יום שלישי, שעת צהריים, מתחם תחנת הדלק הסמוך ליישוב עלי שבבנימין. חבורה תוססת של בחורים חוגגת במסעדת 'חומוס אליהו' שבמקום. הם לא משערים שבעוד עשר דקות בלבד המקום יהפוך למרחץ דמים, כאשר שני מחבלים יגיעו במכונית שברולט שחורה, מצוידים בנשק אוטומטי ובסכינים, יתפרצו ביריות למסעדה שבמתחם התחנה ויחלו במסע הרג.
לאחר שהרגו שלושה סועדים יצאו המחבלים אל תחנת הדלק. מואיז מוראל, שהיה במקום עם ילדיו, שמע את היריות הקרובות בשעה שניפח את גלגלי רכבו. הוא שלף את נשקו, איגף את המחבל מוהנד שחאדה, בן 25 מהכפר עוריף, ונטרל אותו. במהלך חילופי האש נפצע מוראל. באותה העת המחבל השני, ח'אלד מוסטפא עבד אללטיף סבאח, גם כן מהכפר עוריף, נכנס לרכב מונע בתחנה ונמלט צפונה לכיוון שכם. כשעתיים מאוחר יותר, בתום מרדף, הוא חוסל באזור טובאס על ידי כוח מיוחד של השב"כ והימ"מ.
ארגון חמאס מיהר לקחת אחריות על הפיגוע הקשה, שהוגדר כתגובה ל"פשעי הכיבוש בג'נין". בהודעה שהוציא חמאס נאמר: "התגובה לפשעי הכיבוש אתמול בג'נין ולפלישה לאל־אקצא לא איחרה לבוא. לוחמי הגדה המערבית מכים בכל מקום, גם היכן שהכיבוש הציוני לא מצפה. ההתקוממות תימשך, ותיעצר רק עם הגשמת מטרות עמנו לחירות ועצמאות".
בהתאם להערכת המצב בצה"ל הוחלט על תגבור של כמה גדודים נוספים באוגדת יהודה ושומרון. נוסף על כך, בלילה שבין שלישי לרביעי פעלו צה"ל וכוחות הביטחון בכפר שממנו יצאו המחבלים. הלוחמים ביצעו גל מעצרים נרחב ומיפו את בתי המחבלים. כמו כן הושמדה מחרטה לייצור אמצעי לחימה במקום.
ארבעת הנרצחים בפיגוע הקטלני הם: אלישע אנטמן, בן 18, תושב שכונת נווה שהם ביישוב עלי. עופר פיירמן, בן 63, תושב שכונת נאות אילן ביישוב עלי. הראל מסעוד, בן 21, תושב יד בנימין שבמועצה האזורית נחל שורק. ונחמן שמואל מורדוף, בן 17, תושב היישוב אחיה בבנימין. בפיגוע נפצעו ארבעה בני אדם נוספים, מהם אחד קשה, שניים בינוני ואחד קל.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התייצב בזירת הפיגוע וקרא לממשלה שהוא חבר בה לצאת למבצע רחב היקף: "המתיישבים הפכו לברווזים במטווח. הגיע הזמן לצאת למבצע צבאי ביהודה ושומרון. לחזור לסיכולים הממוקדים מהאוויר, להוריד בניינים, לשים מחסומים, לגרש מחבלים, ולהעביר בקריאה שנייה ושלישית את חוק עונש מוות למחבלים. אני קורא לראש הממשלה ולשר הביטחון לעשות זאת".
"במקום סינגפור קיבלנו עוטף עזה"
הפיגוע בעלי התרחש למחרת התקרית החמורה בגזרת ג'נין. כוח של יחידת המסתערבים, סיירת צנחנים ומג"ב נכנס לג'נין לצורך מעצר של שני מבוקשים. לאחר שסיימו הלוחמים את משימתם הם נתקלו בכמה מטענים רבי עוצמה שהופעלו נגדם בציר היציאה ממחנה הפליטים. המטענים שהתפוצצו פגעו בכמה רכבים צה"ליים ופצעו כמה חיילים.
