ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית) מתייחס בראיון לערוץ 7 לאירוע סמוך לכפר בורקא ביום שישי.
"זה באמת דבר שבעיני הוא לא נתפס. קראתי את ההודעה שהוציא בני גנץ, שבעצם אומר שלא מעניין אותם מה הנסיבות והם מגנים בכל מקרה. אני לא מקבל את התזה הזו. אני נאמן לאמת. בוודאי שאם היה אירוע לאומני אנחנו מגנים את זה מכל וכל, אבל אני לא מוכן לרוץ ולתלות אנשים לפני שהבנתי מה קרה. ראינו סרטונים בהם הערבים יצאו מהכפר עם אלות ועם זיקוקים. אני ממליץ לכולם לשתות כוס מים ולהירגע לפני שמתבטאים באופן כזה גורף. לא שוחחתי עם אף אחד מהמעורבים בתקרית, אבל אני בקשר עם מישהו שמצוי בפרטים שם וביצע בדיקה בצורה מאוד יסודית. הוא בדק ואמר לי שהאירוע שונה מאוד מאיך שמוצג בתקשורת", טען טל.
בעניין עשייתו עד כה בכנסת, פירט ח"כ טל: "בדיוק פרסמתי סיכום של המושב האחרון, עם שורה די ארוכה של דברים שקידמתי. גם בתחומים כלכליים יחד עם משרד האוצר ושר האוצר, כמו העברת החוק לפתיחת שוק בנקאות 'הפינטק' שישפיע על האזרחים ובעלי העסקים. אנחנו פועלים כדי לשנות את לימודי הנהיגה בישראל, ופועלים בתחום הזה כדי לחזק את הכלכלה הישראלית ולהוריד את יוקר המחיה. תחום שני הוא הזהות היהודית. הגדלנו את התקציב של כל תנועות הנוער, אגב מכל הזרמים, כדי להשריש את הנושא הזה באמצעות החינוך הבלתי פורמלי. ממה שאני מבין המנהלת של אבי מעוז וניר אורבך עוסקים בתחומים הפורמליים, איזה גופים יכולים להיכנס ולהעביר תכנים במקומות האלו. אני לא דורך על האזורים שלו, אלא יותר במרכזי הנוער וארגונים שאף אחד לא מתעסק בהם".
בנוסף הסביר: "בתחומי ההסברה נפגשתי כבר בהרבה מקומות כדי להסביר את העמדה הישראלית בעולם. העברנו גם חוק היסטורי שמתעסק בהרחבה של ההתיישבות בנגב ובגליל. הגשנו את חוק חוות בודדים, כדי לתת פתרון לחלוצים שבמסירות נפש פועלים כדי לשמור על קרקעות הלאום. אותו דבר החוק שימנע הסתרה לטרור בבתי ספר. אני לא דורך על השרה כמובן, אנחנו בסוף רשויות נפרדות. אני נפגש עם חברי קונגרס. נפגש עם חברי AIPAC ועם חברי פרלמנט מכל העולם. זה לא בסתירה לשרת ההסברה. הצורך להסביר את ישראל בעולם הוא גדול ובהרבה מאוד זירות פעולה".
בעניין קידום הרפורמה במהלך מושב החורף הקרוב, אמר ח"כ טל: "אני אומר את מה שאמרתי בכל החודשים. השאיפה מבחינתנו היא להגיע להסכמה רחבה. עשינו את מה שאף קואליציה לא עשתה אף פעם וזה לעצור חקיקה. עצרנו את החקיקה כדי לקיים את את השיח, ואני הייתי מבין אלו שדחפו לשיח הזה בבית הנשיא. לצערי טעיתי והשיחות בבית הנשיא היו בזבוז זמן. לא מצאנו בצד השני רצון להגיע להסכמות".
לדבריו, "גם עכשיו נושא הוועדה לבחירת שופטים, שונה בתכלית ממה שהניח השר לוין בהתחלה. אנחנו מוכנים לדבר עם כולם וללכת לפשרות. מצד אחד יש לנו אחריות כלפי העם להגיע להסכמות, אנחנו פועלים בתחום הזה גם אם הוא פחות פופולרי. מהצד השני יש לנו אחריות להמשיך לקדם את התיקונים במערכת המשפט. אנשים אומרים שאולי נתעסק בסוגיות אחרות, אבל זו אמירה פופוליסטית. הציבור משלם על זה יום יום מחירים. מערכת המשפט נגועה בפוליטיזציה. חברי האופוזיציה גם מבינים את זה, אבל אין להם אומץ לצאת כנגד ראשי המחאה, שנלחמים נגד הכלכלה של ישראל, ומוכנים לפגוע בכל דבר העיקר שיעשו מה שהם רוצים".
