שבוע המודעות הבינלאומי לאלרגיה נפתח היום. בראיון לערוץ 7 מסביר פרופ' ארנון אליצור, יו"ר איגוד רופאי האלרגיה בישראל, אודות האלרגיות השונות, ההשלכות, הטיפולים והבדיקות שסביבן.
"אלרגיה היא תגובה לא רצויה של מערכת החיסון לחומר, בדרך כלל חלבון חיצוני, שהמערכת לא אמורה להגיב אליו", מגדיר פרופ' אליצור את המונח אלרגיה ומוסיף כי תגובה זו יכולה לבוא לידי ביטוי במנגנונים שונים התלויים בחומר שאליו אנחנו מגיבים, אם מדובר במזון, באבקנים, בתרופה וכו'. "לכל אחד מהדברים דרכי תגובה ומנגנון שיכולים להיות שונים".
לשאלה אם מעגל החומרים האלרגניים מתרחב עם הזמן או קבוע ומוכר, משיב פרופ' אליצור ואומר כי לרוב מדובר באלרגנים מוכרים וידועים, אם כי לעיתים יש המתווספים. "השכיחות של האלרגנים עלתה בשנים האחרונות ממספר סיבות, אחת הסיבות הנדונה כעת היא ההתחממות הגלובלית שהרחיבה את תפוצת צמחים אלרגניים ואת תקופת משך הפריחה שלהם. פתאום מופיעים צמחים שלא הכרנו באזור שלנו אבל עכשיו הם מופיעים בגלל שינויי האקלים".
במקרה שכזה רצוי היה לשנות את מצב האקלים, אך מאחר והדבר אינו בידינו מה שנותר הוא להציע טיפולים התלויים בסוג האלרגיה. "אם זה אבקנים צריך לדעת במה מדובר, איפה זה פורח וכו'. לתת טיפולים תרופתיים ואם לא עוזר אז לתת טיפולים חיסוניים שמרגילים את הגוף לאלרגן מסוים ודואגים שלא תהיה תגובה. אלו טיפולים שנמשכים לאורך כמה שנים". סוג כזה של טיפול אינו מתאים לאל האלרגנים אלא "באלרגיות מסוימות כמו נזלת ואסטמה, אלרגנים נשאפים כמו צמחים, קרדית אבק הבית, מזון שאפשר להתרגל אליו, ארס של חרקים בעיקר דבורים ועוד, אבל יש אלרגנים שההמלצה תהיה להימנע".
על הבדיקה שמובילה למסקנה שאכן מדובר באלרגיה, אומר פרופ' אליצור כי הבדיקה מתחילה בבירור הסיפור כולו מהמטופל על מנת לקבל את כל הפרטים הרלוונטיים, האם הוא נחשף למשהו חדש, האם מדובר בביטוי על פני העור, איך נראתה התגובה החשודה כאלרגיה ועוד נתונים המעניקים את התמונה הברורה, אם מדובר באלרגיה או לא. לעיתים מהסיפור עצמו מתברר שלא מדובר באלרגיה. במידה ועולה חשד שאכן מדובר באלרגיה "עושים בדיקת דם או תבחינים עוריים. את התבחינים עודים על ידי תמציות של אלרגנים מסוגים שונים, שמים אותם על העור עם מחט מאוד קטנה או פלסטיק חד, מכניסים טיפה מתחת לעור ורואים אחרי 15-20 דקות אם יש תגובה מקומית. יש דברים שגם הבדיקה הזו לא תיתן וודאות ואז צריך לתת את המזון או החומר למטופל בצורה מדורגת ותחת השגחה כדי לראות אם ישנה תגובה".
האם אלרגיות מסוכנות? גם כאן המענה הוא "תלוי בחומר המדובר ובסוג האלרגיה. אלרגיה לאבקני פרחים או קרדית אבק הבית לא מסוכנת, לכל היותר תגרום לנזלת עיטוש או התלקחויות של אסטמה. אלרגיה למזון יכולה לגרום לתגובה משמעותית יותר שמערבת כמה מערכות, וכך אלרגיה לתרופות, ארסים של דבורנים. זה תלוי במנגנון ובסוג האלרגיה, אבל הרוב המכריע הוא לא מסוכן".
"סכנה תלויה באלרגן, באדם ובמידת הרגישות שלו ובתנאים נוספים שנמצאים באותו זמן, אם הוא חולה בזמן החשיפה לאלרגן, הכמות שהוא נחשף אליה, אלו פרמטרים שיקבעו את רמת התגובה", אומר אליצור.
האם אלרגיות הן תופעה חולפת? פרופ' אליצור משיב בחיוב: "חלק מהאלרגיות עובר. רוב המקרים של אלרגיה לחלב או ביצים עוברים. לגבי אלרגיה לתרופות, לרוב מדובר בפניצילין, רוב האנשים לא באמת אלרגיים לפניצילין אלא שהופיעה אצלם פריחה עורית בדרך כלל כתוצאה מהמחלה שממנה הם סבלו או מהריאקציה שבין המחלה לתרופה, אבל לא כתוצאה מהאנטיביוטיקה עצמה. בדיקה מדורגת יכולה להוריד מהם את התווית הזו. זה חשוב מאוד כי התווית הזו מונעת מהם לקבל הרבה סוגים של אנטיביוטיקה, מה שגורם לאישפוזים ממושכים ומסובכים יותר, שימוש באנטיביוטיקה עם תופעות לוויי, ובבדיקה כזו אנחנו יכולים להוריד מהם את התווית הזו".
בשבוע המודעות הבינלאומי, אומר פרופ' אליצור, היעד הוא להרחיב את הידע סביב נושא האלרגיות, הן אצל רופאי משפחה והן בציבור הרחב "איך להתמודד עם מחלות אלרגיות. אנחנו מכינים סדרת הרצאות לרופאים הראשוניים, רופאי ילדים ורופאי המשפחה ובהם אנחנו מדריכים אותם איך להתמודד עם אלרגיות שונות וחסר חיסוני, תופעות שהם נתקלים בחיי היומיום, איך לנהוג ברמה הראשונית, מתי להפנות אלינו, מה נכון לעשות עד ההפניה, כדי לשפר את הטיפול ברמת הרופא הראשוני, ובמקביל להוציא אינפורמציה לאוכלוסייה הכללית, כדי שיידעו מתי יש סיכוי שזו אלרגיה, מתי לפנות לרופא וכו'".