השר שלמה קרעי (הליכוד) מסביר בשיחה עם ערוץ 7 את הצורך בקידום הרפורמה שלו בשוק התקשורת, וועדת המדרוג שאיננה משקפת נתונים מדויקים לשיטתו, ועל פועלו של השר הקודם הנדל: "שום דבר. רק גזירת סרטים".
השר פתח והתייחס לטענות שהוטחו בו, לפיהם הרפורמה שהוא מקדם נועדה רק לסתימת פיות וקידומו של ערוץ 14: "קודם כל, במקום להתייחס לטענות משוללות כל יסוד וחסרות בסיס, בוא נאמר על מה הרפורמה. היא נועדה לפתוח את שוק התקשורת לתחרות, ככה שגם צעיר מהפריפריה יוכל להקים פה ערוץ תקשורת, בלי להצטרך לכל מיני קומבינות של מקורבים. דבר שני זה הגברת התחרות שתוזיל עלויות. כשיש הרבה ספקי תכנים, יהיה ניתן להנגיש את אותם התכנים, במחיר שווה לכל נפש".
בשאלה מה הבעייתיות במצב הקיים, הרי שאחוזי הרייטינג גבוהים ואנשים אוהבים לראות את התכנים של ערוצי 11, 12 ו-13, הסביר השר קרעי: "התוצר הוא הבעיה. זה ששוק השידורים לא מגוון, ומשדרים כיום כמעט שידורי תעמולה שרוב הציבור לא מיוצג שם. רשות קומוניסטית כמו הרשות השנייה ומועצת הלווין שקובעות מה מותר ומה אסור, וכל החסמים הנוספים, כמו זה שמי שרוצה להקים ערוץ טלוויזיה צריך להפקיד מיליוני שקלים".
"קח כדוגמא את העיתונים. שם אין רגולציה על התוכן, ועדין עולם כמנהגו נוהג ולא רואים איזה פייק גדול. זאת אומרת שבכל הרגולציה הקיימת היום חסרונות גוברים שבעתיים מהיתרונות. אני חושב שהציבור הוא הרגולטור הטוב ביותר, ולכן אני פועל לכך שיהיה יותר מגוון ויהיה יותר ערוצים, ושהציבור יכריע".
בהתייחס לנתוני הרייטינג הנוכחיים אמר השר: "היום הקהל הוא קהל שבוי. אין מגוון בתקשורת. יש מצד אחד את ערוצי תעמולה שמסקרים את האירועים החדשותיים 'בראיית מנהרה', שלא משקפת חלקים גדולים בציבור, ויש ערוץ אחד שהוא נקודת אור, שנותן את הצד השני, ימין על מלא. לכן אין מנעד רחב לצפייה, ומי שלא רוצה לראות ערוץ 14 הוא קהל שבוי".
השר הסביר על עיקרי הרפורמה והסיבות לקידומה וטען: "יש שתי רגליים לרפורמה. הרגל הראשונה זה חוסר המגוון והקהל השבוי. העובדה שביחס לרוב המדינות בעולם אנחנו בשוק ריכוזי ועם מספר ערוצי טלוויזיה נמוך. במדינות דומות לנו יש שישה ושבעה ערוצים. יש לזה מקום, אבל הרגולציה הקיימת מונעת קידום של ערוצים נוספים. ברפורמה אנחנו למעשה עושים הכל חופשי, השוק יעשה את שלו והציבור יכריע בשלט מהם התכנים שהוא רוצה לצפות בהם".
"הרגל השנייה זה המדרוג, הרייטינג. היום מי שמפרסם ומשקף את נתוני הרייטינג לציבור זה חברה שיש לה אינטרס, בה יש נציגות של ערוצי 12 ו-13 שמהווים כ-50% מהוועדה, כך שיש לערוצים הגדולים השפעה וקביעת המדרוג בסופו של דבר. אנחנו סבורים שכאשר יש לנו נתונים מ'יס' ו'הוט', לא סתם מכמה מאות משפחות רנדומליות, ושניתן בנוסף למדוד גם את הרייטינג בתחנות הרדיו ובאינטרנט, יוצא שמקבלים נתונים מדויקים יותר".
בשאלה האם הרפורמה תשפיע על התאגיד, הסביר השר: "תקציב התאגיד שלו קבוע בחוק. התקציב הזה אפילו לא מושפע מקיצוצי ממשלה. בתוך התקציב כלולים כל הזכויות והחובות של התאגיד. למעשה ההכנסות הנוספות של התאגיד פוגעות בשוק החופשי, כי הרי הציבור משלם קרוב למיליארד שקל, והתאגיד גובה מיוצרי תוכן עשרות ומאות אלפי שקלים על תוכן שישודר אצלם, וזה למעשה עוד תשלום על הציבור, שצריך לקבל את התוכן הזה חינם אין כסף".
"בנוסף עניין הפרסומות, התאגיד מוכר פרסומות ברדיו, מה שלמעשה פוגע וגוזל את כבשת הרש של הערוצים הפרטיים. ברפורמה שלי אנחנו משחררים את כל הרגולציה על הרדיו האזוריים. הם יוכלו לשדר ברמה הארצית ולהרוויח מהפרסומות כסף".
לסיום, התייחס השר קרעי לשאלה האם האג'נדה שלו במשרד ממשיכה את פועלו של קודמו, השר לשעבר יועז הנדל, ואמר: "גם אתה כששאלת את השאלה הזו, ניסית להיזכר מה עשה השר הנדל, וכל מה שזכרת זה פריסת סיבים, שהתחילו עוד בתקופת השר הקודם דודי אמסלם. אני מציע שתשאל את הנדל מה הוא עשה בתפקיד שנה וחצי".
"למיטב ידיעתי - שום דבר. רק גזירת סרטים. כל פעם שהמשרד עושה לילות כימים כדי לקדם תוכנית, הוא אומר שהוא כבר אישר את התוכנית בזמנו. מה שהוא כן עשה, זה להאריך את הוראת השעה לערוצי 12 ו-13 שהם יכולים להמשיך למכור תכנים לספקי הדיגיטל, ויום אחרי שסיים את התפקיד ללכת לעבוד אצלם, ללא תקופת צינון. זה הכניס להם קרוב ל-40 מיליון שקל. הוראת השעה הזו, השוחד הזה, יומיים אחרי שהוא מעביר אותה הוא הולך לעבוד אצל ערוץ 13, אחרי שהוא עצמו דאג לו להטבה הרגולטורית הזו".
שר התקשורת לשעבר יועז הנדל מסר בתגובה: "שבעה חודשים קרעי שר ועדיין לא טרח ללמוד על פריסת תשתיות הסיבים. לו היה לומד או אפילו פותח גוגל היה מגלה שהרפורמה עברה אחרי שבעה חודשים שלי כשר בממשלת נתניהו-גנץ, על אף התנגדות אמסלם. תאריכים וחוקים שעברו בכנסת מתועדים. קרעי נשען על מודלים לחיקוי אחרים מבחינתו, שמילאו את התפקיד בעסקנות פוליטית במקום בעשייה: 'מאורות גדולים' כמו איוב קרא ודודי אמסלם שתקעו את העשייה בעיסוק בשטויות".
"קרעי לא טורח להתעניין במשרד עליו הוא מופקד. מעבר לזה, קרעי משקר למחייתו ומכיוון שהוא מסתתר בפחדנותו מאחורי חסינות, כפי שנהג כל חייו הציבוריים, אמשיך לתבוע את מי שיהדהד את שקריו. מאחל לו שירבה שקט בעולם, בגימטריה זה מספיק".