ח"כ טל נשאל מדוע ההתעסקות בקידום הרפורמה חשובה על פני דברים אחרים והשיב: "אני אתן לך כמה דוגמאות, שממחישות איך הרפורמה נוגעת לחיים של כל אחד ואחד. החוק שקידמתי עכשיו להרחבת ההתיישבות בנגב ובגליל למכסה של 700 משפחות, המאבק שהיה לי לא היה עם האופוזיציה. כמעט כל נציגי האופוזיציה תמכו בחוק. אני נאלצתי לעשות שבועות ארוכים של דיונים עם נציגי היועמ"שית, שמבחינתם ההתיישבות לא רלוונטית. ערך הקרקעות לא רלוונטי. זה לא מעניין אותם. אינטרסים אסטרטגיים ולאומיים לא מעניינים אותם. מה הדבר היחיד שמעניין אותם? פגיעה בערך השוויון. אם יהיה ערבי אחד שלא יוכל לקנות בית ביישוב יהודי, על זה הם נלחמים".
הוא האשים כי "השיקולים שלהם הם שיקולים פוליטיים. מי שצריך להכריע זה נבחרי הציבור ולא היועצים המשפטיים. לא הגיוני שהם יקבעו מה תהיה המדיניות. אז אנחנו משלמים מחירים ביוקר המחיה, בהתיישבות, בפרוטקשן. מפקדי תחנות משטרה אומרים לי שהם לא יודעים מה לעשות, כי גם אם הם תופסים עברייני פרוטקשן ומכניסים אותם למעצר, שופט משחרר אותם אחרי 48 שעות. יש פה מערכת שנגועה בפוליטיזציה עמוקה והציבור משלם מחירים על הדבר הזה. אני לא מוכן לעצום עיניים למול מערכת שרואה למול עיניה ערכים פרוגרסיביים, והערך המרכזי ביניהם הוא פגיעה בשוויון, בעיקר כאשר הם מתייחסים לאוכלוסייה הערבית והפלסטינית".
"אני לא אומר. ערך השוויון הוא חשוב. אבל הדיון עליו צריך להיות בכנסת ישראל. אנחנו באמת דמוקרטים. אני לא נגד שנתייחס לערך השוויון ולזכויות אדם, אבל הדיון וההכרעה איך מאזנים בין כל הערכים, צריכה להתקיים בכנסת, לא בבית המשפט", ציין.
לסיום התייחס ח"כ טל לחוק הגיוס ותיקון סעיף הנכד בחוק השבות, שהמפלגות החרדיות הצהירו כי יקודמו ויחוקקו במושב החורף הקרוב עוד לפני כל חקיקה אחרת, ואמר: "אני פה אמנם רק שמונה תשעה חודשים ושמעתי כל כך הרבה איומים מכל מיני כיוונים. אנחנו לא צריכים להתרגש מכאלה איומים. הממשלה בסוף היא ממשלה טובה. היא טובה למחנה הלאומי ולציבור בישראל כולו. בסוף אם נדע לאזן בין הערכים האלה, אני בטוח שנתכנס למתווה שיתקבל על ידי הקואליציה. אנחנו עוד בשלב שהכל נמצא על השולחן ומדברים על הדברים, אבל אני יודע שראש הממשלה מעורב בזה אישית ויהודה פוקס מזכיר הממשלה מרכז את הנושא".
"הנושא של חוק השבות הוא מורכב. בגדול הבעיה שמדינת ישראל הכניסה הרבה מאוד אנשים שאינם יהודים וגם אינם מעוניינים להיות יהודים, זו מציאות שאנחנו לא יכולים לקבל אותה. מצד שני, ההשלכות של חוק השבות הם כבדות משקל. צריך לעשות את זה בהרבה מאוד חכמה ורגישות, כך שנתמודד עם הבעיה אבל לא נהרוס את הקשר עם יהודי התפוצות. אני במובן הזה למדתי מהרב דרוקמן שאמר שאילוצי הגלות יצרו מציאות מורכבת להרבה מאוד יהודים בעולם, ויש לנו אחריות גם על האחרים האחריות שלנו, אחים למחצה ואחיות למחצה, שעברו תהליכים מורכבים בגלות. אנחנו לא יכולים להגיד שאין להו קשר איתם. צריך לעשות את הדברים, אבל לעשות אותם בחכמה ובזהירות", סיכם חבר הכנסת.