1
מסופר על משה סנה, איש המפלגה הקומוניסטית ההיסטורית מק"י, שסימן לעצמו על טיוטת נאום שכתב היכן להעלות את הווליום בעת השמעתו של טיעון מסוים, כדי לחפות בכך על חולשתו. "טיעון חלש, צריך להגביר את הקול" רשם לעצמו האיש שפעל בלב הקונצנזוס כמפקד ארגון ההגנה ולימים עבר אל השוליים הקיצוניים של השמאל הישראלי. כמו משה סנה בימי ראשית המדינה כך אהוד ברק, יאיר גולן, דן חלוץ ובוגי איילון השלימו מעבר מלב הקונצנזוס של צמרת צה"ל אל השוליים הקיצוניים של הנהגת המחאה האנרכיסטית וחסרת הגבולות נגד תיקון מערכת המשפט. וכמוהו גם הם וחבריהם מנסים לחפות על היחלשות המחאה באמצעות הגברה של טונים צורמים ונקיטת צעדי מחאה שמקצינים יותר ויותר.
2
זה לא סוד שהמחאה נגד הרפורמה לתיקון מערכת המשפט הולכת ונחלשת. מספר המשתתפים בהפגנות מוצ"ש בקפלן מתמעט והולך, והאנרגיות כבר לא אותן אנרגיות. הסיבה העיקרית לכך, למרבה הצער, היא שהקואליציה ויתרה לפחות בשלב זה על מרכיבים מאוד מרכזיים ברפורמה, שהבולט בהם הוא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. כבר די ברור שהקואליציה ויתרה על הרכב שיבטיח לה רוב בוועדה. המקסימום שאליו היא שואפת כעת הוא ועדה פריטטית שמחציתה נציגים מטעם הקואליציה ומחציתה נציגים מטעם האופוזיציה. נוסחה כזאת אמנם טובה יותר מהמצב הקיים, שבו הקואליציה צפויה להיות מיעוט בוועדה בעקבות בחירת נציגת האופוזיציה קארין אלהרר בכנסת וניצחון מתנגדי הרפורמה בבחירות ללשכת עורכי הדין. ועדיין, הרבה יותר צודק והגיוני היה שחלקן היחסי של הקואליציה והאופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים יותאם לחלקן היחסי בחלוקת המנדטים, באופן שיובטח יתרון קל לקואליציה.
תחת לחץ המחאה, הקואליציה נכנעה וקיפלה את הדגלים העיקריים של הרפורמה. היא ויתרה על סמכות הרוב להחליט ולחוקק, ובמקום זה נאותה לנסות להגיע להסכמות בבית הנשיא. התירוץ שנתנה האופוזיציה להחלטתה להפסיק חד־צדדית את השיחות בבית הנשיא רחוק מלשכנע, ולכן רבים יותר מבינים היום שלפיד וגנץ לא באמת מעוניינים להגיע להסכמות. כי כפי שכבר נחשף והוכח, המניע העיקרי למחאה איננו הרפורמה לתיקון מערכת המשפט. הרפורמה היא רק התירוץ שאיפשר לייצר תבהלה ודמוניזציה, ולגייס ציבור רחב למאבק מדומיין להצלת הדמוקרטיה. המניע האמיתי של מובילי המחאה הוא הרבה יותר טריוויאלי. הם לא משלימים עם אובדן השלטון שנה וחצי בלבד לאחר שהשמאל הצליח סוף סוף לזכות בו. הם לא מוכנים לקבל את נתניהו כראש ממשלה, ומסרבים להשלים עם שלטון ממשלת גוש הימין שהם יצרו במו ידיהם בסירובם להצטרף לממשלה בראשותו. לכן הם החלו בהכנת היציאה למאבק עוד לפני ששר המשפטים לוין פרסם את תכניתו לתיקון מערכת המשפט. הציבור מתחיל להבין שתחת כסות של מאבק להצלת הדמוקרטיה מתקיים מאבק להפלת ממשלה שנבחרה בתהליך דמוקרטי למהדרין.
3
אז מה עושים כשהמחאה נחלשת? מגבירים את הווליום. כי גם פחות אנשים יכולים להשמיע קול בעוצמה דומה אם ישאפו אוויר מלוא ריאותיהם ויזעקו במלוא גרונם. ואם כבר אי אפשר לטעון להשתלטות המערכת הפוליטית על מערכת המשפט, השלב הבא הוא לטעון שגם הגבלת השימוש בעילת הסבירות היא עילה לתבהלה. וכך יצא לדרך קמפיין שקרי והזוי שבו נטען כי ללא עילת הסבירות שר החינוך יואב קיש יחייב את תלמידי בתי הספר הממלכתיים להניח תפילין, ושרת התחבורה מירי רגב תוציא איסור על נסיעות בשבת. באותה מידה של היגיון אפשר היה לטעון שללא עילת הסבירות יו"ר הכנסת אמיר אוחנה יחוקק חוק שיחייב להט"בים לעבור טיפולי המרה. זו בערך אותה רמה של סבירות ומציאותיות.