מאותם רגעים החל מבצע לחילוץ הפצועים והרכבים המושבתים. אש כבדה נורתה אל הכוחות על ידי עשרות חמושים שהקיפו את המקום. מסוקי קרב הוזנקו לאירוע והפעילו אש לבידוד המרחב ולסיוע בחילוץ הפצועים. הירי שבוצע מהמסוק כוון לעבר שטח פתוח סמוך למבנה שממנו ירו חמושים אש על החיילים. במקביל, כוחות צבא גדולים הגיעו לאזור על מנת לסייע בחילוץ החיילים והרכבים שהיו תחת ירי מסיבי לכיוונם. שבעה לוחמים נפצעו באורח קל ובינוני והובהלו לבתי החולים להמשך טיפול, ולאחר כשמונה שעות, בפעילות מאובטחת מהאוויר ומהשטח, הסתיים בהצלחה מבצע חילוצם של הרכבים הצה"ליים מהמקום.
פיגוע הירי הקטלני בעלי יחד עם התקרית החמורה בג'נין משקפים הסלמה הולכת וגוברת באירועי הטרור ביהודה ושומרון. בגזרת ג'נין נתקלים כוחות הצבא יותר ויותר בתקיפה וירי בידי מחבלים חמושים, כולל ניסיונות להפעלת מטענים רבי עוצמה. ככל שהזמן חולף, תעוזתם של המחבלים ויכולתם המבצעית מתעצמות. בדיונים פנימיים הנערכים בימים אלה בקרב ראשי מערכת הביטחון מתגברת ההבנה כי ישראל תיאלץ לצאת בקרוב למבצע רחב היקף לעקירת תשתיות הטרור באזור.
ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים ביום שלישי בערב הערכת מצב ביטחונית בפיקוד המרכז. בדיון נטלו חלק גם שר הביטחון יואב גלנט, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, ראש השב"כ רונן בר, הרמטכ"ל הרצי הלוי ועוד. בישיבה דנו הנוכחים בצעדים הנדרשים להשבת הביטחון, החל מקיום פעולות כירורגיות נקודתיות אל מול איומי הטרור ועד ליציאה למבצע צבאי רחב היקף בעומק השטח. השבוע, בעקבות ההסלמה, גברו הקריאות מתוך הממשלה ובמערכת הביטחון לשנות את קו הפעולה ולפעול ביתר נחישות נגד הטרור המתעצם.
ישראל גנץ, ראש מועצת בנימין, משוכנע שיש להגיב בעוצמה יתרה על הפיגוע הקשה בתחומי המועצה: "פיגוע רצחני כזה בצהרי היום על אם הדרך מצביע על עליית מדרגה בתעוזת המחבלים. התרענו כבר תקופה כי התפיסה הביטחונית אינה תואמת את האיומים בשטח, ולצערי הגדול לא התבדינו", הוא קובל. "הממשלה חייבת להנחות את צה"ל להיכנס פיזית לקיני הטרור, ולא לצאת משם עד להכרעה ולניצחון. ככל שזה יקרה מוקדם יותר, כך נחסוך בחיי אדם".
גנץ מבקש להבהיר כי "לצד הדרישה הברורה למכת מחץ וניצחון מול האויב והטרור הערבי, אנחנו נעשה את שלנו בהעמקת השורשים בהתיישבות. ניאחז כאן באופן הכי חזק שיש, מתוך עוצמה. נפתח את האזור הזה בחיים שוקקים ושמחים. האויב הרצחני מנסה לפגוע בנו בכל מקום - בירושלים, בבקעת הירדן, בתל אביב ובבנימין בלי כל הבדל. ההתיישבות חזקה יחד עם כל מדינת ישראל. נכאב ונקום בקומה זקופה".
יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, מוטרד אף הוא מהמצב הביטחוני המידרדר באזור: "עוד מראשית ימי הציונות, היכן שהייתה התיישבות היה ביטחון, והיכן שלא הייתה התיישבות היה טרור". דגן מתאר את הגורמים לטרור המתעצם, לשיטתו: "כשממשלת ישראל של אריאל שרון הרסה את יישובי גוש קטיף וצה"ל יצא מהם החוצה, שמעון פרס אמר ששם, על חורבות גוש קטיף, יהיה הסינגפור של המזרח התיכון. סינגפור הזה תורגם לשתי מילים - עוטף עזה. משם הם יורים טילים על חצי ממדינת ישראל. בצפון השומרון, למרות שעקרו את היישובים שלנו - חומש, שאנור, גנים וכדים, אין עוטף שומרון. לא יורים טילים, ולמרות שמנסים, לא מצליחים להגיע לתשתית לכך. למה? כי צה"ל נמצא שם, כי זה נשאר שטח C. זה ממחיש את האיוולת שבעקירת היישובים", מאשים דגן.
