הצגה חדשה: לאופולד-שטאט

הצגה חדשה בתיאטרון הבימה, תחת השם לאופולד-שטאט , עולה בימים אלו על קרשי הבימה.

המחזה הוא מעין אלבום תמונות משפחה יהודי והוא הוא מתרחש בווינה, ונקרא על שם הרובע היהודי שם.
זהו סיפורה של משפחה אחת, משפחת מֶרְץ, מן הימים האחרונים של שנת 1899 ועד ללב האפל של המאה העשרים.

בהצגה, אנחנו עוברים איתם בסלון המשפחתי רגעים של שמחה, חגים, אהבות, אכזבות, מלחמת עולם אחת, מהפכים פוליטיים - ואז מלחמת עולם שניה, שגודעת באכזריות את רוב ענפי האילן המשפחתי.

את ההצגה כתבה והמחיז טום סטופארד, מגדולי המחזאים העכשוויים, שכתב מחזה רחב עלילה ורב יופי, וכמו כן נגע לראשונה - בגיל 83 - בסיפור היהודי האישי שלו, ויצר ממנו דרמה שוברת לב.

מעט רקע- לאופולד-שטאט וההיסטוריה היהודית

רובע לאופולד-שטאט בוינה משקף היטב את התהפוכות ההיסטוריות של היהודים באוסטריה. בשנת 1625, נאסר על היהודים לחיות בין חומות העיר וינה. על כן, הם התגודדו יחדיו בגטו בצדו השני של נהר הדנובה. ב- 1669, גורשו היהודים מהאזור על ידי הקיסר לאופולד הראשון ובית הכנסת שנבנה בו הוסב לכנסייה.

כהכרת תודה לקיסר, נקרא האזור על ידי האוכלוסייה הנוצרית - "לאופולד-שטאט". עם מינויו של פרנץ יוזף לקיסר אוסטריה והענקת שוויון זכויות מלא ליהודים על ידו, החלה תקופה של תשעים שנה (1848 - 1938) הנחשבת לתור הזהב של הקהילה היהודית. בתקופה זו, שבה בוטל האיסור להתארגן בקהילה וכן ההימצאות בבירה, החלו להגר ללאופולד-שטאט יהודים ממזרח אירופה אשר התיישבו

בסמוך לתחנת הרכבת. במקביל, החלה הקהילה היהודית לתרום רבות לתרבות האוסטרית בתחומים שונים: המלחינים גוסטאב מאהלר וארנולד שנברג, הסופרים שטפן צוויג וארתור שניצלר, הרופאים זיגמונד פרויד, ויקטור פרנקל ואלפרד אדלר, הפילוסוף מרטין בובר והעיתונאי, המשפטן והסופר בנימין זאב הרצל, לימים אבי התנועה הציונית והוגה מדינת ישראל.

וינה הפכה למרכז תרבות, חינוך וציונות יהודית באוסטריה ומחוצה לה, מלבד היותה מרכז תרבות כללי.עד שנת 1938 הקהילה היהודית הייתה ענפה ותוססת, ברחבי העיר היו פזורים עשרות בתי כנסת, אזורים שלמים היו שייכים ליהודים, חנויות ומרכזים מסחריים.

ב-11 במרץ 1938 פלש הוורמאכט (צבא גרמניה הנאצית) לאוסטריה ולאחר יומיים הוכרז על סיפוחה (אנשלוס) לרייך השלישי. האנשלוס הוביל לפרץ גילויי אנטישמיות רחב היקף כבר מהיום הראשון, שבא לידי ביטוי במקרי אלימות שונים כלפי היהודים. ב"ליל הבדולח", שהתרחש בין ה- 9 ל- 10 בנובמבר 1938, שב לאופולד-שטאט להיות מוקד רדיפות כאשר במהלכו נהרסו כל בתי הכנסת ברובע. בהמשך, בודדו היהודים ומי שלא ניצל את האפשרות להגר, נשלח ללאופולד-שטאט. משם הועברו למחנות הריכוז וההשמדה. מתוך קהילה של אלפים, הצליח לשרוד קומץ יהודים בלבד.

טום סטופארד ו"לאופולד-שטאט"

"לאופולד-שטאט" הוא המחזה האישי ביותר שחיבר טום סטופארד אף על פי שאינו ביוגרפי. סטופארד, שנולד בצ'כוסלובקיה (היום צ'כיה) בשם טומאש שטראוסלר למשפחה יהודית, לא היה מודע כלל ליהדותו עד לשנות החמישים לחייו. עם פלישת הנאצים לצ'כוסלובקיה (15.03.1939) נמלטה משפחתו לסינגפור. סמוך לפלישה היפנית לסינגפור (7.12.1941), ברחה המשפחה להודו. אח"כ המשפחה עברה לבריטניה ובחרה להסתיר את יהדותה. לימים, כתבה אימו: "המעבר לאנגליה היה כל כך מהיר, דרסטי ובלתי מתוכנן, ואני קיבלתי החלטה - מן הסתם בתת מודע - שהדבר היחיד שיאפשר לנו לחיות ולהשתקע באמת, יהיה בהורדת מסך על החיים שהיו לנו, למחוק את העבר ולהתחיל מחדש".

רק ב- 1993 נודע לסטופארד מקרוב משפחה צ'כי שסבו וסבתו, משני הצדדים, היו יהודים, ושהם נהרגו במחנות הריכוז. כמו כן, נודע לו כי שלוש מדודותיו נספו אף הן בשואה.

"המחזה צמח מהתוכחה העצמית שהכתה בי כשהסתכלתי על חיי הנעימים", אמר סטופארד בזמנו ל"וושינגטון פוסט". "חילצו אותי מידי הנאצים, ואחר כך מהיפנים בפרל הארבור, ואז, במקום לחזור לצ'כוסלובקיה הקומוניסטית, מצאתי את עצמי כתלמיד בית ספר אנגלי. מובן שאלה היו חיים נעימים. התחוור לי שאני חייב לכתוב על זה, כי הבנתי שהחיים הנעימים והמקסימים שהיו לי גרמו לי להתעלם מההיסטוריה המוקדמת שלי, ולחלוטין למחוק את הרקע המשפחתי."

למעשה, אף שהמחזה מתרחש באוסטריה, מופיעה בו דמות המבוססת על סיפור חייו של סטופארד. ליאו, הדמות שסטופארד שיבץ במחזה, עוברת את התהליך שהוא עצמו עבר - גילוי עברו כילד יהודי, לאחר שגודל כבריטי לכל דבר עם עזיבת ארץ מולדתו.

השם המקורי של המחזה היה "אלבום משפחתי", אך בסופו של דבר בחר סטופארד ב"לאופולד שטאט". שם המחזה מקפל בתוכו היסטוריה של אפליה, אך גם הגדרה של קהילה; מקום שבו אנשים למיניהם חיים יחדיו מתוך בחירה או צורך. התהפוכות הטמונות ב"לאופולד-שטאט", מעידות על האופן שבו זהות של מקום ואנשים יכולה להשתנות כמעט באופן שרירותי, כתוצאה מזרמי ההיסטוריה.

ההצגה מרתקת, מביאה את סיפור החיים באוסטריה שלפני השואה ולאחריה בארבע תקופות: סוף המאה ה-19, 1900, 1938 ולבסוף בשנת 1955. 130 דקות עם שלל שחקנים בכל הגילאים הממחישים היטב את התקופה ועברה. נקי ומחכים עד מאד.