ערב ראש חודש אב תשפ"ג ומדינת ישראל מתמודדת עם שסע חברתי מהגדולים שידעה. הפגנות ומחאות, חסימות כבישים, אמירות של פילוג, שנאת אחים וביטויי סרבנות.
נדמה שהחשש ממלחמת אחים וחורבן הבית אקטואלי מאי פעם. דווקא בימים סוערים אלו נפלה בחלקי הזכות לצאת במשלחת מיוחדת לארצות הברית מטעם הנשיא יצחק הרצוג, שפועל ללא לאות לשיתוף פעולה הדוק בין המדינות בתחומים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים. מטרת הביקור המדיני הייתה לחזק את היחסים והשותפות בין ארצות הברית לישראל, ולשקף את הקשרים העמוקים בין המדינות, קשרים אשר נמצאים מעל לכל מחלוקת. זהו ביקורו השני של נשיא המדינה בארצות הברית מאז נכנס לתפקידו.
ביום שני בלילה, בעודו על כבש המטוס לקראת נסיעתו לארצות הברית, חשף הנשיא את כאבו על המצב בעם ישראל וביקש אחדות: "גם כשאהיה שם בארצות הברית, ליבי ומחשבותיי יהיו נתונות למה שקורה בישראל", אמר הנשיא.
"אני חוזר וקורא לחברי הכנסת ולכל פעילי הציבור - אפשר להגיע לנוסחאות סבירות, גם בנושא הסבירות וגם בדברים אחרים. זה פשוט מחייב מאמץ, זה מחייב לוותר קצת, זה מחייב להיכנס לחדר. זה לא חייב להיות בבית הנשיא, זה יכול להיות גם מאחורי הקלעים בכנסת. תתאמצו, המחיר גדול מדי. תשעה באב בעוד כשבוע וחצי ואנחנו צריכים להיזכר במחירים של פילוג, של ריב, של מתח פנימי, מחירים גדולים מאוד שאומה משלמת על כך. עם קצת רצון טוב במקום זאת היא הייתה יכולה לפתור את האתגרים הללו. אני קורא לכולם לעשות את המאמץ הנוסף הזה, דווקא בשבוע הזה", ביקש הנשיא.
מטוס 'כנף ציון' כבר מזמן היה צריך לכבד בשירותיו את נשיא המדינה וראשיה בטיסותיהם עם פמלייתם. אבל הנשיא לא רק שהחליט לטוס בטיסה מסחרית רגילה, אלא אף טסנו בטיסה עם חניית ביניים של שעה וחצי בבוסטון. חניית הביניים הזאת הייתה חשובה לשיחות בלתי פורמליות, בלי עניבה וז'קט, אלא בגובה העיניים. שמענו שם בשקט ובשיחות צדדיות את דאגתו העמוקה של הנשיא לקרע בעם, את כאבו העז על המשבר שאנו עוברים כחברה.
השלב שבו לא יכולתי לעצור את הדמעות היה כאשר נשיא המדינה לא שכח את כאבה העצום של משפחת גולדין. הוא הזמין את לאה גולדין, אמו של סגן הדר גולדין הי"ד, שנפל ברפיח במהלך מבצע צוק איתן ומוחזק מאז על ידי ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה, להצטרף לפגישותיו בבית הנבחרים ובמפגש עם מזכ"ל האו"ם. הנשיא הבהיר כי יעלה את עניינם של השבויים והנעדרים בכל פגישותיו. אין מתאים מהשבוע להעלאת הנושא, כאשר ביום ראשון הקרוב יחול יום השנה התשיעי לנפילתו וחטיפתו של הדר. כן, קראתם נכון. תשע שנים שחלל צה"ל מוחזק בשבי החמאס ועדיין לא הובא לקבר ישראל. אסור שהנושא ירד מסדר היום הציבורי, זו חובה שמוטלת על כתפינו. גם הנשיא הרצוג בהחלט מודע לחשיבות העצומה שבדבר.
"ידידות שלא ניתנת לשבירה"
ההתרגשות מגיעה לשיאה. המשלחת מגיעה לבית הלבן. נשיא המעצמה הגדולה בעולם נכנס לחדר ואני מברך בקול וברגש: "שנתן מכבודו לבשר ודם". פגישת נשיא המדינה עם נשיא ארצות הברית החלה בפגישה בארבע עיניים שארכה כארבעים דקות. הנשיאים חזרו והדגישו בדבריהם את הקשר החם בין ישראל לארצות הברית ואת הידידות הקרובה בין השניים. לראות במו עיניי את הידידות האמיצה שבין מנהיגיה של ארצות הברית וישראל היה מרגש ביותר.
הפגישה המורחבת בין הנשיאים ארכה כחצי שעה, והשתתפו בה גם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן והיועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן. הנשיא ביידן הראה לכולם את עיטור הנשיא שקיבל מהנשיא הרצוג בשנה שעברה והתגאה בו. הנשיא הרצוג מצידו אמר שהוא מרגיש כמו בביקור אצל קרוב משפחה. ביידן חזר והדגיש את האהבה שלו לאזרחי ישראל ואמר כי ישראל היא ערובה לביטחון העם היהודי.
