מה נחשב לשחיתות גדולה וחמורה יותר - דחיית בחירות משיקולים פוליטיים או קיומן במועד משיקולים פוליטיים?
הדילמה הזאת, המשעשעת משהו ובעיקר המטרידה, היא שעומדת במרכז המחלוקת שהסעירה השבוע את הקואליציה: בצד האחד ש"ס, המקדמת במרץ הוראת שעה להארכת כהונת הרבנים הראשיים לישראל שהנגזרת הישירה שלה היא דחיית הבחירות לרבנות בכמה חודשים, ומולה - עוצמה יהודית, המתנגדת בתוקף למהלך ודורשת להיצמד ללוח הזמנים הקבוע בחוק הקיים.
תחילת הפרשה בעתירה שהגישה לבג"ץ נציגות בתי הכנסת הציוניים בירושלים לפני כמה שבועות בבקשה לדחות את בחירות הרבנים הראשיים הבאים, המתוכננות לאמצע חודש אב, ולקיימן רק לאחר הבחירות לרשויות המקומיות בחשוון ומינוי המועצות הדתיות שאחריהן. לטענת הנציגות, באמצעות עורך הדין אילן קמינצקי, בחירת הרבנים במועדה היא מתכון בטוח לשחיתות שלטונית שתבוא לידי ביטוי ב"דילים וקומבינות" (כלשונו), כאשר פוליטיקאים ועסקנים יפעילו לחץ על ראשי רשויות ומועצות החברים באספה הבוחרת לרבנות על מנת שייתנו את קולם למועמדים ה"נכונים" בתמורה לתמיכת המפלגות בהם בבחירות המקומיות.
"הפוליטיזציה של מוסד הרבנות והשחתת הליכי בחירות הרבנים מובילה לפגיעה בתכליתו הממלכתית של מוסד הרבנות ומנכסת אותו למפלגות מסוימות וקיצוניות", נטען בעתירה. "זהו מקרה מובהק ובוטה לבחישה הפוליטית של ממשלת ישראל באופייה הדמוקרטי של המדינה ובאחד ההליכים הדמוקרטיים החשובים המתקיימים במדינה אחת לעשור, לבחירת סמלי שלטון מובהקים – הרבנים הראשיים לישראל". עורך הדין קמינצקי הדגיש כי הסעדים שמבקשת נציגות בתי הכנסת נצרכים "באופן הכרחי ובהול" לשם הגנה על שלטון החוק.
העותרים נקבו בשמותיהן של כמה מפלגות המועדות לשחיתות בהקשר זה, אך בסופו של דבר העניין הובא לפתחה של ש"ס, המחזיקה במשרד לשירותי דת, האחראי על הבחירות לרבנות. כמי שהעניין ברבנים ראשיים "משלנו" נמצא בראש מעייניה, ונוסף על כך שולטת גם במשרד הפנים העלול לשמש לה מנוף לחץ על ראשי הרשויות, נחשבת המפלגה כחשודה הראשית והמיידית לרקימת הדילים והקומבינות האלה. מה רבה הייתה ההפתעה, אפוא, כאשר יושב הראש שלה, אריה דרעי, החליט להתייצב לצד העותרים וכביכול "להודות" בחשדות המשתמעים מהם כלפיו. דרעי הורה לשר הדתות מטעמה של ש"ס, מיכאל מלכיאלי, להודיע לבג"ץ כי הוא מקבל את עמדת נציגי בתי הכנסת ומסכים לדחייה.
בין הפטיש לסדן
במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, לקראת גיבוש תגובת המדינה לבית המשפט, הודיע השר כי לאחר התייעצות עם גורמי מקצוע הגיע למסקנה כי "יש להתייחס בכובד ראש" לקשיים המשפטיים העולים מהעתירה והוא סבור כי "הדרך הנכונה היא לפעול לתיקון המצב". מלכיאלי הדגיש אומנם כי אינו שותף לחשש מפני שחיתות, אך העיר כי "לא ניתן להתעלם מהפגיעה באמון הציבור בהליך" עקב הספקות בעניין, ולכן, "למען הסר לזות שפתיים ובבחינת 'והייתם נקיים מה' ומישראל'", דעתו היא כי "מן הראוי להטות אוזן לטענות אלה". השורה התחתונה: "החלטתי לפעול בדרך של תיקון חקיקה כך שתוארך כהונת הרבנים הראשיים המכהנים, ובהתאם יידחה מועד הבחירות לפרק זמן מתאים שבמהלכו יבואו לידי ריפוי הכשלים המפורטים בעתירה". בהתאם לכך החליטה פרקליטות המדינה באופן חריג שלא להתנגד לעתירה המופנית כלפיה, ולנוכח תמימות הדעים שנוצרה בין הצדדים לא ראה בית המשפט צורך להתערב אלא קיבל את ההסכמות, כשהוא מבקש מהמשיבים לעדכן בהקדם בדבר הצעדים הנעשים על מנת להביא לדחייה.
