הפסיכולוגית הקלינית ד"ר רינת גרין, מתארחת באולפן ערוץ 7 לשיחה על ההתמודדות עם דיסלקציה וליקויי למידה בעולם הילדים.
ד"ר גרין, מנהלת עמותת 'קול קורא' העוסקת בילדים עם דיסלקציה, מסבירה כי מדובר בלקות למידה נוירולוגית תורשתית הבאה לידי ביטוי בקריאה איות ופיענוח המילה הכתובה, והלקות מופיעה ברמות שונות, מקל לכבד.
שכיחותה של הלקות גבוהה למדי. מחקרים מלמדים על כך שאחד מכל חמישה ילדים מתמודד עם דיסלקציה, והמשמעות היא שישה בכל כיתה ברמה כזו אחרת. הנתון החשוב הוא שניתן להתמודד עם התופעה ולסייע לילדים במידה ומזהים את הלקות בשלב מוקדם. "אפשר לשפר את הבעיה או אפילו להתגבר עליה" היא אומרת.
הנקודה הבעייתית היא פער הזמנים שחוף עד שהלקות מזוהה, לעיתים חולפות מספר שנים עד לזיהוי שמאפשר תחילת טיפול, והתקופה הראשונית בה ניתן היה לסייע חולפת לה. לא פעם הילד עצמו מנסה להסתיר את הלקות ולעיתים המבוגרים שסביבו לא מזהים את הלקות, אך אם קיים זיהוי בגיל מוקדם, רצוי בגיל הגן עוד קודם לתחילת הקריאה, ניתן לסייע לו והוא יגיע לכיתה א' במצב שונה לחלוטין.
ד"ר גרין מציינת את הקושי הגובר דווקא במוסדות בהם לומדים הילדים לימודי קודש, שם בדרך כלל שעות הלימוד רבות יותר וההתמודדות של הילד היא עם טקסטים במבנים שונים, הטקסט שבסידור שונה מזה שבחומש השונה מהמשנה, כתב רגיל שונה מכתב רש"י וכן הלאה, והילד נדרש להתאים את עצמו מאתגר לאתגר, מה שהופך את ההתמודדות למורכבת הרבה יותר.
המורכבות הזו יכולה להביא ילדים דיסלקטיים למסקנה לפיה עולם התורה לא מעוניין בהם לאחר שכל ניסיונותיהם לתקשר עם עולם התורה כשלו. רבים מגיעים לנטישת עולם התורה רק בשל קושי בקריאה בתחילת הדרך, מה שניתן היה לתקן בגיל צעיר ולהבטיח לילד עתיד שונה לחלוטין.
עוד מספרת ד"ר גרין על ההתמודדות של ילדים דיסלקטיים עם עלבונות חברתיים, גם אם העולם המבוגר משתדל שהקבוצה לא תגיע למצב שכזה ולהעניק תמיכה שתאפשר לילד לסגור פערים לימודיים. עם זאת התופעה קיימת בשל אותם ליקויים.
לדבריה הילדים זקוקים גם להתערבות הבוגרת בעולמם שלהם וגם את ההקלות וההתאמות שיאפשרו להם את סגירת הפערים, מה שלעיתים נראה כמיותר אך אינו כזה כלל ועיקר. "ילד שמתקשה בגלל הדיסלקציה ומוציא ציונים טובים עדיים זקוק להתאמות שלו, בגלל שהציונים לא משקפים את המאמץ שהוא צריך להשקיע כדי להצליח".
לדבריה להורים תפקיד קריטי בהתקדמותם של ילדים בעלי לקות דיסלקטית. עליהם להוות אוזן קשבת לילדים, לתת תחושה שבכל רגע יולכו לגשת ולשתף בקשיים העוברים עליהם, ומנגד לעמוד בקשר עם גורמי המקצוע במוסדות החינוך. התמיכה מעניקה לילד תחושה שמאמינים בו והדבר מחזק בו את הכוחות התמודדות עם הקשיים ולהצליח.
את תקופת הקיץ רואה ד"ר גרין כתקופה טובה מאוד לסגירת פערים, "במיוחד בנוגע לפיתוח הקריאה. זה זמן אידיאלי ללא עומס של המקצועות האחרים להתמקד בכך, לבצע איבחונים בתקופת הקיץ כדי שעם תחילת שנת הלימודים יוכל הילד לקבל את התמיכה שהוא צריך לה. בנוסף זה זמן טוב לריפוי בעיסוק או קלינאית תקשורת, אם יש צורך בכך".