החופש הגיע ואיתו הרבה יותר שעות פנויות ללא מסגרות. אם בשגרה אנחנו מוצאים את עצמנו עוברים ליד הילדים ושוב מסננים 'עוד פעם אתה במסך??' "מה יהיה איתך??" "אולי תסגור כבר?"
או שזה כבר יוצא מאיתנו בעצבים- "מספיק. תסגור עכשיו!" "כמה אפשר?? גם כן המסכים האלה! תכבה מיד".
אז החופש ושעות הפנאי המרובות שלהם, פעמים רבות גם כשהם בבית ואנחנו בעבודה, מעמידים אותנו בפני אתגר גדול יותר במינוני שעות המסך במהלך היום-יום.
מה עושים עם המסכים בחופש? איך אפשר שלא להתעצבן ושהמסך לא יהפוך להיות מוקד לכעס וויכוחים בבית?
1. שינוי גישה
לרוב, התחושה והמסר שהילדים מקבלים מהתגובות שלנו למסך, היא שהמסך הוא דבר רע. שעדיף שהוא לא היה קיים. שהוא מפריע ושלילי.
מתי לאחרונה הילדים שלכם שמעו מכם גם קולות אחרים לגבי המסך? אז חשוב שנזכיר לעצמנו שהמסך הוא לא רע מוחלט.
בואו נזכיר לעצמנו שיש בו גם וגם ואנחנו אלה שיכולים ואחראיים לעזור לילדים לנו לבחור איך להשתמש בכלי הזה בתבונה.
2. קבלת החלטות משותפת
שבו איתם לשיחה משותפת על בחירת הגבולות - משך זמן השימוש, שעות השימוש ואופי השימוש. לשיחה משותפת ודיאלוג יש כוח גדול גם בהבנת וקבלת הדברים וגם ביישום ועמידה בהחלטות שהתקבלו.
תקבלו איתם גם החלטה באילו זמנים ביום הם נפרדים מהמסך כמו למשל בזמן ארוחות, נסיעות משותפות או בילויים משפחתיים.
שימו לב שאם המסך מפריע לשגרה התקינה להתנהל, מחובתנו להציב גבול ברור כדי שיאפשר לדברים האחרים לקרות. לדוג' משימות משפחתיות, לימודים, התארגנות ערב ועוד.
3. עקביות
אם קבענו גבול, יש לנו מחויבות לעמוד בו בעקביות והתמדה. חשוב שהילדים יבינו שהגבול הוא ברור ושאנחנו נאכוף אותו ונעמוד בו. יהיו פעמים שלילדים יהיה קשה לעמוד בגבול שהצבנו, תזכרו שזה לא מרוע ולא מזלזול בכם, אל תקחו את זה אישית, זה באמת קשה עבורם ולכן תפעלו מתוך ביטחון ורוגע ותדאגו לפעול בעקביות ובשכנוע פנימי.
כשהגבול שלנו מוצב מתוך אמפתיה לקושי שלהם ומתוך אכפתיות והתחשבות זה ירגיש אחרת, גם עבורנו וגם עבורם.
ככל שתהיו יותר עקביים והגבול יהיה יותר ברור, הילדים יפנימו אותו בצורה טובה והויכוחים ונסיונות השכנוע יפחתו.
4. סינון תוכן
תכנים אלימים, מיניים, סרטוני אתגרים מסוכנים, פורנוגרפיה ועוד הם רק קצה הקרחון של התוכן המשחית שזמין ברשת ופעמים רבות מגיע לפתחנו, עם או בלי כוונה ורצון.
בעידן שבו אדם יכול להעלות כל תוכן העולה על רוחו וליצור קשר עם כל אחד מכל מקום בעולם, מחובתנו כהורים לאפשר שימוש במסכים רק כאשר הם מוגנים בעזרת תוכנות לסינון תוכן.
אם למבוגרים זו התמודדות לא פשוטה, בוודאי שעבור ילדים היא אפילו מורכבת יותר.
מחקרים מראים שמחצית מהחשיפה לפורנוגרפיה בקרב ילדים ונוער הייתה שלא מבחירה.
האחריות שלנו היא לשמור על הגוף והנפש של הילדים שלנו ככל יכולתנו. לכן, סינון תוכן הוא קריטי.
הכתבה בשיתוף אינטרנט רימון, להצטרפות לחצו כאן
5. תהיו מעורבים
תתעניינו, תשאלו שאלות סקרניות, בלי ביקורת ושיפוט. "תספר לי על המשחק הזה, מה עושים בו? מה אתה אוהב בזה?" "מי הדמות שאתה הכי מתחבר אליה בתוכנית הזאת?" וכד'.
"יש דברים שאתה פחות אוהב בזה?" כשתראו גישה מתעניינת ולא שיפוטית זה יעודד אותם לשתף אתכם ולספר לכם על הדברים שמעסיקים אותם.
6. תפתחו חשיבה ביקורתית
במקום להגיד "כשאני הייתי בגילך…" "אנחנו היינו…" "הדור שלכם.." - תזכרו שזה לא עוזר, זה רק מרחיק ומגביר את תחושת המרחק ביניכם והתחושה של הילד שאתם לא מבינים אותו.
מה כן?
תספרו לילדים על השימוש שלכם היום במסכים. מה קשה לכם, מה עוזר לכם. תשתפו אותם במורכבות שלכם, תספרו על מקרה שהתמודדתם עם תוכן ש'קפץ' לכם או שהתלבטתם מה לעשות.