בדבריו ציין הנשיא ביידן את הקשר המיוחד שנרקם במהלך השנים בין הנשיאים. "ובכן אדוני הנשיא", הוא פתח, "היינו יחד בישראל ויש לנו הרבה על מה לדבר. אתה יודע שאהבתי לישראל היא עמוקה וארוכת ימים, וכפי שאמרתי, אם לא הייתה ישראל היינו צריכים להמציא אותה. 75 שנים - קשה להאמין. זוהי ידידות בלתי ניתנת לשבירה, ויחד אנו בונים אינטגרציה במזרח התיכון וזו עבודה קשה. יש לנו הרבה מה לעשות, אבל חלה התקדמות. אנו מארגנים את הכנס הגדול ביותר של ערבים וישראלים, הקמנו את הגבול הימי בין ישראל ללבנון, פתחנו שטח אווירי לישראל מעל ערב הסעודית ורבת עמון, וקירבנו ישראלים ופלשתינים ברמה הפוליטית. כפי שאישרתי לראש הממשלה נתניהו אתמול, המחויבות של ארצות הברית לישראל היא איתנה וחזקה, ואנו מחויבים גם להבטיח שאיראן לעולם לא תרכוש נשק גרעיני, אז יש לנו הרבה על מה לדבר".
הנשיא הרצוג הודה מקרב לב לנשיא ביידן. "תודה לך, אדוני הנשיא. אני מביא איתי מסר של ברכה ותודה מכל אומת ישראל מכל צידי הספקטרום הפוליטי, כולם מביעים ידידות עמוקה והוקרה רבה. כמעט 50 שנה מאז שנכנסת לפוליטיקה, ותמיד עמדת לצד מדינת ישראל ועם ישראל בכל כך הרבה נושאים. שמחתי לשמוע על שיחתך עם ראש הממשלה נתניהו שבה התמקדת בשיתוף הפעולה הצבאי שלנו, כי יש לנו אויבים שלפעמים טועים לחשוב שהעובדה שיש לנו מחלוקת מנפצת את הקשר בינינו, ואני מאמין שאם הם היו יודעים כמה שיתוף הפעולה בינינו צמח בשנים האחרונות הם לא היו חושבים כך".
הרצוג המשיך בדבריו וציין כי "ליבי ומחשבותיי טרודים מהוויכוח בארץ, אבל הוויכוח הזה מסמל גם את הדמוקרטיה הנפלאה שיש בישראל, ותן לי להיות ברור. הדמוקרטיה בישראל חזקה, איתנה ונחושה. אנו עוברים קשיים ואני מאמין ואומר לך אדוני הנשיא, כפי שאמרתי כראש מדינת ישראל, תמיד צריך לחתור למצוא פתרון ידידותי ומוסכם, ואני עושה זאת גם ברגעים אלו באמצעות אנשיי במטרה למצוא פתרון ולצאת מהמשבר הזה בצורה הולמת. תודה אדוני הנשיא על חברותך עם ישראל". הנשיא ביידן השיב בחמימות: "תודה על ידידותך, יש לנו המון על מה לדבר".
אבל אלו לא היו רק מילות נימוסין מהשפה ולחוץ, אלא עיסוק בסוגיות הבוערות של ישראל. בפגישה הדגיש נשיא ארצות הברית את שיתוף הפעולה ההכרחי לנוכח האיום האיראני, והדגיש כי הם עוקבים מקרוב אחרי העניין האיראני והלבנוני. בנוגע לעליית הטרור בחודשים האחרונים, הנשיא ביידן הדגיש את זכותה של ישראל להגן על עצמה ואת ביטחון ישראל והמאבק בטרור. הנשיא הרצוג ציין את עליית הטרור הפלשתיני בחודשים האחרונים ואת הקורבנות בנפש בקרב אזרחי ישראל. הנשיאים שוחחו גם על הקשרים המתרקמים עם סעודיה והדגישו את חשיבות הליך הנורמליזציה, שאומנם מורכב אך אפשרי.
גם הרפורמה המשפטית עלתה על הפרק. הנשיא ביידן הדגיש את הצורך להגיע להסכמות רחבות וציין כי המאבקים בישראל והרעש סביבם מקשים על התקדמות התהליכים האזוריים. הנשיא הרצוג השיב כי הוא ממשיך במאמצים למציאת פתרון וליציאה מהמשבר בצורה הטובה ביותר, וכי הוא מאמין שאפשר להגיע להסכמות באמצעות הידברות.
ישראל וארצות הברית - קשר משפחתי
רגע מרתק היה כאשר נשיא המדינה בפתח הצהרתו שיתף בסיפור הבא: "כשביידן נחת בביקורו בישראל ביולי שעבר, כשהוא ירד ממטוס ה'אייר פורס 1' בישראל, הוא צעק בקול רם לעברי כשחיכיתי לו על קצה השטיח האדום: 'I'm home' - זו בעצם ההרגשה שהוא נתן גם לי. אוהב ישראל, רודף שלום ותומך בביטחונה. הדבר המרשים היה שהרגשתי שהקשר העמוק בין הרבה מן היושבים בבית הזה לאורך ההיסטוריה ובין הרבה מן היושבים בבית הנבחרים לאורך ההיסטוריה, בין העם האמריקני למדינת ישראל במלוא 75 שנה למדינה - זה קשר משפחתי", הדגיש הרצוג בחום.
