שופט בית המשפט העליון בדימוס מני מזוז הסביר בריאיון לתמר אלמוג בכאן רשת ב' את האכיפה שהתנהלה בזמן תקופת ההתנתקות, נגד מי הופעל כוח רב ונגד מי גילו מדיניות סובלנית, זאת כזכור במסגרת תפקידו של מזוז ביועמ"ש בזמן ההתנתקות.
"ההתנגדות לתוכנית ההתנקות הייתה אלימה, לפעמים אלימה מאוד, היא כללה הרבה פעולות של אלימות, אפילו אלמנטים טרוריסטיים, היא כללה הצטיידות באמצעי לחימה, היא כללה פגיעה פיזית בחיילים ושוטרים, ונגד אלה הייתה האכיפה המחמירה".
"נגד אלה שרק חסמו כבישים וחסמו צמתים, שזה היה מעשה 'יום ביומו' אנחנו גילינו דווקא מדיניות סובלנית".
מזוז טען כי עילת הסבירות היא: "המתאבן, הסיפתח למהלך יותר רחב, שמטרתו השתלטות על כל מוקדי הכוח במדינה. כאשר עוסקים בכללי המשחק הדמוקרטיים, זה עניין לחוקה - כתובה או לא כתובה - לא לשינוי שממשלה יכולה להוביל ברוב כזה או אחר".
בנוגע להחלטה לקיים דיון בדבר הוצאת רה"מ נתניהו לנבצרות, טען מזוז: "במציאות הישראלית, של דמוקרטיה נכה, הכתובת של כל מי שמרגיש נפגע היא בית המשפט. כל אחד אומר - 'אעתור לבג"ץ'. מה שקובע זה מה שמחליט בסוף בית המשפט. במקרה הזה, השופט התורן החליט לקיים דיון מסודר. זה עניין טכני. ייתכן שהייתי מחליט אחרת".
לסיום התייחס מזוז להתבטאויותיו של השר דודי אמסלם על היועמ"שית ואמר: "האמירה שלו, כמו אמירות קודמות, לא ראויה להישמע משר בישראל, בוודאי בכנסת. בעבר היו מגיעים על דברים כאלה לוועדת האתיקה של הכנסת, בעוד היום מוחאים כפיים".