תפתחו פתח לשיח משותף מתוך הבנה לעידוד חשיבה ביקורתית על המסך ועל התוכן שמוצג בו. תחזקו את היכולת שלהם לבחור ולהחליט מה מתאים להם מתוך שיקול דעת וחוסן פנימי.
7. תעודדו שימוש אקטיבי
אם כבר הם מול המסך, תעודדו שימוש אקטיבי במסכים יותר מאשר שימוש פסיבי. גם אם בחלק מהזמן הם רק יושבים וצופים בתוכן, תעודדו אותם שבחלק מהזמן ישחקו במשחקים שונים שדורשים מהם לחשוב ולפעול,
תמצאו סרטונים שמלמדים אותם מיומנויות חדשות שהם יכולים להתנסות בהם כגון יצירה, נגינה, ניסויים מדעיים, קסמים ועוד.
8. מה אפשר לעשות במקום? - תחשבו מראש על חלופות
הרבה פעמים זו ברירת המחדל. הם התרגלו כשמשעמם להם לגשת למסך. זה קל, זה זמין וזה מרגש. אז מבחינתם, למה לא בעצם?!
במקום לכעוס, תזכרו שזה המקום שלכם לעזור להם להבין איך אפשר אחרת ולפעול כדי לעשות את זה.
תחשבו איתם ביחד על חלופות - חברים, ספורט, יצירה, עבודה, ספרים, אפיה ועוד…
תזכירו להם אותן, תעודדו אותם להתנסות בפעילויות אחרות ואל תשכחו לחזק אותם כשהם עושים דברים אחרים. שימו לב לרגעים האלה, תעודדו. זה יחזק אותם לעשות את זה יותר.
9. תישארו בתמונה
תציצו מדי פעם בהיסטוריה ובהתכתבויות שלהם, איתם או בלעדיהם. כן. אני יודעת שיש שיחלקו ויגידו שלא להסתכל… זו הפרטיות שלהם…
ואני אומרת, אלה הנפשות שלהם. כן. תסתכלו. תוודאו שהם מוגנים. אנחנו צריכים להיות מלאי אמון בילדים שלנו ושהם ידעו את זה ועם זאת אם צריך לשים לב לדברים מסוימים או לעזור להם להתנהל בצורות שונות, עדיף שנדע את זה ובזמן. לטובתם.
הורים צריכים לדעת את הסיסמא לפלאפון של הילדים שלהם. זה נכון שהילדים ידעו שהמכשיר שלהם חשוף לעיניים של ההורים. הכי טוב שהם יראו לכם מרצונם בצורה משותפת, וזה ממש בסדר שמדי פעם תיכנסו גם בלעדיהם.
הכל עניין של גישה. אם הילד מבין שאני לטובתו והקשר ביננו הוא קשר קרוב ואנחנו יודעים מה לעשות עם המידע שנחשפנו אליו, גם העניין הזה יכול להתנהל בצורה מוצלחת וקרובה.
10. למה?
תסבירו - למה. תראו להם מחקרים, תנו להם להבין את ההשלכות. תמיד אתם יכולים להגיד להם- למה? ככה!
אבל אם אתם רוצים ילד שיפעל מתוך מוטיבציה פנימית ושידע לפעול על פי הערכים שאתם מחנכים אותו אליהם, גם כשאתם לא בסביבה - אתם רוצים שהילד שלכם יבין למה!
ולכן, אם לדוגמא אתם לא רוצים שהילד ילך לישון עם מסך ביד, אתם יכולים לעודד את הילד לקרוא מחקרים על ההשפעות של שימוש בפלאפון לפני השינה. ככה הילד יפנים את הרעיון ויהיה יותר מחויב אליו.
11. דוגמא אישית
ומה איתכם? כמה אתם במסך? הדוגמא האישית שלנו חשובה לא פחות, ואפילו יותר מהמילים שלנו.
כשהילד יראה שגם אתם זמן ממושך בלי המסך, שאתם לא 'קופצים' למשמע כל צפצוף, שלא בכל רגע של שעמום אתם פונים אל המסך - הדוגמא האישית שלכם תהיה בעלת השפעה מכרעת על הילדים שלכם.
****
אז תזכרו, הבית הוא מגרש האימונים של הילדים שלנו לחיים האמיתיים.
החופש הוא הזדמנות מצוינת להתאמן איתם על תחומי חיים שונים וביניהם על שימוש במסך בצורה נבונה ובטוחה.
אנחנו ההורים, אלו שמנהיגים ומובילים את הבית ויש לנו זכות וחובה לדאוג לשלומם ורווחתם הפיזית והנפשית של הילדים שלנו.
הילדים שלכם יקבלו חינוך ומידע בכל מקרה - מהחברים שלהם, מהטלויזיה, מעוד קליפ או פרסומת שהם יראו… ואני בטוחה שלא הייתם רוצים שזה יהיה המידע הראשוני או הבלעדי שהם יקבלו.
אתם רוצים להיות אלה שמדברים איתם על הדברים האלה! שנותנים להם את החינוך ואת הידע שאתם באמת רוצים שיהיה להם.
זכרו שההשפעה האמיתית שלנו נובעת משיח ערכי שמנחיל לילדים שלנו ערכים ותובנות שהם לומדים ולוקחים איתם להמשך לחיים.
המסכים פה כדי להישאר והאחריות שלנו כהורים היא לחנך את הילדים שלנו ולתת להם כלים שיעזרו להם להתמודד ולבחור נכון, גם היום וגם כבוגרים במהלך חייהם.
שיהיה חופש מהנה ומאיר!
הכתבה בשיתוף אינטרנט רימון, להצטרפות לחצו כאן