בימים אלה חוגגים המוסלמים והדרוזים את חג הקרבן והרב יעקב נגן, ראש בית המדרש לישראל והאנושות מבית רשת 'אור תורה סטון', רואה ביום זה המציין את עקידת ישמעאל, על פי המסורת המוסלמית, הזדמנות לפיוס.
"זהות דתית יכולה להפריד ולהסית אותנו אחד נגד השני או לחבר אותנו", פותח הרב נגן ומוסיף כי "העובדה היא שיהודים מוסלמים ודרוזים שותפים בסיפור גדול, והאתגר הוא לראות את החיבור שבסיפור הגדול, ועיד אל-אדחה הוא הזדמנות לכך", אומר הרב נגן לערוץ 7.
הרב נגן מספר על קבוצה מוסלמית המונה מיליוני מאמינים ברחבי העולם ביקשה ממנו לכתוב מאמר על עיד אל-אדחה, הוא כתב את המאמר הרואה בסיפור המשותף ליהדות והאיסלאם בסיס להידברות, הדברים פורסמו ולאחר מכן תורגמו לעברית. במפגש עם העומד בראש הקבוצה הגיש לו הרב נגן ספר תורה מתורגם לערבית, המנהיג נשק לספר והכריז שהוא יהיה נר לרגליו.
"מדובר בקבוצה שהמנהיג הרוחני שלה היה בטורקיה. הם מזוהים עם הסופים שעוסקים בשלום. המנהיג שלהם נרדף על ידי ארדואן שרואה בו מתחרה ולכן הוא בגלות", מספר הרב נגן ומציין כי נכונות לשיתוף פעולה בין דתי ניתן לשמוע ולקבל גם באינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, וכך גם במרוקו ובמדינות מוסלמיות נוספות. "הם מבינים שהסיפור של התורה הוא התשתית לסיפור שלהם. הארת פנים וכבוד למרות חילוקי הדעות יכולים להביא אותנו לחלק מהפתרון ולא למקור הבעיה".
על דבריו אלה אנחנו שואלים את הרב נגן אם אכן יש סיכוי שדווקא העקדה, המהווה נקודת מחלוקת בסיסית בשאלה מי נעקד, היא שתוביל לגישור, או שמא להגברת המחלוקת שהרי בנקודה ראשונית זו נקבע מי יהיה הבן הממשיך שיזכה בנחלת הארץ.
הרב נגן מציין כי הקביעה שישמעאל הוא שנעקד אינה כתובה בקוראן עצמו אלא מופיעה בחלק מפרשני הקוראן הרואים ביצחק כמי שהתברך להיות נביא בעוד הנעקד הוא ישמעאל. עוד מוסיף הרב נגן ומציין כי בחמש תפילותיהם מסיימים המוסלמים בתפילה לזרע אברהם כולו. עוד הוא מציין כי "גם בתנ"ך יש את סיפור הגר וישמעאל במקביל לסיפור עקידת יצחק. המלאך מגיע, מציל את ישמעאל ומברך אותו. המסר הוא שיש אחים ושניהם מקבלים ברכה. המסר של התורה הוא שגם מאבקים במשפחה ניתן להתגבר עליהם. הרי יש את סצנת הקבורה שישמעאל ויצחק קוברים יחד את אברהם, וכך יעקב ועשיו קוברים את יצחק. אחים רבים ביניהם, יש מתח ואפילו איומי רצח, אבל ביחד עם זה האופק מתחבר. דמותו של אברהם אבינו צריכה לאחד".
על כך שאלנו את הרב נגן אם העובדה שמיתוס ישמעאל הנעקד ולא יצחק הוא מיתוס שכתוב בקוראן או בפרשנות, משנה בכלל, שהרי כל עוד המיתוס הזה קיים גם המחלוקת על ירושת הארץ קיימת והיא המקור למאבק בתוכו אנחנו חיים. העובדה שיש אינדונזים, מרוקאים ומוסלמים אחרים שמוכנים להכיל את היהדות אין בה כדי לשכנע את אלה שמובילים את מלחמת הטרור נגדנו.
