עו"ד נעמה סלע, יו"ר פורום ארגוני המשפחה, מבקרת בראיון לערוץ 7 את הצעות השר לביטחון לאומי לתיקון חוק האיזוק האלקטרוני.
"לפני כשנה שר המשפטים גדעון סער העביר בקריאה ראשונה, לפני שהכנסת פוזרה, הצעת חוק לפיקוח אלקטרוני שמטרתה היא מניעת רצח נשים ואלימות במשפחה, מטרה ראויה, אבל כשמתבוננים בהצעת החוק של השר סער וגם של השר הנוכחי, איתמר בן גביר, מבינים שהמכשיר שמוצע לא יפתור את הבעיה", אומרת סלע.
לדבריה "אם המדינה רוצה לפתור בעיה של אלימות במשפחה, איזוק אלקטרוני אינו הפתרון". באשר לפתרון המוצע היא מסבירה כי המחשבה היא ש"לאנשים שמוגדרים מסוכנים ומתקיימות נסיבות מסוימות, כשמוצא צו הגנה שנועד להרחיק צדדים מסוכסכים, בנוסף יינתן גם איזוק אלקטרוני, כלומר שלאותו אדם יהיה פיקוח של המדינה על צעדיו וידעו מה הוא עושה בכל רגע ורגע".
האיזוק המדובר דומה לזה של עצורי ואסורי מעצר בית ועל כך אומרת סלע כי "עצורי מעצר בית הם אנשים שבהגדרה הם בעלי מסוכנות נמוכה, וכדי לאכלס אותם בקהילה מוציאים אותם מבתי הסוהר כדי לקלוט אותם בקהילה. לעומת זאת במצב שלנו מדובר באנשים שמוגדרים כמסוכנים שאם לא כן לא היה טעם להטיל עליהם איזוק אלקטרוני, כך שמדובר בדבר והיפוכו".
על הטענה לפיה האיזוק האלקטרוני הוא שיבלום את גל מעשי הרצח בתוך המשפחה, משיבה עו"ד סלע בנחרצות וקובעת כי הנתונים מלמדים ש"בישראל אין גל רציחות בתוך המשפחה וגם ההגדרה תופעה היא הגדרה מרחיקת לכת. בישראל יש 9.6 רציחות של נשים בתוך המשפחה בממוצע רב שנתי, אבל הפרסומים של הארגונים בעלי העניין מדברים אל התודעה ולא מתייחסים למספרים. הם מפחידים ומבהילים ומספרים לכל אישה שאם יש סימנים כאלה ואחרים זה סימן שבן הזוג שלה אלים, וכך נוצרת עם הזמן תודעה כוזבת".
על הנתון לפיו מספר מעשי הרצח של נשים בשנה עומד על 9.6 מחדדת סלע וקובעת כי למספר זה אפילו לא מוספים מקרי לוויין ולא מרחיבים בנתונים שקריים. "אנשים לא בודקים נתונים אבל זה מה ששנתון המשטרה אומרת". עוד היא מעירה כי ניתן לפלח גם את הנתון הזה ולציין שחמישים אחוזים ממנו מגיע מהמגזר הערבי שבו קיימת תופעת כבוד המשפחה, מה שלא אזיק אלקטרוני ימנע אלא חינוך שמתחיל מגיל צעיר.
לנוכח כל אלה המסקנה של סלע היא ש"מפעילים את מכשיר האיזוק האלקטרוני על אירוע לא מתאים, ולו מהטעם שמדובר באיזוק מפלסטיק שמי שרוצה לבצע את זממו יכול לחתוך אותו ולעשות כרצונו, כך שזה לא מתאים גם ברמה הפרקטית וגם ברמה הרעיונית".
כדי להיאבק באלימות "ישנן סנקציות שצריך להפעיל. אם אישה מרגישה מאוימת היא צריכה ללכת למשטרה שתעשה את עבודתה. יש אינספור מקרים שבהם הגבר נעצר וזה מועיל, ויש אינספור מקרים שהגבר נעצר וזה לא מועיל כי מדובר בתלונות שווא. היד קלה על הדק המעצר של גברים במצבים כאלה".
על התיקונים הנידונים לחקיקה מציינת עו"ד סלע כי שדולת הנשים מתפארת בכך שהיא זו שהורידה את השר בן גביר מהמטרה המקורית שלו, למתן את החוק ולהגביל אותו רק למי שהפר בעבר צו הגנה או הורשע בעברת אלימות. "כלומר שאחרי שהשר בן גביר הביע את עמדתו ורצונו לנתב את החוק הזה, שהוא מיותר לדעתי ומזיק, לסיטואציות מאוד מסוימות, גם את זה הם הצליחו לשכנע אותו שלא לעשות ופתחו את הדלת למצבים שבהם ייקבע שיש מסוכנות, מה שנשמע לכאורה הולם כי כולם רוצים למנוע אלימות ממי שנחשב למסוכן, אבל אז עולה השאלה מי יקבע את המסוכנות. לדאבוננו בישראל מערכת הרווחה היא ששולטת על מתן התזכירים וידוע לנו כבר מכנס שנערך בכנסת בנושא יחס מפלה של שירותי הרווחה לגברים, וגם מבדיקה של מבקר המדינה את הנושא, המסקנות של שני המקורות הללו הם שיש אפליה לרעה של גברים, והיא נגועה בתפיסה נפסדת שכל גבר הוא אלים, מה שיכול לבוא לידי ביטוי גם בחשש של אישה וגם כשגבר מכחיש את החשדות נגדו כאלים".
"חוט השני הוא גישה מפלה, ולא נכון שמדינת ישראל תרחיב ותאמץ את הגישה המפלה הזו גם למצבים שיש בהם דימוי פלילי, כי מי שיוטל עליו איזוק אלקטרוני דבק בו חשד פלילי, ולכן זה מצריך פרוצדורה מותאמת להליך פלילי ולא להליך של דיני משפחה שנדון במקרים של גירושין. לוקחים סנקציה חריפה שמגבילה חירות של אדם למצבים לא מתאימים".
סלע מספרת על פעילות הפורום בראשה היא עומדת מול השר ומול אנשיו העוסקים בחקיקה. "הם יודעים שאיזוק לא ימנע מצבים כאלה ולמרות זאת החקיקה מתקדמת", היא אומרת ומספרת על הצעת מחליטים שהתקבלה על ידי הממשלה מתוך קווים כלליים שעיקרם המתואר בדבריה. "הממשלה לקחה את ההצעה של גדעון סער שעברה קריאה ראשונה ועושה רציפות, כלומר שעכשיו יגיע שלב שיגור ניסוח ההצעה לוועדה הרלוונטית וממנה להצבעה שנייה ושלישית".
"מתמיה שממשלת ימין, שאמורה הייתה להיות נקייה מעמדות פמיניסטיות, ממשיכה להיות מושפעת מהעמדות הקיצוניות הללו כאילו לא היה שינוי. התפיסה צריכה להשתנות", דברי עו"ד נעמה סלע.