לקראת ט"ו באב שיחול החל מהערב שוחחנו עם המטפלת הזוגית העו"סית גיטל אהרוני, מנהלת מרכז הטיפול במשפחה מטעם אמונה בראשון לציון על היכולת לייצר זוגיות עמוקה ואיתנה בתקופה רדודה של רשתות חברתיות ותחרותיות בלתי פוסקת.
על ט"ו באב המקורי מזכירה אהרוני כי מדובר ביום שבו "הותרו להינשא בין השבטים, מה שמאוד רלוונטי בתקופה הזו כיום של פיוס ונחמה", אך לזאת היא מוסיפה ומעירה כי בימים ההם השאילה כל אחת בגד מחברתה, מה שלא יתאים בעידן בו כל אחד וכל אחת רוצה להיות הראשון, הטוב, היקר והבולט, מה שמייצר מרחק לא פשוט בין האמת לבין מה שמשודר ברשתות החברתיות והופך את אתגר חיפוש הזוגיות למורכב הרבה יותר. "המציאות מסבכת אותנו".
וכדי להתמודד עם התסבוכת הזו מציעה אהרוני למחפשי הזוגיות "לדייק מה רוצים, משהו נוצץ לעכשיו או משהו טוב לתמיד", כלל שהוא טוב לא רק לסוגיה זו של זוגיות. בדרך אגב היא מציינת כי כיום מתפתחת והולכת נורמת הסיפור של ידוענים אודות החצר האחורית שלהם, הילדות הקשה שעברו, היחס הלא חיובי שקיבלו, מה במטמיע בסובבים אותם את ההבנה שהדרך להצלחה אינה תמיד בהכרח סוגה בשושנים. זאת מעבר לניסיונו של כל אדם בפני עצמו, שהישגיו שלו הגיעו לא מתוך חיים נוצצים, אלא נדרשה השקעה שהובילה לאותם הישגים ולאותן הצלחות.
היציאה לעולם הדייטים והזוגיות, אומרת אהרוני, מחייבת בחינה של מה שטוב לי והאם אכן אני פועל מתוך שיקול ובחינה של הטוב לי או מתוך מה שאומרים לי שטוב לי, כפי שבהליכה למכולת אנו נוטלים איתנו רשימה מסודרת שממנה נרכוש ולא ממה שזול. "לבוא גם לחיים עם רשימת קניות. לא לקנות כשאני רעב אלא כשאני צריך, ולפי מה שאני צריך ולפי השאיפות שלי בחיים".
בזוגיות, אומרת אהרוני, יש לבחון האם מי שאבחר יכול לאפשר לי לגדול בסמוך אליו למקומות שיעשו לי טוב, וכדי לזהות זאת ניתן לבחון האם בני הזוג שמחים בשמחתנו, האם טוב להם כשטוב לנו, האם הם רואים את ההצלחה שלנו דרך עינינו שלנו או דרך עיניהם שלהם, האם הם יתמכו בנו משום שהדבר טוב לנו. "זה לא יהיה פשוט", קובעת אהרוני המוסיפה כי בסופו של מהלך מעמיק הדברים אכן יתרחשו.
לא ריאלי לצפות שכל שמחה תהיה משותפת, שכל בילוי יתאים לשני בני הזוג, שכל צילום יראה אושר ושמחה, אבל הציפייה שיהיה טוב כל צד בטוב שיש לצד השני היא ציפייה ריאלית ומתבקשת שאינה אלא מפתח חשוב לזוגיות טובה וארוכת שנים.