"אבל מצד שני, מכיוון שאין יישובים בחלק גדול מהשטח, תשתית הטרור יכלה לצמוח, ולכן אין פלא שכל האזור הזה של צפון השומרון, בטווח שמשכם וג'נין ועד טול כרם, הפך למרכז טרור. אחוז גדול מגל הטרור של השנה וחצי האחרונות יצא מאזור צפון השומרון. ושלא נטעה - לא מדובר רק על הטרור בצפון השומרון, לא רק בחווארה, לא רק בחרמש, אלא גם בחדרה, בדיזנגוף בתל אביב, בבני ברק ובאלעד. כמעט כל פיגוע שקרה, בכל מקום, יצא משם", מדגיש דגן.
"מה שקרה השבוע בעלי ובג'נין ממחיש עד כמה הדרישה למבצע צבאי, חומת מגן 2, היא אלמנטרית, נכונה ונדרשת. ואני אומר לממשלה: צאו כבר למבצע. אם לא תצאו למבצע עכשיו, אתם תצאו אליו אחרי עוד הרבה דם. תתעשתו כבר. אתם מפקירים את הביטחון של התושבים שלנו בשומרון וביהודה, אתם מפקירים את ביטחון החיילים, ואתם מפקירים את ביטחון עורף מדינת ישראל, כי הטרור לא נשאר רק בצפון השומרון, הוא תמיד יוצא גם החוצה", הוא מבהיר.
לפיגוע בעלי מתייחס דגן כנקודת מפנה הכרחית בפעולות כוחות הביטחון: "הטבח בתחנת הדלק בעלי רק ממחיש את האבסורד והאיוולת, כשהמחבל בורח לכיוון שכם והנשק הלא חוקי שנגנב מבסיס צבאי נמכר באין מפריע. הממשלה חייבת להפוך את השולחן", הוא פוסק. "כולם יודעים שיהיה מבצע צבאי. כולם יודעים שיחזירו את המחסומים הביטחוניים. כולם יודעים שיחרימו נשקים. ואני דורש מהממשלה, לא רק מתחנן אלא דורש: בואו נעשה את זה עכשיו, בלי שיישפך עוד דם מיותר".
'שובר גלים' לא השיג את המטרה
תא"ל (במיל') אמיר אביבי, יושב ראש תנועת 'הביטחוניסטים', מתאר את ההסלמה המסוכנת של פעילות הטרור ברחבי יהודה ושומרון: "אנחנו מזהים שכל מרחב השומרון בכלל, וצפון השומרון בפרט, הופך להיות מרחב סמי־עזתי, עם התעצמות משמעותית ביכולות של המחבלים - גם בהיקף הנשק, גם בהיקף ייצור המטענים ומעבדות הנפץ בשכם, בג׳נין ובאזור. אפשר לייחס את זה להרבה מאוד סיבות, אבל הבסיסית שבהן היא כמובן ההתנתקות והורדת היישובים, כשלמעשה בכך הורידו את העוגנים המרכזיים שהחזיקו את המרחב הזה ואפשרו את חופש הפעולה של צה"ל", הוא מסביר.
"כמו כן, יש גם החלטה איראנית אסטרטגית לרכז כספים והברחת נשקים, ואסטרטגיה של הכוונה ותמיכה גם מצד החמאס וגם מצד הג׳יהאד האסלאמי. כפועל יוצא מזה יש פה עלייה מאוד גדולה ביכולות הטרור. אנחנו כמדינה מרגישים את ההתעצמות הזו", הוא מציין. "עוד בממשלה הקודמת יצאו פיגועים קשים מג׳נין לעורף הישראלי, ולכן צה"ל עוד בממשלה הקודמת תגבר כוחות ויצא למבצע שובר גלים. במהלך המבצע הזה היו המון הצלחות, המון מעצרים והמון חיסולים מוצלחים של מחבלים. מצד שני, התמונה הכוללת היא שרף הטרור לא ממש ירד. היית מצפה שאם המבצע משיג את מטרותיו, אחרי שנה וחצי תיווצר מציאות אחרת לגמרי ביהודה ושומרון, אבל זה לא קורה. ואם זה לא קורה - זה אומר שכנראה לא מופעלים כאן מספיק עוצמה וכוח".
לשיטתך אין טעם להמשיך לפעול בצורה "כירורגית", ויש להיכנס לשטח במבצע רחב היקף?
