ועדת שופטי פרס כץ, פרופ' מנחם בן ששון, הרב שלמה דייכובסקי והרב חיים סבתו, קבעה את רשימת הזוכים לשנת תשפ"ג.
בפרס, שיוענק זו השנה ה-48, זכו פרופסור אביעד הכהן, האנציקלופדיה התלמודית, הרב יוחאי מקבילי ועמותת ברקאי. פרס מפעל חיים הוענק לרב שמואל יניב. כל אחד מהם יזכה בסך של 25 אלף דולרים.
פרס מרכוס כץ מוענק משנת 1975 ומטרתו היא עידוד והוקרה של מפעלים ואישים העוסקים ביישום והטמעת ההלכה בחיים המודרניים ביצירות שבכתב ובמפעלים מעשיים. מרדכי דוד (מרכוס) כץ ז"ל, היה ניצול שואה, איש ציוני נלהב נודע ורב פעלים בישראל ובעולם. יחד עם עדינה רעייתו הם הקדישו רבות מכוחם, הונם וזמנם, לחינוך היהודי במקסיקו, בישראל ובארה"ב.
הוועדה נימקה את הבחירה בפרופסור אביעד הכהן וכתבה כי "אביעד הכהן הוא מחוקרי המשפט העברי המובילים בעולם, עבודתו המחקרית והציבורית היא קודש ליישום המשפט העברי בחיים המודרניים. פרופ' כהן הוא פרופסור למשפטים ואיש ציבור המשרת, מזה חמש שנים, בתפקיד נשיא המרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט', מוסד בו שירת במשך כעשור שנים בתפקיד דיקן בית הספר למשפטים".
"פרופ' אביעד הכהן יסד בין היתר את "מוזאיקה" - המרכז לחקר דת, חברה ומדינה; הוזמן להיות עמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים וחבר בפורומים ציבוריים נוספים. עבודתו האקדמית והציבורית מתמקדת ביישום המשפט העברי בחייה של מדינה יהודית. הוא מעורב בהפצת המשפט העברי בקרב השופטים ועורכי הדין , תוך הדגשת הפוטנציאל המעשי הטמון בו; הוא שותף לתיקון חוק יסודות המשפט הכולל את המשפט העברי כמקור לפסיקה במקרה של חסר בחוק".
על האנציקלופדיה התלמודית כתבה הוועדה: "האנציקלופדיה התלמודית לענייני הלכה, הארמון המפואר לתורה שבעל פה, נוצקו יסודותיו בהרצאת הרב קוק זצ"ל לבני הישיבות בירושלים, בבית הרב, בשנת תרפ"א, בה דרש מהם לצאת מארבע אַמותיהם ולהקים מפעלים ספרותיים תורניים לדורות. הנדיב הארי פישל נענה לקריאת הרב שאותו העריץ והעמיד את היסודות הכלכליים למפעל. האדריכל הראשון היה הרב מאיר בר אילן. אחריו הגיע הבנאי הגדול הגאון הרב זווין שבגאונותו הקיף את כל התורה כולה ובחוש הסדרנות הבהירה שלו הצליח להעמיד את הבניין הגדול. עורכי מפעל החשוב שאחרי הרב זווין, היו הרב אברהם פרבשטיין ראש ישיבת חברון, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב יונה מרצבך, הרב רפאל שמולביץ והרב דסברג".
"החל משנת תשס"ז (2006) מנוהלת האנציקלופדיה התלמודית על-ידי הרב פרופסור אברהם שטינברג. פרופ' שטינברג מוביל ומנהל את האנציקלופדיה התלמודית בתנופה חדשה על-ידי רתימת יכולות ממוחשבות ושימוש בטכנולוגיות חדשניות, כדי לנתב את התקשורת בקרב תלמידי החכמים והעורכים, ולזרז את התהליך הטכני של הכתיבה", הוסיפו.
הוועדה נימקה את מתן הפרס לד"ר יוחאי מקבילי וכתבה: "ד"ר יוחאי מקבילי מקדיש את פעילותו החינוכית והציבורית להפצת כתבי הרמב"ם ולהנגשתם בצורה מעודכנת ומתאימה ללומדים ולמתעניינים. ד"ר מקבילי הוא ד"ר לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה שהקדיש את עבודת הדוקטור שלו לנושא: "תודעה וחברה בתפיסת הטומאה והטהרה ברמב"ם". לימודיו המתקדמים שלפני הדוקטורט היו בהנדסת מחשבים, אותם השלים בהצטיינות יתירה בפקולטה למדעי המחשב, בטכניון. בטכניון גם הרצה שנים רבות בנושא תובנות יסוד בפילוסופיה של הרמב"ם. ד"ר מקבילי הוא חוקר רב-פנים שפיתח פתרונות להפרעות קוצב לב בחברת ביוסנס. לצד לימודיו הרשמיים, ד"ר מקבילי למד הגות יהודית ובכלל זה את כתבי הרמב"ם אצל הרב יוסף קאפח, המהדיר הגדול של ראש המדברים במחשבת ישראל בימי הביניים ושל ספרי הרמב"ם".
"ד"ר מקבילי הוציא לאור את המהדורה החדשה של "משנה תורה" לרמב"ם, בכרך אחד וליווה את המהדורה במפתחות רבים, תוך פיתוח בטכנולוגיות תוכנה מתקדמות ושימוש מושכל בהן. ד"ר מקבילי כתב ביאור קצר ושלם לכל ארבעה-עשר החלקים של ספר 'משנה תורה'".
על עמותת מרכז ברקאי כתבה הוועדה: "העמותה פועלת לקידום מוסד הקהילה בישראל, להעצמתה, להפיכתה לעוגן של הכוונה הלכתית, ולתמיכה רוחנית ואמונית, כל אלה על ידי הכשרתם של רבני קהילות לתפקידם כמנהיגים משמעותיים ורלוונטי ים לבני הקהילה, לאור התקדמות הטכנולוגיה, מורכבות החיים המודרניים ואתגריהם. ההכשרה של ברקאי נועדה לפרוש בפני הרבנים, מנהיגי הקהילות, את רוחב היריעה של הסוגיות ההלכתיות, ולאפשר להם להכיר פתרונות הלכתיים לאתגרים שעולים בחיים המודרניים".
כאמור, לצד פרסי כ"ץ ליישום ולהפעלת ההלכה בחיים המודרניים מוענק בשנה תשפ"ג, גם פרס הוקרה מיוחד לרב שמואל יניב. "הרב שמואל יניב למד בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה קוק זצ"ל והרב שאול ישראלי זצ"ל. הוא נשלח לשמש כראש ישיבה תיכונית אחוזת יעקב. הרב יניב שימש במשך שנים רבות ר"מ במדרשית נעם ולימד באולפנות, צפירה ואמנה. הוא מרצה בסמינרים ובוועידות שונות ברחבי הארץ והקים את הקתדרה בגבעת שמואל לימי עיון קבועים ומרשימים של לימוד תורה. לפעולותיו שותפים טובי המרצים וקהל רב פוקד את אירועי הלימוד שהוא מעורב בהם, כמורה וכמארגן. הרב יניב פתח אפיק מיוחד להפצת תורה באמצעות עשרות ספרים שכתב על צפונות התורה. הפצת תורה ואמונה לדור הצעיר בוערת בו כאש , הוא משתוקק לחבר את הצעירים לקדושת התורה יופייה ואמונתה בדרכים רבות ובתנופה רבה. הרב שמואל יניב הוא מלמד ומפיץ תורה בכל שכבות הציבור במסירות במשך עשרות שנים ומקרב לתורה רבים בדרכי נעם".