משרד החינוך פתח בימים האחרונים בתכנית מצוינות חדשה, 'טופ 15', בשותפות עם עמותת 'שיתופים'. מנהלת התכנית שנועדה להכפיל את כיתות המצוינות בישראל בהשקעה של 750 מיליון ש"ח, פזית הוכמן, מספרת על המיזם בראיון לערוץ 7.
היעד המספרי, אומרת הוכמן, הוא להכפיל את מספרן של 270 כיתות המצוינות הקיימות כעת, כאשר המיקוד הוא בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בדגש על החברה הערבית ובדגש על תלמידות. התכנית מתחילה בכיתה ז' והיעד הוא להביאא ת התלמידים לרמת חמש יחידות במתמטיקה, פיזיקה או מדעי המחשב.
למעשה מדובר בתכנית המרחיבה את התכנית הקודמת אותה קידם בשעתו נפתלי בנט בכהונתו כשר חינוך. אז ההתמקדות הייתה בחמש יחידות מתמטיקה וכעת ההרחבה היא למקצועות הנוספים.
על הבחירה להתמקד בתגבור המקצועות הללו אצל בנות, אומרת הוכמן כי מחקרים לימדו שכיום תלמידות מהוות חמישים אחוזים מלומדי חמש יחידות מתמטיקה, אך בפיזיקה ובמדעי המחשב הפער עדיין גדול מאוד. בנות מעדיפות ללמוד מקצועות אחרים, אולי מתוך מחשבה שפיזיקה ומדעי המחשב הם מקצועות גבריים יותר, אולי בשל בעיות נגישות אחרות, והיעד הוא לפתוח בפניהן את האפשרות לבחירה גם באפיקים אלה.
לשאלתנו מדוע להפנות בנות למקצועות שאולי הן אינן רוצות בהם, אומרת הוכמן כי אין מגמה להפנות אותן, אלא רק לפתוח להן דלת ולאפשר להן בחירה, מתוך הבנה שתקופת חטיבת הביניים היא תקופת צומת בחירה ובגיל זה חשוב לאפשר להן מנעד אפשרויות רחב לבחור ממנו.
קידומה של התכנית, היא אומרת, כרוך בשילוב בין משרדי הממשלה הרלוונטיים, החינוך והמדע, מוסדות אקדמאיים, חברות פילנטרופיות, חברות הייטק ועוד. יחד מונגשת מעטפת רחבה ונדרשת לתמיכה הן במורים והן בתלמידים.
"אנחנו מנגישים מעטפת רחבה וזה אומר גם על הציר המנטאלי בכך שאנחנו מייצרים בעיקר בחברה הערבית תמונת עתיד שהם פחות רואים בבית, תמיכה עם תומכי הוראה אחרי שעות בית הספר, חיזוק מיומנויות נדרשות ועוד. זה ארגז כלים שאנחנו מציידים בו את התלמידים ואת המורים. יש ערך גדול לחברות הייטק שיודעות מה הן מחפשות ואיזה יכולות מיומנויות נדרשות עבורן לצד ארגוני חינוך שעוסקים בהקניית המיומנויות הללו".
הוכמן מספרת על שותפות מלאה של החברה הערבית במגמתו של המיזם. "הקמנו מהלך שלם שמסתכל על צרכי החברה הערבית מתוך רצון למצוא את החסמים שמנעו התקדמות טכנולוגית", אומרת הוכמן ומפרטת מספר דוגמאות של החסמים השונים של החברה הערבית בתחום זה: "היום כל תלמיד בהייטק במרכז הארץ מכיר מישהו מעולם ההייטק וזה לא המצב בכפרים הערבים. להורים יש משמעות בדחיפת התלמיד למקומות האלה וגם זה פחות קיים שם. חשוב להעלות מודעות לנושא הזה. בנוסף, שיטת ההוראה בחלק מהמקומות יותר מסורתית. אם בדרך כלל הלימוד מצריך חשיבה ביקורתית, בחברה הערבית ההסתכלות מעט אחרת מבחינת מורים ומנהלים. יש גם תשתיות רעועות ועוד חסמים רבים שהרעיון הוא להסתכל עליהם, להביא למודעות המשרד כדי לדון איך לפתור אותם".
הוכמן מבהירה שלא מדובר במיזם שיחולל תמורות באופן מיידי והדברים יטופטפו בהדרגה לאורך השנים הקרובות באופן מערכתי. "התכנית היא לחמש שנים. הפעימה הראשונה יצאה לדרך ובשנה הבאה תצא פעימה נוספת. נרצה לראות אם התלמידים מתמידים במגמות הללו ובוחרים בכיתה ט' במגמות טכנולוגיות ומדעיות ומשם ממשיכים הלאה".
ואם שאלנו את עצמנו למה שמה של התכנית הוא דווקא 'טופ 15', מסבירה הוכמן שהיעד הוא להכניס את ישראל אל 15 המדינות המובילות בעולם באיכות החינוך המדעי טכנולוגי. "לפי שעה אנחנו בדירוג נמוך מכפי שהיינו רוצים".