"אלה לא יחסים רגילים בין ארצות הברית למדינות שחשובות לה, אלא יחסים שיש בהם אלמנטים משפחתיים עמוקים מאוד. על כן גם הדאגה ההדדית למה שקורה בארצות הברית ובוודאי למה שקורה בישראל. השיחה נסבה על נושאים אזוריים - על האיום האיראני, על מה שקורה עם החיזבאללה בלבנון, אבל גם על מה שקורה בישראל. אנחנו צריכים להבין ולכבד זאת, שכאשר הנשיא, נשיא המעצמה הגדולה ביותר בתבל, שואל שאלות ומתעניין כפי שהיה בשיחתו עם ראש הממשלה אתמול, זה לא כדי לקטר, זה לא כדי להרגיז - זה מתוך דאגה עמוקה של הרבה מן הידידים שלנו. וזה עוד שיקול בצורך שלנו כאומה ברגעים אלו ממש להגיע ככל שניתן להבנות, להסכמות, לדו־שיח, לנוסחאות. בסופו של דבר ישראל חשובה מאוד לעולם, חשובה מאוד לאזור וחשובה מאוד לארצות הברית. וזה גם צריך להיות שיקול נוסף לאחים ולאחיות שלנו במדינת ישראל".
את הביקור בבית הלבן אני מסיים בתחושות מעורבות. מצד אחד, המחשבה שהמתחולל בארצנו הקטנטונת נמצא על שולחנו של נשיא ארצות הברית, שמביע את דאגתו הכנה מהמתרחש, היא טעונה. מצד שני, החברות האמיצה בין המדינות ובין הנשיאים של שתי המדינות נסכה בי תקווה גדולה.
למחרת, במסגרת הביקור, הנשיא קיים פגישה עם סגנית נשיא ארצות הברית, קמלה האריס. המפגש עסק בקידום יוזמות משותפות בתחום ההתמודדות עם משבר האקלים. בנוסף לכך הוא נפגש עם בכירי הממשל האמריקני, בהם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, והיועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית ג'ייק סאליבן.
קשר עם הקהילות היהודיות
נשיא המדינה ימשיך את ביקורו בארצות הברית בביקור בבית האומות המאוחדות בניו יורק, שם ייפגש עם מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש. לאחר מכן ייפגש עם ראש עיריית ניו יורק, אריק אדמס, ועם חברי הקהילה היהודית, בהם גם מנהיגיה הצעירים, ויתארח באירוע חגיגי של הפדרציה היהודית של ניו יורק, הקהילה היהודית הגדולה בתפוצות. בשיאו של הביקור יישא דברים בפני שני בתי הקונגרס האמריקני, שיתכנסו למושב מיוחד לציון שנת ה־75 של מדינת ישראל. נשיא המדינה יצחק הרצוג אומר כי "כחלק מפעולותיי לבניית גשרים וחיזוק היחסים בין ישראל ליהדות התפוצות, אשתתף באירוע דגל חשוב של הקהילה היהודית בצפון אמריקה, הגדולה שבקהילות היהודיות בתפוצות".
לשמוע את החדשות בישראל מוושינגטון על ההשבתה והזעם, על הפירוד המשסה בין חלקי העם, זה קשה יותר. זה מיד מחזיר אותי אל הסיפור הידוע מאגדות החורבן על קמצא ובר קמצא, המתאר את ימיה האחרונים של ירושלים לפני חורבנה בידי הרומאים. כמו אז, כך זה נדמה היום. היחסים רעועים בקרב היהודים בארץ ישראל, מחלוקות ופלגנות אשר נובעים משנאת חינם בין היהודים לבין עצמם, ובשיא ההידרדרות החברתית הם מחליטים לשרוף את האסמים בהשבתת מערכות הבריאות, התנגדות להתנדבות בהתייצבות למילואים על הגנת המולדת, ובאחרית המאבק מי יתקן? איך שוב נאהב?
הצטרפתי למשלחתו של נשיא המדינה יצחק הרצוג יחד עם רעייתו מיכל לביקור הנשיאותי בוושינגטון וניו יורק, ואני שומע את רחשי ליבו ודאגתו הכנה והאמיתית למרקם החברתי בעם ישראל. ביתו, בית הנשיא, צפוף לרווחה כדי לקיים ולקדם שיחות של חיבור ואחדות בין חלקי העם. שעות ללא שינה עם הרבה דאגה מביא הנשיא כדי לפעול מבית ומחוץ לשמירת הערבות ההדדית, לאחריותנו על הדבקות בין חלקי עם ישראל ללא הבדלי השקפה פוליטית, כי אחים אנחנו!
***************************************************************************