במשרד הבריאות מתגבשת חקיקה שתאפשר ללקוחות קופות החולים לקבל מידע על ההיסטוריה הרפואית שלהם דרך הכרטיס האישי, ואולם טיפולים שניתנו במרפאות הדיור המוגן לא ייכללו במידע החשוף. יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן, לאה שץ-סופר, דורשת את תיקון החקיקה המתגבשת על מנת למנוע סיכון חייהם ובריאותם של קשישים.
"אין תקשורת דו סטרית", אומרת שץ-סופר בראיון לערוץ 7 ולדבריה מדובר בנתק תקשורתי בין קופות החולים למרפאות ברמה שיכולה להביא עד כדי סיכון חיי אדם. "גם אחרי שתיכנס החקיקה לתוקף עדיין המצב לא ישתנה. אם התעלפתי ברחוב והגעתי לבית החולים, לבית החולים יש גישה לתיק הרפואי בקופת החולים אבל אם יום קודם הרופא בבית הדיור המוגן נתן לי טיפול בית החולים לא רואה את זה".
בדבריה היא מציינת כי לפי שעה "התזכיר נשלח להערות הציבור. ביקשנו לכלול את מרפאות הדיור המוגן בחקיקה כדי שתהיה זרימת מידע דו סטרית. זכותו של אדם לנגישות מלאה לכל החומר הרפואי עליו. כיום בקופת החולים שלי יש שירותים דיגיטאליים, אבל לא רואים את כל התיק, למשל לא רואים סיכום רפואי וכו' ולא אוכל להראות לרופא בדיור המוגן, אלא אם כן אבקש במיוחד להוציא לי תדפיס שיועבר לרופא במרפאה בבית הדיור המוגן".
"אין לי דרך לעדכן את הרופאה בפרטי הטיפול שקיבלתי בדיור המוגן", היא אומרת ומזכירה כי מדובר באוכלוסיה שהזיכרון לא פעם נפגע בה באורח לא פשוט, ומשום כך המטופל אינו זוכר תמיד איזה טיפול קיבל על מנת לעדכן בכך את הרופא בקופת החולים. החשש הגדול הוא התנגשות בין טיפולים ותרופות בשל היעדר זרימת מידע חופשי בין שני הגופים העשויים לטפל בדייר הדיור המוגן.
הסיבה המעשית לנתק היא תוכנות מיחשוב שונות של קופות החולים ובתי הדיור המוגן, וחוסר רצון של הקופות לאפשר לדייר הדיור המוגן להיחשף לרשומות הרפואיות שמצויות אצלן. את הסיבה לסירוב הקופות לאפשר זאת היא מגדירה כתירוצים. מדובר בטענות על חיסיון רפואי, חוסר יכולת לשלוט על החלטות ורמת הרופא שבדיור המוגן.
"לפני כמה שנים הייתי בפגישה עם מנהל אחד המחוזות של כללית. הוא אמר שאם יש מקום עם רופא ארבע שעות בכל יום חמישה ימים בשבוע הוא מוכן לעשות פיילוט. אמרתי שיש מקום כזה עם שמונה שעות, אבל הוא לא בא. מעבר לכך, ידוע לי שבמחוז אחר שלה מאפשרים תקשורת עם הקופה. כך שאינטרסים שונים נכנסים לעניין", היא אומרת וגם היא מתקשה להסביר את האינטרס של הקופות במצב הנוכחי. "עד היום לא הבנתי את האינטרס. הרי כסף הם מקבלים ממילא, אנחנו משלמים גם על הטיפול בדיור המוגן, כך שקופת החולים מרוויחה כי אני לא משתמשת בשירותים שלהם אלא במרפאת הבית, אבל הם לא מוכנים לסמוך".
לכאורה האינטרס של הקופות אמור להיות הפוך, לקבל מידע על כל מה שמתרחש רפואית עם לקוחותיהם בדיור המוגן, אך גם לשץ-סופר אין מענה לכך. היא מציינת בדבריה כי לשבחם של בעלי הדיור המוגן יש לומר שהם מוכנים לשלם עבור השינוי הטכנולוגי כדי לייצר את התקשורת עם הקופות, אך הדבר אינו מתקדם.
עוד היא מעירה ומספרת כי בתקופת הקורונה "אמרו לנו שלא ללכת לקופות החולים ושנקבל שירות בתוך הבית. עשינו את זה אבל הקופות לא יודעות מה קיבלנו בדיור המוגן אם אין לי פלט להציג אותו. ניגשנו לבג"ץ ואמרו שיטפלו אחרי הקורונה, אבל אחרי הקורונה נכנסנו לבחירות וכו'. כעת יש שר בריאות חדש שעשה דברים גדולים במשרד הפנים, אולי הוא יעשה משהו גם במשרד הבריאות למעננו. מדובר ב-15,000 אנשים והמספר הזה יילך ויגדל כי יש עוד 5000 יחידות דיור שהולכות ונבנות. הגיע הזמן לפתור את הפלונטר הזה".