החברה הישראלית התמכרה מצד אחד למערכות בחירות, ומצד שני די שבעה מהן. אחרי כל כך הרבה שנים של מערכות בחירות, אנחנו לא באמת מצליחים לעבור כמה חודשים בלי להזדקק לאחת. אחת כזאת, וחשובה במיוחד, נמצאת כבר מעבר לפינה.
הכוונה היא לבחירות המקומיות שייערכו לאחר חגי תשרי, שבמהלכן ייצאו אזרחי ישראל לבחור את ראשי הערים והמועצות שלהם, וגם את חברי המועצות. בטעות ניתן לחשוב כי מדובר בבחירות שוליות, כאלה שלא יקבעו גורלות ואפשר אולי להתעלם מקיומן. אלא שמדובר בטעות קשה, שכן הבחירות לרשויות המקומיות הן בחירות על החיים עצמם. במובן מסוים, יש להן השפעה רבה יותר על חיי היומיום שלנו ממערכות אחרות.
בישראל נוטים לחשוב שהרשויות המקומיות תפקידן בעיקר להציב ספסלים ולנקות את הרחובות. ראשי ערים פעלתניים הם אלה שמוסיפים לרזומה שלהם גם כיכרות. הטובים ביותר בונים פארקים עירוניים. זאת לפחות התפיסה הציבורית. אך היא רחוקה מאוד מהמציאות. בפועל, ראשי הערים וחברי מועצת העיר והרשויות המקומיות אחראים לאינספור מהלכים שמעצבים את חיינו, החל ממערכות החינוך העירוניות ועד לאופי החיים היהודי בערים והמשילות בתחומן.
קחו למשל את ירושלים, שעליה אני יכול להעיד כחבר מועצת העיר בשנים האחרונות. רבים מהמהלכים החיוביים שירושלים עוברת בשנים האחרונות התרחשו בזכות מועצת העיר. ובמקרה של עיר עם השפעות בינלאומיות כמו ירושלים, מדובר במהלכים משני מציאות.
לדוגמה, נלחמנו במועצת העיר בבעיית הריבונות במזרח ירושלים. נאבקנו אני וחבריי נגד נוהל מוכתר, נוהל שלמעשה מאפשר לערביי מזרח ירושלים לקבל בעלות על קרקעות בלי שום הוכחה שהן אכן שלהם. כמו כן פעלנו לשמירה על חומות העיר העתיקה מפני ונדליזם פלשתיני, וניהלנו מאבק שהוביל לדרישה לבדיקה פלילית של עובדי העירייה לאחר שהתגלה שכמה מהם הביעו תמיכה בפעולות טרור. אישרנו בוועדה המקומית לתכנון ובנייה את שכונת עטרות ואנו פועלים בכל כוחנו לזכות ולראות את הקמתה בפועל בעזרת ה'. אנו פועלים באופן יומיומי לאשר ולבנות דירות נוספות, להגדיל את ההיצע ובכך להוריד את מחירי הדיור הגבוהים. באחריות, תוך איזונים ושמירה על הטבע של הרי ירושלים.
אלה כמובן רק דוגמאות ספורות שקל לראות את החשיבות הלאומית שלהן. אבל יש עוד שורה ארוכה של מהלכים שנתפסים כשוליים יותר, למרות שחשיבותם בלתי ניתנת להכחשה. כמו השגת מימון לארגונים ועמותות שמסייעים לאנשים עם מוגבלויות ולחלשים ביותר בחברה, שיקום בית הרב קוק, שמירה ופיתוח של אתרי המורשת היהודיים והאתרים הארכיאולוגיים בירושלים, פעילות להכרזת הגן הלאומי מורדות הר הצופים ומעבר תוואי שביל ישראל באתרים החשובים של ירושלים.
את הדוגמאות האלה אני מספר לכם לא כדי להלל אותי ואת חבריי. ממש לא. אני מציג אותן בפניכם כדי שיהיה ברור עד כמה הבחירות המקומיות חשובות. עד כמה אנחנו חייבים להשקיע מאמצים בזירה הזאת, ועד כמה אנחנו חייבים להציב את האנשים הנכונים ברחבי ישראל. האנשים שידעו להגן על הסטטוס־קוו מחד, וימצאו את הנוסחה לחיים משותפים של דתיים וחילונים. נציגים שיעודדו המשך בנייה ופיתוח של הארץ, אך במקביל לכך ישמרו עליה ועל הטבע הנפלא שלה. שליחי ציבור שידעו לנהל את המאבקים הנדרשים ביד רמה, ובמקביל ידעו לבנות קואליציות גם עם החלוקים עליהם לטובת כלל אזרחי העיר שהם מייצגים. את כל הדברים האלה, מי שיודעים לעשות הכי טוב הם בני הציונות הדתית, ולכן אנחנו כמגזר לא יכולים להזניח את הזירה הזאת. כמגזר שחרת על דגלו את חשיבות לקיחת האחריות, עלינו להבין שהבחירות המקומיות הן ציונות מהמעלה הראשונה.
וישנו עניין נוסף שחייב להיות בתודעה שלנו. למגזר הדתי יש שאיפות להגיע להנהגה הלאומית, להוביל את הדרך של מדינת ישראל. אנחנו עוד לא שם, ואחד הדברים העיקריים שחסרים לנו לשם כך הוא הנהגות מקומיות. בלי נציגות נרחבת ברשויות המקומיות, בלי הקשר התמידי בין נציגי המגזר לציבור, אין באמת דרך לעלות מדרגה למעלה, לעבר ההנהגה הלאומית. בחודשים הקרובים אנחנו צריכים להשקיע מאמצים נרחבים בזירה הזאת, כי בסוף, אלה בחירות על החיים עצמם.
הכותב הוא חבר מועצת העיר ירושלים
***