האלוף במיל' וסגן הרמטכ"ל לשעבר עוזי דיין מתייחס בראיון לערוץ 7 לאופן בו ניתן לפעול בצפון השומרון שהפך לאזור נטול שליטה שבהחלט יכול להפיק מתוכו גם רקטות.
"אם מנקים את הוויכוחים סיב המחאה והסרבנים וכו', יש הסכמה כללית שמושקע מאמץ מאוד גדול בטרור, אבל התוצאות לא מספקות, אין מספיק ביטחון והאיום הזה מחריף. המחבלים עוברים למטענים ולצבירת מאגר של רקטות", אומר דיין ומציין כי בעבר היו ימים שבהם רקטות נורו על פתח תקווה וירושלים, אך איש אינו רוצה לחזור לימים ההם.
על מנת לבלום את התופעה לפני התעצמות נוספת שלה, יש לנקוט באמצעים ביטחוניים והתיישבותיים, אומר דיין ומרחיב אודות הצעדים הביטחוניים: "בהיבט הביטחוני, שטחי A הופכים לעיר מקלט, הרש"פ נמוגה ודי ברור שבזמן הקרוב היא תצטרך לעמוד לגורלה כשאבו מאזן ייעלם, ואנחנו צריכים לעשות מהלך שיעצים את הביטחון ביו"ש ובבקעה".
"אני מניח שרוב הויכוח הוא על התזמון ועל מרכיבי התכנית, אם לפעול בצפון השומרון תחילה או לעשות הכול ביחד", אומר האלוף במיל' דיין ומוסיף כי שיקולי התזמון כרוכים במגוון פרמטרים שלא נכון לפרוט ולפרוס אותם, ובין השאר מדובר גם בהשלכותיו של מבצע צבאי על השטח והאפשרות שביום שאחרי המבצע ישרור כאוס באזור או שהשליטה תעבור לידי חמאס.
על מהות המבצע עצמו אומר דיין כי נדרש "מבצע השלטות על אזורי A כולם. כדי שלא לדבר בלשון מכובסת, מדובר בכיבוש של אזורי A ומכאן לראות את שלבי ההמשך, לנקות את השטח, לעצור אנשים, לשהות שם תקופה מסוימת כדי להגיע לכל המחבלים והארגונים ועושי דבריהם. בנוסף מהלכים משפטיים וכלכליים ועוד, כמו גם התיישבות שאותה לא צריך לקדם לפי פיגועים אלא מראש להבהיר מה רוצים ולבצע. לדוגמא, אביתר היא נקודת מפתח אסטרטגית בגלל השליטה על הצומת העיקרי ועל ציר 5 וציר 60".
"כשעוברים מהרמה האזורית לרמה האסטרטגית, אל לנו לשכוח את בקעת הירדן שהיא הגבול המזרחי שלנו ואנחנו מוכרחים ללכת למהלך ראוי, לא 8000 תושבים ולא אזור ללא מלון ומרכז מבקרים".
באשר לשהייה הנדרשת בשטח, שהייה שמעלה את הצורך לשלוט גם בניהול מרקם החיים האזרחיים בקרב ערביי יהודה ושומרון, אומר דיין שאכן כן, שליטה כזו תחייב גם את הניהול הזה. "אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שבהכרח נצטרך לעשות זאת, לדוגמא אם אבו מאזן איננו. אם לא נתערב נקבל או כאוס או חמאס. לכן צריך להתכונן".
"אני מגדיר זאת 'לתקופה מסוימת' כדי להבהיר שאנחנו לא רוצים לחזור לשטחי A לנצח ולא לשלוט בפלשתינים כי זה לא טוב לנו דמוגרפית, אבל מצד שני אני לא רוצה להגיד 'ליום או יומיים' כי זה עשוי להסתבר כצורך לתקופה ארוכה יותר. גם לא צריך להודיע מראש על תנאי ההפסקה. כשמודיעים על כך ארגוני הטרור רק מחכים ואז הם מכריזים על ניצחונם".
את המהלך יש לבנות באופן מסודר ומדוייק כולל ההיקף והמועד, פרטים שיישארו בקרב יודעי סוד ההיערכות ולא מעבר להם.
עוד שאלנו את דיין אם במציאות החברתית הישראלית להערכתו קיימת נכונות לשלוח את חיילי צה"ל למבצע שכזה על כל המורכבות והאחריות שכרוכות בו. דיין משיב בחיוב אם כי קובע כי מדובר בנקודה כבדה שתצטרך להישקל בין הדברים שנשקלים לפני מבצע שכזה.
"הרפורמה המשפטית, שבעיניי היא אזרחית ביסודה, זכתה להד גדול מאוד בציבור הישראלי, אבל אם אנחנו מתכוונים לכך שהביטחון מעל הכול, כפי שאומרת גם האופוזיציה, אז נא להוכיח את זה. יש כאן סוגיה ביטחונית והיא לא רק של המתיישבים בשומרון וביהודה, אלא סוגיה לאומית כי אם אנחנו נותנים לשטחי A להיהפך לשטח מקלט עם רקטות, האיום הוא על כל הארץ ואסור לנו להסכים למצב כזה וזה בידינו".
את ניסיונות ירי הרקטות מהשומרון רואה דיין ככזו המזכירה את ימי ראשית הקסאמים שהחלו בירי צינורות מתמרורים עם חומר נפץ והלכו והשתכללו. "כאן זה ממש בידינו, והעובדה היא שאנחנו נכנסים ויוצאים מג'נין ושכם, ואני סבור שזה כבר לא יספיק בתקופה הקרובה".