סוגיית הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון מעלה דרך קבע את שאלת מעמדם האזרחי של ערביי יהודה ושומרון והחשש שהשתלבותם האזרחית המלאה במדינת ישראל תוביל לאבדן דמותה היהודית של מדינת ישראל.
במחלקת המחקר של תנועת 'הביטחוניסטים' בחנו עשרות מודלים שונים ברחבי העולם לריבונות אחרת שאולי ביניהן ניתן למצוא את הדרך להיפתח לפתרונות מקוריים.
אור יששכר, ראש מחלקת המחקר של התנועה ומובילי המחקר שכותרתו 'ריבונות אחרת', מספר בראיון לערוץ 7 על המסקנות אליהן מוביל המחקר, ולפיהן "יש המון מודלים בעולם שהם בין מדינה ריבונית לבין כיבוש ואפרטהייד".
"יש מודלים שיכולים לתת השראה שהיא לא העתק הדבק כי המקרה הישראלי ייחודי", הוא מציין ומעיר כי "אין עוד מקומות שבהם הקהילה הבינלאומית אומרת דבר שאינו אמת, שכבשנו שטח מהמדינה הפלשתינית ועלינו להחזיר אותו, כל זה שקר. אנחנו החזרנו לידינו שטח שנכבש על ידי מצרים וירדן לתקופה קצרה של 19 שנים וכעת השטח הזה נמצא במחלוקת".
סוגיה נוספת שמותירה את המציאות הישראלית בייחודיותה היא העובדה שבעוד שאר המקומות בעולם משלבים אוכלוסיה שאינה עוינת בהגדרה את הממשל השולט, בישראל מדובר באוכלוסיה עוינת החפצה בהחרבתה של ישראל. עם זאת, השראה לפתרון חדש יכולה בהחלט להיווצר מהמקבילות בעולם.
"אנחנו לא אומרים שהנה הפתרון לסכסוך, אלא שאלו צרכי הביטחון של ישראל, שמירה על שטחי C, שליטה על בקעת הירדן כקיר המגן המזרחי שלנו, הרחבת ההתיישבות, חופש פעילות צה"לית בערים אחרי שהגישה של אנחנו כאן והם שם הוכחה בעזה כלא עבודת וקיני הטרור וחממות הטרור רק הולכות וטופחות".
לאחר הצגת הנתונים האלה שומעים אנשי 'הביטחוניסטים' משגרירים ועיתונאים את שאלת ה'מה הפתרון שלכם', ולכך מבקש המחקר המדובר להשיב כשהוא מציג חלופות שאינן מדינה וזאת בהתבסס על תקדימים מרחבי העולם.
"יש 66 מקרים שמחלקת המדינה האמריקאית הכירה בהם כריבונות מיוחדת", אומר יששכר ומציין כי מדובר במדינות ארה"ב צרפת בריטניה הולנד או סין שהן יישות האם השולטות על שטח קטן יותר ומעניקה זכויות למיעוט והסמכות הסופית נתונה לאותה מדינת אם. ההתמקדות במחקר היא דווקא במדינות מערביות למרות שסין כלולה גם היא בדוגמאות האפשריות בהיותה שולטת על הונג קונג, ואם שם נמצא פתרון בנוסח מדינה אחת עם שתי מערכות' הדבר מלמד שניתן לשקול אופציות שונות גם לגבי ישראל.
בשלטון הבריטי על הונג קונג היה מדובר על מבנה שלטוני מיוחד שבו לא הייתה לתושבים זכות להצביע לפרלמנט בלונדון ולא זכות להגר לבריטניה ועם זאת הקהילייה הבינלאומית קיבלה זאת.
דוגמאות נוספות מגיעות מארה"ב, שם בפורטו ריקו, סמואה האמריקאית, גואם ועוד שלוש רשויות נחשבות כטריטוריות לא משולבות שאזרחיהם אינם מצביעים לקונגרס או לנשיאות, על אף שהשלטון המרכזי בארה"ב הוא שמכריע לגביהם. שם כל שטח מובנה בסידור שונה מחברו.
בהולנד, מציין יששכר, מלך הולנד שולט על שלוש מדינות באיים הקריביים השייכות לממלכת הולנד כשמדינת הולנד היא אחת מארבע המדינות שמרכיבות את הממלכה. הפרלמנט באמסטרדם מחליט עבורן בענייני חוץ, ביטחון והגירה והם מחליטים בעניינים פנימיים כשהמילה האחרונה שמורה למלך והקהילה הבינלאומית מקבלת זאת.
יששכר מדגיש שלא מדובר במקרה דומה למנדט הבריטי שנועד מלכתחילה להכשיר את השטח להקמת בית לאומי לעם היהודי. "כאן מדובר במקרה אחר. איילוס-מן היא שטח בריטי, אבל האזרחים שם עם סוג אחר של אזרחות עם זכויות וכך קורסאו ההולנדית שאזרחיה מקבלים אזרחות של ממלכת הולנד ולא של מדינת הולנד".
המקרים הללו מאפשרים ניהול עניינים פנימי למנהיגות המקומית וההחלטות המדיניות הכוללות מוכרעות ומתקבלות על ידי המלך.
יששכר מספר על נציגים מדיניים מהעולם כמו גם עיתונאים שמגיעים לישראל וקובעים בנחרצות שהאופציות שניצבות בפניה הם רק שתי מדינות או מדינת אפרטהייד, בעוד אצלם עצמם קיימת מציאות ששוללת מאזרחים זכויות שלישראל אין כל כוונה לשלול מהפלשתינאים.
בדבריו קורא יששכר לממשלת ישראל להצהיר אודות כוונותיה לגבי השטח ולהתחיל לחתור אליו שכן המציאות העכשווית המושתתת על הסכמי אוסלו, שאינם אלא הסכמי ביניים, אינה בריאה לאף אחד מהצדדים.