מובילי המחאה לא מסתפקים בתעמולת שקר ותבהלה. הם מכינים לפעולה את כל התותחים הכבדים שבהם ירו בסיבוב הקודם, בעת שטענו למאבק למען הצלת הדמוקרטיה מפני המבקשים להכחידה. התמעטות המשתתפים במחאה רק גורמת להם להיות בוטים יותר, בתקווה שמה שלא תעשה הכמות תעשה הקיצוניות. אהוד ברק ובוגי יעלון מדברים בגלוי על מרי אזרחי, בעוד הסמן הקיצוני יאיר גולן, מזהה התהליכים בעודו במדי סגן הרמטכ"ל, קורא להפרת החוק. וכל כך למה? בגלל צמצום עילת הסבירות, שיאיר לפיד בעת כהונתו כשר האוצר יצא פומבית נגד השימוש בה, וגדעון סער אף כלל במצע המשפטי של מפלגתו את הצורך לצמצם אותה. בגלל כוונת הקואליציה להמיר את נוסחת הנשיא לשעבר ברק, שבעצמו הביע הסכמה לצמצום עילת הסבירות, בנוסחת שופט העליון בהווה והמיועד להיות נשיאו בעתיד נועם סולברג. אכן סיבה מצוינת לפגוע במשמעת וביכולת המבצעית של צה"ל, לחרחר שנאת אחים, לפגוע בכלכלה, ולמרר את חייהם של נוסעי נתיבי איילון והמבקשים להמריא או לנחות בנתב"ג. זו לא מחאה דמוקרטית, זו עבריינות אידיאולוגית.
4
חמורה במיוחד ההתארגנות הקבוצתית של סרבני השירות במילואים. מדובר במרד נגד צה"ל, נגד ביטחון המדינה ונגד הדמוקרטיה הישראלית, וכך צריך להתייחס אליו. בניגוד לתעמולת הכזב שלהם, לא מדובר בשום הפרה של חוזה בלתי כתוב בין המדינה לאזרחיה או חיל המילואים שלה. איש מהם אינו נדרש לשרת בצבא של דיקטטורה, וכמובן שאין כאן שום פקודה בלתי חוקית בעליל שחובה לסרב לה.
צמצום עילת הסבירות הוא סביר ומידתי, נועד להחזיר לכנסת ולממשלה מעט מהסמכויות שמערכת המשפט לקחה מהן בכוח ובערמה, ובשום אופן אינו עילה מוצדקת להסתה, להמרדה ולהפרת החוק. כאשר משה פייגלין קרא למרי אזרחי בעת מאבקו נגד הסכמי אוסלו, הוא הועמד לדין, ריצה עונש מאסר בעבודות שירות, ולאחר ריצוי עונשו הורחק מהמערכת הפוליטית למשך שבע שנים. זו גם צריכה להיות מנת חלקם של אנשים כמו אהוד ברק, בוגי יעלון ויאיר גולן שקוראים למרד תוך הפרת החוק. אם תימשך הסלחנות המופלגת שנוהגות רשויות אכיפת החוק בגילויי העבריינות של המוחים, לא יהיה מנוס מהמסקנה שבמשטרה ובפרקליטות בחרו לשתף עמם פעולה מתוך הזדהות עם תביעותיהם. מדיניות איפה ואיפה שמבחינה בין מוחה למוחה רק תחזק את הדרישה לשידוד מערכות בבתי המשפט, במשטרה ובפרקליטות.
5
בצה"ל הודיעו שהפעם לא יגמגמו מול הסרבנים כמו בפעם הקודמת, וכל מי שיוזמן למילואים ויסרב לבוא יועמד לדין ואולי אף יורחק מהצבא. כדי שההחלטה הזאת תגיע לידי מבחן, הפוליטיקאים צריכים להסיק מסקנות מהסיבוב הראשון ולהגיע מוכנים יותר לסיבוב השני. אם מדובר בהצהרות ריקות מתוכן, אפשר להפסיק להיבהל מהן ולא לאפשר להן להשפיע על החלטות הדרג המדיני והפוליטי. ואם אקדח הסרבנות שמוצמד לרקתה של המדינה אינו ריק מכדורים, מותר ואף חובה לאסור בשלשלאות את היד האוחזת בו.
לתגובות: [email protected]
***