הרב נגן מציין שברכת הארץ אינה כלולה בברכת העקידה והארץ ניתנה לעם ישראל שנולד ביציאת מצרים ולא קודם לכך. שבנו ושאלנו את הרב נגן אודות יחסם של המוסלמים כעת לארץ ישראל, יחס שהוא זה המוביל את המאבק המלחמתי עליה.
הרב נגן משיב ואומר שהחשיבה לטווח ארוך היא התקווה לחולל מהפכה בתפיסה המוסלמית את היהדות כפי שאירע לנצרות, שם אחרי מאות שנות רדיפה שבהן ראו את היהודי הנודד כעונש על כך שלא קיבלו היהודים את ישו כמנהיגם, במאה הקודמת הכריזה הכנסייה על שינוי היחס כלפי היהדות, ראיית היהדות כאחות הבכירה של הנצרות וממילא בוטל גם המיסיון. תהליך שכזה מקווה הרב נגן להניע גם מול האיסלאם.
ומה באשר לחוסר היכולת של המוסלמים להכיל את הריבונות היהודית על ארץ ישראל, גם אם הם נכונים להתייחס בכבוד ליהדות כדת ולמאמיניה? הרי התהליך בסופו צריך להוביל לתוצאה מעשית באשר לריבונות על ארץ ישראל, שהיא נקודת המחלוקת. על כך אומר הרב נגן כי לפני שלוש שנים הדבר נראה היה כאתגר גדול, אך הסכמי אברהם הוכיחו שניתן להגיע לתוצאות אחרות גם מבלי לפתור את הסכסוך הישראלי פלשתינאי.
בהתייחס לכך הזכרנו שמרוקו, בחריין והאמירויות אינן שולחות מחבלים מתאבדים, מכוניות תופת או רוצחים עם רובה למסעדות. הויכוח הוא עם הפלשתינים ולא עם הסופים ואיתם צמריך להגיע למתווה כלשהו.
הרב נגן אומר שהאשליה שיש מלחמה בין האיסלאם והיהדות היא זו שמנציחה את הסכסוך, ואם המחשבה על סכסוך בינ-דתי תוסר מעל השולחן כל שיישאר הוא ויכוח בין עמים, וויכוח כזה הוא פתיר במהותו מתוך כבוד הדדי.
להערכתו של הרב נגן אם הסכסוך יצויר כמקומי ולא כבינ-דתי העולם פחות יעסוק בו וגורמים זרים נוספים שמהלהיטים אותו פחות ידושו בו. על דבריו אלה שאלנו אם הניסיון להוציא את הדת מהסכסוך אפשרי בכלל כאשר גם בן גוריון נופף בתנ"ך כקושאן של עם ישראל על ארצו וכאשר המחבלים יוצאים לבצע פיגוע בקריאה בשמו של האל. נראה לכאורה שגם אם נוח יותר לנתק את הדת מהויכוח הדבר יהיה מלאכותי ואולי תמים.
"הפוליטיקאים התעלמו מהפן הדתי ואני אומר שהפוך, שהדת תהיה חלק מהפתרון כמו שהיא חלק מהבעיה. אני והם אנשים מאוד דתיים וצריך להבין שהבסיס הדתי יכול לחבר. אם יתגברו על הכוחות באיסלאם שאומרים שהברית בין הקב"ה לעם ישראל התבטלה, כמו שקרה עם הנצרות, נגייס את הדת לכוח של חיבורים", אומר הרב נגן.
