באחת מהאיגרות של הרב קוק, הוא מתאר חזון חשוב בעיניו; לחבר את תורת תלמידי הבעל שם טוב עם תורת תלמידי הגאון מווילנה ; שניהם חתומים על דחיפת הגאולה, עלייה ארצה ושיבת ציון. ברור לכל בר דעת כי שיבת ציון היא לא רק פעולה טכנית של חזרה ארצה, אלא נקודת ציון בה ריבונו של כולם שב והאיר לנו פנים. מתוך כך, מתגלה מערכת יחסים חדשה של עם ישראל עם הבורא יתברך, הן בקשר הנפשי האישי והן בקשר הלאומי. גם אצל הבעל שם טוב - ההתמקדות בתורת הכלל, אינה זרה לו. בהתמקדות פנימה בנפש האדם, מתחוללים תהליכים של קרבת אלוקים. "אלו שפות מאוד קרובות", קובע הרב דוד דודקביץ', ראש ישיבת רועה ישראל ביצהר. "בהרבה מסגרות, בעיקר של שיעורים והתוועדויות- אנחנו מחברים את השפות הללו. זהו צורך קיומי אמיתי ובוער אצל המון אנשים, לייצר קשר חי עם הבורא. ממילא שני החלקים מעצימים אחד את השני: הכלל מעצים את הפרט, והפרט מעצים את הכלל. התורות האלו משתלבות ויוצרות מבט שלם יותר וטוב יותר". "אנחנו מלמדים את החסידות של תלמידי הבעל שם טוב; החסידות הרחבה של כל עולם החסידות, גם הפחות מוכרת בציבור הדתי", מציין הרב דודקביץ'. "תורות של אדמו"רים גדולים, או שושלות גדולות, שהתורה הגואלת הייתה נשמת אפם, כמו בית רוז'ין ואחרים. הרבה שיעורים חושפים את מה שנקרא בשפתנו: החסידות הארץ ישראלית. החסידות הזאת פועלת בנו בגילוי ממשי בשיבת ציון הן אצל האומה והן אצל היחידים". התורה הייחודית של הישיבה, בהכוונתו של העומד בראשה מחברת עולמות. היא מפגישה בין עולם העיון וההלכה לבין עולמות המחשבה והחסידות; בין השקפת עולם חסידית ארץ ישראלית לבין תורתו של הרב קוק; בין עיסוק ושותפות בענייני הכלל והשעה להשקעה בעבודת ה' האישית. חיבורים אלה יוצרים את אורה המיוחד של תורתה הארץ-ישראלית של הישיבה. לתרומות לבניית בית המדרש לחץ כאן >>> עשור של צמיחה בשנה הבאה, תכנס ישיבת רועה ישראל ביצהר, בראשות הרב דודקביץ' לשנת העשור להקמתה. בשנים הללו, עברה הישיבה תהליך של גדילה וצמיחה משמעותיים. כיום מונה הישיבה כ-110 תלמידים; כ-60 בחורים, ו-50 אברכים, כאשר היד עוד נטויה. עד כה, שכן בית המדרש של הישיבה בבית הכנסת של היישוב יצהר. כעת, לאור הגדילה והצמיחה, מבקשים בישיבה להעמיק יסודות, ומתכוננים לבניית בית מדרש מרווח, שיכיל ויאפשר את המשך הגדלת התורה הייחודית של הישיבה ואת לימוד התורה בנחלת יוסף הצדיק. בנוסף לבניין הגשמי של בית המדרש, עומדים בישיבה בפני גדילת הקומה הרוחנית; הפצת תורתה ורוחה של הישיבה, שתתבטא בהוצאת ספריו של הרב דוד דודקביץ' ראש הישיבה, הגדלת תפוצת החוברות השבועיות והשאר התכנים היוצאים מבית מדרשה של הישיבה בתפוצה דיגיטלית. הפצת המעיינות בישיבת רועה ישראל באה לידי ביטוי הן בשיעורים והתוועדויות בישיבה הניתנים לצפייה בצורה מקוונת והן בחוברות לפרשת השבוע וחוברות המחולקות לקראת החגים, שזוכים להיענות גדלה. הסגנון הייחודי של הישיבה, שמביא את עולם החסידות העתיק והאותנטי, מקבל משנה תוקף גם במגוון אירועים סביב מעגל השנה, כמו בהדלקה במירון בל"ג בעומר, בהקפות שניות האזוריות המתקיימות בישיבה, ובהזדמנויות נוספות שמושכות אליהם ציבור רחב שהנושאים הללו יקרים ללבו. אחת מהמטרות של קמפיין גיוס ההמונים של ישיבת רועה ישראל שמתקיים כעת, הוא לעלות שלב בהפצת התורה. "המטרה היא לשכלל את דרכי