ביום ראשון השבוע כבר עלתה הסוגיה על שולחן הממשלה והגיעה אל ועדת השרים לענייני חקיקה, אך אז הופתעו בש"ס לגלות כי המהלך נתקל בניסיון בלימה לא צפוי מבית. בראש המוחים היו חברי מפלגת עוצמה יהודית שטענו כי דרעי נושא את שם טוהר הבחירות לשווא ורק תופס טרמפ על העתירה, שכן במקרה שלו, ובניגוד לרציונל שמאחוריה, דווקא דחייתן היא שתאפשר לו לזהם את ההליך, ולכן דחף לכך. במפלגתו של בן גביר רומזים לדילמה הגדולה שקורעת בחודשים האחרונים את יושב ראש ש"ס לנוכח התעקשותם של שני רבנים בכירים הקרובים אליו מאוד ברמה האישית והפוליטית להתמודד בבחירות לרבנות – דבר שמקשה עליו את ההכרעה מי יהיה מועמד המפלגה לתפקיד הרב הספרדי. האחד הוא אחיו, הרב יהודה דרעי, רבה של באר שבע, והשני הוא חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס, הרב דוד יוסף, בנו של הראשון לציון ומנהיגה הרוחני של המפלגה, הרב עובדיה יוסף זצ"ל, אחיו של הרב הראשי המכהן, הרב יצחק יוסף, ומי שהיה חברו הטוב של דרעי במשך עשרות שנים.
הטענה של אנשי עוצמה יהודית היא שבמצב שיושב ראש ש"ס נקלע אליו, שינוי מועד הבחירות ישרת אותו ובכך יעמיק עוד את הפוליטיזציה של הרבנות הראשית. במקרה זה אין מדובר בדחיינות כבריחה, שאותה מעדיפים פוליטיקאים רבים כפתרון קל ונוח, אלא הפעם יש מאחוריה היגיון: דרעי האחד, הפוליטיקאי, שואף למנות בזמן שהרוויח רבני עיר בירושלים, במקום הרב אריה שטרן שיצא לגמלאות והרב שלמה משה עמאר שיפרוש גם הוא בקרוב, והוא מקווה כי הרב דוד יוסף יעדיף להתמנות לתפקיד בכיר זה בבחינת ציפור אחת ביד ולוותר על התמודדות על משרת הרב הראשי, שהיא מבחינתו שתי ציפורים על העץ, וכך תיסלל הדרך לבחירת דרעי השני, הרב.
מי בעל הבית
בישיבת הממשלה השבוע תקפו שרי עוצמה יהודית בחריפות את ש"ס והודיעו כי לא יצייתו למשמעת הקואליציונית המחייבת אותם להצביע בעד הדחייה. "אי אפשר לעשות דילים בחדרים הסגורים", טען השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. "בחירות לרבנות הראשית לישראל צריכות להיות נקיות מכל הפוליטיקה שאתם מנסים להכניס". שר המורשת עמיחי אליהו הוסיף: "זה הופך לעסקנות פוליטית. בתקופה שכל כך חשוב להחזיר את האמון של הציבור ברבנות הראשית וברבני הערים, במקום מינויים מקצועיים או אנשים יראי שמיים, אתם ממנים לפי פוליטיקה". לדבריו, "לא משנים כללי משחק תוך כדי מערכת בחירות". אפילו השר לענייני ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש מיהדות התורה מחה והטיח באנשי ש"ס: "בכל דבר אומרים לא לדחות כי צריך להיות נקי כפיים, ודווקא בבחירות של ענייני דת אתם הופכים את זה לפוליטי".
אלא שגם השר אליהו, שהיה מראשי המתנגדים למהלך, אינו חף מאינטרסים, שכן אביו, רבה של צפת הרב שמואל אליהו, מסומן גם הוא כמועמד אפשרי לתפקיד הרב הראשי הספרדי. כפי שציינו כאן לפני שבועיים, אם הבחירות ייערכו במועדן, בעוד פחות מחודש וחצי, גוברים הסיכויים שהדיל בין ש"ס לציונות הדתית למינוי רב אשכנזי דתי־לאומי ורב ספרדי חרדי לא יצא לבסוף לפועל, ובמקומו יהיה ניסיון מצד הציונות הדתית להגיע להבנות דווקא עם יהדות התורה על מינוי אשכנזי חרדי וספרדי־לאומי - מה שעשוי להפוך את הרב אליהו באחת למועמד מוביל. והנה שבה ועולה השאלה מה עלול להתברר כמושחת יותר - דחיית הבחירות תוך ניגוד עניינים, כשברקע שיקולים זרים, אישיים ופוליטיים, או קיומן במועד תחת עננה זו בדיוק.
כך או אחרת, הנזק לאמון הציבור ברבנות הראשית ובהיותה מוסד תורני ממלכתי החף מנגעי הפוליטיקה כבר נעשה, ועדות כואבת לכך ניתנה השבוע בישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה שדנה בנושא. שלא כבן גביר שטען, לפחות כלפי חוץ, כי "רבנים ראשיים זה של כל עם ישראל", חיים ביטון מש"ס הבהיר מי כאן בעל הבית - ומיד פנה לסחר־מכר, שלא לומר סחיטה באיומים. "אם תפילו את דחיית הבחירות, נפיל את חוק האיזוק האלקטרוני לגברים אלימים", הבהיר. "הרבנים הראשיים זה שלנו, ואנחנו נעשה שם מה שבא לנו".
הכותב הוא עיתונאי חטיבת החדשות של ynet וידיעות אחרונות
לתגובות: [email protected]
***