מפגש הסיום
מפגש הסיוםצילום: דוברות אמונה

בבית הילדים אמונה ע"ש צבע אלעזרקי ישנם כ- 200 ילדים בסיכון בגילאי 18-6, המופנים על ידי משרד הרווחה מכל רחבי הארץ.

הכפר השוכן בנתניה הינו אחד מחמשת כפרי הילדים והנוער של תנועת אמונה. בתוך הכפר פועלת מדרשת תורת חסד MTC. מדובר במדרשה לבנות המגיעות מחו"ל שהוקמה בשנת 2012 ותתחיל בשנה הקרובה את שנתה ה-11.

המדרשה מציעה חוויה ישראלית משנה חיים, המשלבת לימוד תורה בד בבד עם עשיית חסד משמעותי. במדרשת תורת חסד לומדות מדי שנה 30 בנות המגיעות מכל רחבי העולם - ארה"ב, קנדה אנגליה, ברזיל ואוסטרליה. בנות שהופכות לאחיותיהן הבוגרות של הילדים.

רגע לפני שהן עולות למטוס חזרה למשפחות שלהן במדינות השונות - הצדיעו להן השבוע בבית הילדים לרגל סיום השנה בערב הוקרה מיוחד בבית הילדים.

איך זה עובד?

מדי יום בשעות הבוקר בין 13:00-08:00 הבנות לומדות שיעורי תורה, ואילו לאחר שעות הלימוד ובמהלך שעות אחר הצהריים עד הערב, הן עובדות בבית הילדים ושותפות מלאות לעשיית חסד. הבנות מהוות חלק בלתי נפרד מהצוות החינוכי הצמוד לילדי בית הילדים, ומשמשות מודל חיקוי עבורם.

פסי בלאט, אחת הבנות, סיפרה: "הסביבה בה פועלת מדרשת MTC היא סביבה משנה חיים – לא פחות מכך. כל שיעור בפני עצמו מלמד אותנו כל כך הרבה על הדרך לצמוח ולהיות הכי טובות שאפשר. אני לא חושבת שאי פעם שאבתי כל כך הרבה השראה בפרק זמן כה קצר, ואין אסירת תודה ממני על כך שהזדמנות פז שכזאת נפלה בחלקי".

תרומתן של בנות המדרשה לבית הילדים משמעותית מאוד עבור הילדים. הן חונכות אותם, מפתחות עימם קשר עמוק, מלוות אותן בשגרת היומיום, ובזכותן רוב הילדים בבית כבר מדברים אנגלית שוטפת. בנות המדרשה חונכות את ילדי בית הילדים. הן מפתחות עימם קשר עמוק, ועוברות חוויה מיוחדת במינה ומדהימה של עזרה לזולת, שותפות לשינוי חיים ואהבת אדם.

מדרשת תורת חסד המהווה את אחד הגופים המובילים בתחומה, מוכרת על ידי 2 אוניברסיטאות בארה"ב – ישיבה יוניברסיטי וטורו קולג'. כל תלמידה שחוזרת להמשך לימודים בארה"ב, זוכה לשנה של קרדיט. הייחוד הוא בכך שבנות המדרשה הופכות את התורה למעשה – מעשה חסד יומיומי. שילוב המילים "תורת חסד" נובע מאופי הפעילות של בנות המדרשה.

גם לראש המדרשה שירה מלמד יש סיפור של חיבור מיוחד לארץ שהחל עוד במנהטן - "לפני 23 שנה ישבתי בבית כנסת בתור נערה בכיתה י'. קראנו את ספר במדבר. ראובן גד וחצי שבט מנשה לא רוצים להיכנס לארץ ישראל להילחם. הם לא רוצים לעזוב את החיים הנוחים שלהם, לא רוצים לעשות עליה. משה רבינו עונה להם חד וחלק 'האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?!'. הרגשתי באותו רגע שמשה דיבר אלי. 'שירה, אחים שלך עוברים כל כך הרבה בארץ, הם שולחים את הבעלים והילדים שלהם להילחם. ואת יושבת פה?' אין עוד בית חם בעולם, ואם אני לא אהיה חלק, אם אני לא ארגיש אחריות עצומה לשמור על הבית, מי יודע אם לילדים שלי ישאר בית בכלל? עשיתי עליה בגיל 18 ומאז לא מפסיקה להתאהב בארץ. אין יום שעובר שאני לא מודה לה' על הזכות שנולדתי בתקופה שאפשר להיות עם חופשי בארצנו".

שרה וינטר, אחת הבנות במדרשה, סיפרה: "כמו שאומרים המורים במדרשה - בבוקר אנחנו לומדות תורה, ואחר הצהריים אנחנו חיות אותה. כל מה שקשור לביטוי 'תורת חסד' נשמע לי הגיוני מהשנייה הראשונה ששמעתי אותו, אבל עכשיו אני באמת מרגישה אותו כל יום''.

''כל מורה מדבר בדיוק אלייך'', העידה טלי כץ. "עכשיו אני מסתכלת על היהדות מנקודת מבט אחרת לגמרי. זה שינה את חיי. זה שינה את האופן שבו אני רואה את העתיד שלי, ואת האופן שבו אני רוצה לגדל את המשפחה שלי".

מנהל בית הילדים של אמונה ע"ש צבע אלעזרקי יהודה כהן: "הערך המוסף שהבנות מביאות עימן, שינה את אופי ביתנו והפך אותו מבית ילדים לקמפוס של טוב וחסד''.

''אני נפעמת כל פעם מחדש על האושר שהלימוד והעשייה עושה להן'', סיכמה ראש המדרשה שירה מלמד. "בן אדם מחובר הוא בן אדם שמח. בן אדם מחובר מבין שהוא חלק גדול ממשהו נפלא. שנזכה לשמוח כל יום עם ההבנה שאחים אנחנו, ושנזכה להרגיש כל יום שזאת האחריות והזכות הכי גדולה שיכולנו לבקש''.

צילום: שירה מלמד