"אמר לי אחד המפקדים הכי בכירים שיש במרחב הזה: תשמע, אנחנו נכנסים ונתקלים בקרבות פנים מול פנים במחבלים חמושים, וחיילים נפצעים. צה"ל בא אחרי זה ומגהץ את השטח, או במילים אחרות מכניס מסה של כוחות מבית לבית, משמיד מעבדות נפץ, אוסף נשקים - זה לא מצב שאמור להיות. צריך להבין שאנחנו לא יכולים לאפשר את המשך ההתעצמות הזו", הוא אומר בנחישות. "השבוע זה היה מטען של ארבעים קילו, מחר זה יהיה מטען של מאה קילו. עכשיו אלו היו פצועים, ומחר חלילה זה יכול להיות יותר גרוע".
אז מה בעצם אתה מציע?
"אנחנו בדרך למצב שעוצמת הטרור הולכת וגוברת ואנחנו לא מצליחים לעצור אותה. וכשלא מצליחים לעצור בשיטה אחת של מבצעי מעצרים ממוקדים - צריך לעבור לשיטה רחבה יותר. זה פיזיקה. אין חוכמות בדברים האלה".
למה אתה מתכוון כשאתה מציע שיטה רחבה יותר? להיכנס עם טנקים?
"זה אומר מבצע חטיבתי אוגדתי נרחב, ממוקד לשטח של ג׳נין והמרחב, ולפרק את תשתיות הטרור שם. אי אפשר לעשות את זה בכניסה ויציאה. יש הבדל בין כניסה למבצע רחב היקף של השמדת תשתיות ומיגור הטרור לבין פעולות נקודתיות".
אבל במבצע כזה אתה יודע איך אתה מתחיל ואתה לא יודע איך אתה מסיים אותו.
"עשינו את זה לא פעם ולא פעמיים. זה לא משהו שאנחנו לא יודעים לעשות, ואין ברירה, הגיע הזמן. בחומת מגן נדרשו לנו מאות הרוגים כדי להבין שאנחנו צריכים מבצע. הפעם לא צריך לחכות למאות הרוגים חלילה בשביל שירד האסימון שצריך לצאת למבצע רחב יותר. אני אפילו לא בא ומגדיר מה ומי, ואני גם לא קורא לזה 'חומת מגן', אלא אני אומר: צריך מבצע להשמדת תשתיות הטרור. שצה"ל יעשה את הערכת המצב שלו מה זה אומר ויפעל בהתאם", הוא מסכם.
"צה"ל פועל בצורת אגרוף כל ערב"
האלוף (במיל') איתן דנגוט, מתאם פעולות הממשלה בשטחים לשעבר ומזכירם הצבאי של שלושה שרי ביטחון, מזהה התעצמות מדאיגה בפעילות הטרור ביהודה ושומרון, ומצפה מכוחות הביטחון לחשב מסלול מחדש:
"האירועים השבוע שמים מראה חדה מול העיניים", הוא קובע. "אנחנו נמצאים זה כשנה בהסלמה באירועי הטרור, שעבר ממפגעים בודדים לטרור שמגביר את השימוש בירי והרחיב את פעילותו לצירים בתוך יהודה ושומרון, לירי לעבר יישובים וגם לירי מצפון השומרון ליישובי הגלבוע שבגדר. הטרור הזה מאופיין בכך שהוא מתמקד בעיקר בצפון השומרון, באזור שבין ג׳נין לשכם מזרחה ומערבה, ולאחרונה עם התרחבות לכיוון טול כרם. נוסף על כך, הרשות הפלשתינית בגרף הולך ויורד בנקודות האחיזה בשטח. אין לה שליטה בכלל באזור ג׳נין. על הרקע הזה יש סימנים שמעידים זה מספר שבועות על החמרה בעצימות הטרור".
דנגוט מונה את הסימנים בשטח להתעצמות הטרור: "זה בא לידי ביטוי בשימוש במטענים שהולך וגובר; תכיפות אירועי הירי בתקיפת אזרחים ישראלים בצירים; וניסיונות לייצר רקטות, שמעידים על חשיבה ואסטרטגיה. מנגד, אפשר לזקוף הצלחה לזכות מערכת הביטחון", הוא מבקש לציין. "עיקר הלחימה מתבצע יום יום בתוך שני מוקדי הטרור - ג׳נין וסביבתה ושכם וסביבתה.
