בונים עיר ואנחנו רדומים
בונים עיר ואנחנו רדומיםצילום: רגבים

מנכ"ל תנועת 'רגבים', מאיר דויטש, מספר בראיון לערוץ 7 על העיר הפלשתינית המוקמת במדבר יהודה בניגוד לכל חוק והסכם ומתחת לאפן של הרשויות בישראל.

"מדובר בתא שטח שבהסכמי אוסלו הוגדר כשטח C ומאוחר יותר, בהסכמי וואי, הוחלט להעביר 12 אחוזים לידי הרש"פ כשטח B, והשטח הזה הוא אותה שמורה הסכמית", מספר דויטש על הרקע שעליו הולכת ומוקמת העיר הבלתי חוקית בימים אלה.

משמעות המונח 'שמורה הסכמית' היתה בראשית הדרך מחויבות של הפלשתינים לשמור את 12 האחוזים שהם מקבלים כשטח B כשמורת טבע שתנוהל על ידם תוך מחויבות לאופיו של המקום כשמורת טבע, כלומר שלא להכניס אליו אוכלוסיה, לא לפגוע בחי ובצומח הייחודי למקום ודרישות מקובלות נוספות, אלא שהמציאות בשטח החלה להשתנות בשנים האחרונות.

"כבר לפני חמש שנים זיהינו זליגה של הפלשתינאים לתוך השמורה על ידי פרויקטים כמו בניית בתי ספר, בניית בתים לא חוקיים ועוד. בשבועות האחרונים אנחנו רואים פרויקט ענק של סלילת דרכים וכבישים על ידי כלים הנדסיים ענקיים במימון האיחוד האירופי, אותו איחוד אירופי שחתום על הסכמי וואי כעד. הם אלה שמממנים את הנחת התשתיות ופריצת הדרכים כדי לכנס לשם אוכלוסיה", אומר דויטש.

לשאלתנו אם אכן מדובר במיזם שהוא מכלול בניה אחד גדול או באסופה של פרויקטים, משיב דויטש ומספר כי "עד עכשיו לא ראינו שמדובר בפרויקט אחד, אבל עכשיו מדובר בהקמת עיר ענקית בתכנית השלטות פלשתינית על מדבר יהודה וחניקת גוש עציון ממזרח, כאשר יוצרים חציצה בין גוש עציון לבקעת הירדן".

את השטח ההולך ונכבש ניתן לראות מההרודיון וכך גם מאיבי הנחל וממעלה חבר, מציין דויטש ומוסיף כי מעבר לבנייה המאסיבית במקום "מדובר בהרס עצום של שמורת הטבע במדבר יהודה ופגיעה אנושה בבעלי החיים".

עוד הוא מזכיר את הסעיף השלישי באמנת האיחוד האירופי, סעיף המחייב את מדינות האיחוד לפעול למען מדיניות סביבתית, קימות ותכנון למען הדורות הבאים, מה שממש ממש לא קורה בשטח כאשר מדובר במיזמי בניה פלשתיניים.

על דבריו אלה אנחנו שואלים ומציינים כי בעוד הדו פרצופיות האירופית מוכרת בכל הנוגע לפלשתינים, לא ברור לאן נעלמו רשויות האכיפה הישראליות ומדוע לא נשמע קולם ואיש לא נשלח לאכיפת החוק במיזם הענק.

"פנינו כמה פעלים לארגונים מדיניים", אומר דויטש ומסביר כי במקרה זה קיימת מורכבות מאחר ומדובר בשטח המוגדר כשטח B, כלומר כזה שהמינהל האזרחי אינו יכול לפעול בו ללא הנחיה של הדרג המדיני. בהקשר זה הוא מזכיר כי בתקופת ליברמן כשר ביטחו ניתנה הוראה והצבא הוכנס לטפל בעניינים סביבתיים כמו מפחמות וכו' שמהווים פיגוע אקולוגי סביבתי בעל השלכה מרחיבת לכת. "נכון לרגע זה לא קיבלנו התייחסות, אבל ידוע לנו שבסביבת השר סמוטריץ' עובדים על תכנית מקפת לטיפול בשטחים הפתוחים", הוא אומר ומדגיש כי כל עוד דברים לא נראים בשטח לא ניתן להתייחס אליהם כקיימים.

עוד שאלנו אם אכן פעילות אכיפה ישראלית בשטח שכזה יכולה לעורר מאבק דיפלומטי מול האירופים ואולי גם מאבק ביטחוני מול הפלשתינים. דויטש משיב ש"יתכן שכן", אך מוסיף ומדגיש כי "צריך לזכור שמדינת ישראל מתנהלת כאורחת ולא כבעלת הבית ביהודה ושומרון, ואי אפשר לצפות ממדינות העולם שיתייחסו אלינו אחרת. מדובר כאן במלחמה שאמנם לא רואים בה טנקים ומטוסים אבל זו מלחמה על השטח. מצד הפלשתינים זו מערכה ואנחנו מתייחסים לזה כמערכון. הם ממשיכים להשתלט על השטח וקובעים את הגבול של ישראל ואנחנו ישנים על האף". במציאות שכזו, הוא אומר, גם אם יש לאכיפה ישראלית מחיר כלשהו יש לבצע אותה ולהוכיח בעלות על השטח, כי בינתיים יש מי שקובע עובדות בשטח.