחותיו, לפיהם סיים את הרבעון הראשון ברווח נקי של 981 מיליון שקל.
בהתאם לרווחים, הבנקים הגדולים בישראל חילקו בשנה וחצי האחרונות דיבידנדים בסכומי עתק למשקיעים: הפועלים יחלק 803 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2023, לאחר 1.5 מיליארד שקל שחולקו ב-2022. בנק לאומי יחלק 294 מיליון שקל, לאחר שחילק 1.78 מיליארד שקל אשתקד. דיסקונט יחלק 381 מיליון שקל, לאחר שחילק 617 מיליון שקל אשתקד. מזרחי טפחות יחלק 410 מיליון שקל, לאחר שחילק 995.4 מיליון שקל אשתקד והבינלאומי יחלק 220 מיליון שקל, לאחר שחילק 945 מיליון שקל אשתקד.
לעליית הריבית במשק יש שני צדדים: מי שחייב חייב כעת יותר, אך יש גם צד שני, בו מי שחשבונו אינו במינוס, כספו אמור להיות שווה גם הוא יותר. למעשה, עליות הריבית של הבנק המרכזי, במקרה שלנו בנק ישראל, אמורות היו להיטיב עם חשבונות בנק רבים, אך הצהרות לחוד ומחירים לחוד.
בפועל, רכיב משמעותי משורת הרווח בדו"חות הבנקים השונים, נובע מכך שהבנקים אמנם גבו את הריבית במשק מהחייבים באופן מדויק, אך לא העניקה את אותה ריבית לאלו שבפלוס, ובכך גרפה לעצמה הון נכבד, שהרי לא נצרכה לשלם אותו למחזיקי חשבונות בנק רבים. בעוד הריבית הינה 4.75%, הריבית על הפיקדונות עומדת בממוצע רק על 1.55%, נכון לחודש מרץ 2023.