הפצת התורה הזאת, שתבוא באופן קל יותר לאדם שרוצה בחוברות ובספרים, וגם בדרכים היותר מודרניים שיש היום בהעברת המידע ובראשם אתר חדש, נגיש וידידותי יותר. "זאת דרישה שבאה מהציבור", מציין הרב דודקביץ'. "אנשים מבקשים שננגיש את התורה הייחודית של הישיבה באופן הנוח יותר עבורם". לתרומות לבניית בית המדרש לחץ כאן >>> ישיבת רועה ישראל צילום: עצמי היכל הנגינה מעבר להפצת התורות הייחודיות של הישיבה, בשנים האחרונות בחרו בישיבה לשתף את הציבור הרחב, גם בחיי הרוח של הישיבה ולהטעים אותם מפעם לפעם בעולם הניגונים בישיבה, שמהווה במידה רבה, חלק מהפס-קול של בית המדרש. את הניגונים מבצעים מקהלה המורכבת מתלמידי הישיבה, כאשר על ההפקה מוזיקלית אחראים נתנאל חמו וידידיה קליין, חברי להקת 'אהללה' הלומדים גם הם בישיבה. ניגונים רבים הינם סביב מעגל השנה, במטרה להטעים את חגי ישראל בטעם מחודש, פנימי ועמוק יותר. "הנגינה היא כלי פנימי", מזכיר הרב דודקביץ'. "השירה היא כלי הביטוי של ההתקשרות האדם עם הנשמה שלו. בתפילה, הקשבה, כיסופים, שמחה והודיה. זהו אחד הכלים שהכי מבטאים חיבור בין תורה לבין תפילה. ניגון אמור לשקף את חלומו וחזונו של אותו אדם, בדבקות או בשמחה. התפילה עם הניגון היא הביטוי הנגלה של מחשבות, השקפות, רצונות ושאיפות. זה נושא מאוד יקר לנו, ודאי בימים טובים ולשבתות, וגם בכל מיני הזדמנויות של עת רצון, לבטא בכך את הרוח שלנו. כיוון שהעולם החסידי מאוד משמעותי אצלנו, אנחנו משתדלים שתהיה נגינה אותנטית; או עתיקת יומין או מהקרובות לימינו – כאלו שמתאימים לרוח הזו- שמשמרת תנועה של קדושה ואווירה ארץ ישראלית בשורשה, בקדושתה ובטהרתה". "בשלב מסוים, ראינו שאנשים נחשפים אל הניגונים בכל מיני מסגרות בישיבה או מחוצה לה, ומהווה עבורם כלי עצום שאחרי זה הם מפעילים אותם והם מהווה דרך בעבודת ה' שלהם, הן בעשיית מצוות, והן בוודאי בימים טובים ובשבתות - הבנו שיש לזה רצון וביקוש גדול, החלטנו לנסות להוציא אותם לאור", מתאר הרב דודקביץ'. "התגובות שקיבלנו, חצו את כל הגבולות שחשבנו, הן בכמויות והן באופי של האנשים שזה מדבר אליהם ויצרו תביעה מהשטח להמשיך ולהקליט עוד ועוד ניגונים". זאת, במקביל להפצת הלכה יומית מסודרת על המשנה ברורה ברשת, שגם אליהם התקבלו תגובות נפלאות. "אנחנו רואים בזה עולמות שמשלימים זה את זה: עולם ההלכה שהוא דבר יציב, אבל נקרא: הליכות עולם, יחד עם עולם הנגינה שהוא קולמוס נפש האדם. אנחנו רואים כמה זה משמעותי להמון אנשים, הן בהכנות שלהם לחגים; בניגונים של הלל, בניגונים לקראת הדלקת נרות חנוכה, בניגון לפורים, וכדומה. אלו ניגונים שלא הורגלו בהם לעיתים במעגלים שלנו: ניגון של כיסופים ודבקות בפורים, זה חידוש מרענן להרבה אנשים, והוא הפך להם את המבט. רואים כמה זה משמעותי להם. הכנות להדלקת נר חנוכה- פתאום אדם מקבל מבט איך מתכוננים לרגעים מיוחדים כאלו. במידה רבה, הניגונים האלו משקפים ומבטאים תורות ורעיונות, ובכך משפיעים על המבט העמוק יותר במהות של אותו מועד, אותה תפילה או אותו עניין. אנחנו תמיד מתפללים שה' יזכה אותנו להיות מכוונים – שיהיה צליל מכוון שייצא תחת ידינו, שיכוון את הלב שלנו כלפי מעלה, שיהיה חיבור אמיתי, "ולעובדו בכל לבבכם", על ידי הניגונים הללו לגרום לחיבור בינינו לבין הבורא יתברך". לתרומות לבניית בית המדרש לחץ כאן >>>