שבנו ושאלנו אודות התוצאה המעשית של הוויכוח בין הדתות, ויכוח שתוצאותיו צריכות לבוא לידי ביטוי בשליטה על ארץ ישראל, ואינן נוגעות ליחס של כבוד הדדי בין מאמיני שתי הדתות. הרב נגן סבור כי ניתוק מהפוליטיקות יקל על המוסלמים להכיל את הנוכחות היהודית בארץ ישראל. "אימאם אחד סיפר לי ששאלו אותו למה דת עושה בעיות והוא ענה שדת היא כוח וכוח הוא משחית. אנשים משתמשים בזה כדי להשחית, אבל הנפש של האיסלאם היא לא שארץ ישראל לא שייכת ליהודים. מאות שנים האיסלאם היה גאה בכך שאל אקצה נמצא סמוך למקום המקדש. צריך לחזור למקורות הקדומים, לסורא שעוסקת בבית המקדש ובחזרה לארץ ישראל". לטעמו של הרב נגן הפרדיגמה השוללת מדינה יהודית בארץ ישראל תשתנה מתוך הלגיטימיות לעם ישראל ולתורת ישראל.
על קביעתו לפיה העמדה הזו הולכת ונשמעת בעולם המוסלמי, הערנו שכל עוד מי שמוביל את הסכסוך, קרי הפתח' והחמאס ודומיהם, אין כל משמעות לכך שמוסלמים באינדונזיה או מרוקו סבורים אחרת. המלחמה מתרחשת כאן מול אנשים מסוימים וכל עוד דעתם אחרת, המאבק יימשך. הרב נגן מציין שגם ביהודה ושומרון ישנם מי שחושבים אחרת ויש להבין שגם החברה הפלשתינאית אינה מקשה אחת. "ההכללות הגסות הן גול עצמי נגד היכולת שלנו לשנות את המציאות".
לקראת תום הדבירם שאלנו את הרב נגן אודות נכונותו לחלוקתה של הארץ כפי שכוללים הסכמי אברהם, אותם הוא מזכיר כנקודת מפנה ביחס המוסלמי לעם ישראל ומדינתו. האם מקובלת עליו חלוקת הארץ בצורה כזו או אחרת ותהיה ישות מדינית מוסלמית ממערב לירדן? הרב נגן טוען שלטעמו "שתי מדינות לשני עמים זה מתווה רע לשני העמים. זו תהיה מדינה נחשלת. צריך לחשוב על איזה אופק שייתן עתיד טוב לשני העמים".
האם המתווה של הסכמי אברהם מקובל עליו במובן הדתי רוחני והמדיני פוליטי? הרב נגן מתעכב מעט בתשובתו ואז שב ואומר שמתווה 'אנחנו כאן והם שם' יהיה רע לשני הצדדים. "ברגע שמדינות ערב מכירות באפשרות של מדינה יהודית במזרח התיכון זו השאלה המהותית. מיקומו של הגבול כבר אינו משנה. ניצחנו בהיבט המהותי".
על דבריו אלה הזכרנו קביעות חוזרות ונשנות על ידי מוסלמים ועל ידי מומחים לאיסלאם הקובעים כי האיסלאם אינו מתיר נוכחות יהודית ריבונית כלשהי בסהר הפורה שנחשב כולו ל'דאר אל איסלאם' מאחר וכל נקודה שהייתה אי פעם בהיסטוריה בידיו של מוחמד ומאמיניו אמורה לחזור לידי המוסלמים. יש נכונות לחיים תחת דמי חסות או לריבונות אוטונומית זמנית, אבל הכרה במדינה יהודית ריבונית ברת קיימא לא תוכל להיות על ידי המוסלמים, ונקודה זו היא מקור המאבק והמלחמה.
הרב נגן משיב על כך ואומר כי גם ביהדות יש מי שסבורים שהתורה מחייבת חיובים לאומיים מסוימים ודעתם אינה מקובלת עליו. "צריכים את גדולי הדור שלהם כדי לייצר שיח אחר כך שלאיש הקטן ברחוב יהיה קשה להתעלם מהדברים".