"יחד עם זאת, באירוע האחרון בג'נין, במהלך יציאת הכוחות הופעלו מטעני גחון נגד כוחותינו. שימוש במטען גחון הוא אור כתום ואדום", הוא מצביע על עליית מדרגה משמעותית באמצעי הטרור. "השימוש במטענים מצריך חשיבה מערכתית וידע. מטען גחון הוא מטען בעל משקל גדול, וההטמנה שלו ארוכה ודורשת הכנה והפעלה בתזמון מסוים. זאת אומרת, מתהווה פה איום רציני מאוד לחיי אדם שלא חווינו בתצורה הזאת", הוא שב ומתריע. "האזור הזה של צפון השומרון, שהוא ליבת הטרור, יושב וחושב על איך הוא יוצר לישראל טרור. אולי לא איום אסטרטגי־קיומי, אבל טרור, הפחדה ושיבוש חיים משמעותי".
האם זה מצביע גם על התערבות חיצונית איראנית?
"התשובה היא כן. תפיסת הטרור ביהודה ושומרון נתמכת בצורה מעשית, אסטרטגית וחשיבתית על ידי הטרור הרב־זירתי, שהוא דרך טהרן ברוח ובאמצעים; בידע איראני, בתמיכה כספית איראנית שמתורגמת בכסף לשטח, בהחדרת אמצעי אמל"ח, ואני מעריך שגם בכסף שניתן לחומרי נפץ, להכנות ולהדרכות. השטח רווי הרבה יותר בנשק ובתחמושת".
האלוף (במיל') דנגוט מעריך כי ראשי צה"ל נערכים לתגובה הולמת. "להערכתי צה"ל שוקד על שינוי מוד הפעולה כבר לפחות כמה שבועות טובים, כי הוא תמיד מתכונן לעצימות התרחישים. צה"ל נמצא כבר במבצע למיגור הטרור המתהווה הזה במשך תקופה".
אבל במבחן המעשה לא נראה שאנחנו מצליחים למגר את הטרור.
"בעשרות ומאות כניסות ביהודה ושומרון אנחנו נמצאים בכל מקום, בכל נקודת זמן, ביום ובלילה. חשבי מה היה פעם עבורנו להיכנס למחנה הפליטים ג׳נין או לקסבה בשכם - כיום זה מתבצע באופן יומיומי. אני מסכים שיש לנו פרצות בירי, במחסומים, במטענים, אבל צה"ל פועל בכל ערב בצורת אגרוף ונכנס לאן שהוא צריך".
בשטח נראה שזה לא מספיק.
"על רקע עליית המדרגה בעצימות הטרור, אנחנו חייבים לעשות שינוי בהגדרת המטרות ובצורת הפעילות המבצעית. צריך לעשות פה פעולה רחבה - אולי של כמה ימים, אולי של שבועות - באזור ממוקד, שהתכלית שלה היא להרוס ולהשמיד את התארגנויות הטרור בחתך אורכי: מראשי הטרור, הלוחמים, מעבדות הייצור, הפעילים בשטח וכדומה. צריך מבצע מודיעיני מדויק מאוד, פעילות שהיא מיצוי של פעילויות רחבות היקף ועומק".
על הקריאה הציבורית לצאת למבצע צבאי רחב היקף הוא מותח ביקורת: "ישנם אנשים שלא מבינים בביטחון וצועקים 'מבצע', כי הם זוכרים את העבר. אבל מה שהיה בחומת מגן לא מתאים ל־2023 בנתונים הקיימים. האסטרטגיה השתנתה ויש התפתחויות, ולכן המבצע עכשיו צריך להיות בחישוב מסלול מחדש, ויש לעשות זאת מהר. דרושה פעילות נרחבת מדויקת. המבצע הנוכחי צריך להשתנות", הוא שב ומחדד, "המטרות שלו והיעדים צריכים להיות מוגדרים עכשיו בצורה אחרת. אנחנו חייבים לכוון את הפעילות למיגור התשתיות ולפגיעה בראשי הטרור, ובראש ובראשונה, להחזרת תחושת הביטחון לאזרחי ישראל, בדגש על תושבי יהודה ושומרון".
אתה מעריך שצה"ל יצא לאיזשהו מבצע בקרוב?
"אני מעריך שצה"ל בדרך לשם. אם ירחיב או ישנה את יעדי המבצע, הוא יגדיר מטרות מדויקות יותר ויפעל בעוצמה ובנחישות".
***