היועץ האסטרטגי רוני רימון מתייחס בראיון לערוץ 7 לסערת ההחלטה של שורת חברות מובילות במשק להחרים את ערוץ 14 ולא לפרסם בו.
באשר לאופן בו התייחס ערוץ 14 להתבטאותו של עו"ד ארי שמאי בעניינו של יגאל עמיר, אומר רימון כבר בפתח הדברים כי "לזכותו של ערוץ 14 ייאמר שמיד אחרי שהדברים נאמרו הערוץ יצא חוצץ נגד האמירות האלה וגם השעה את ארי שמאי. יותר חד מזה לא יכול להיות. למרות זאת חברות החליטו להחרים את הערוץ, ואני מעריך שזה נוגע לשינויים המשפטיים ונקיטת עמדה על מהלכי הממשלה".
עוד הוא מזכיר כי דברים ברוח זו נאמרו כבר בעבר. "הרי שבועיים שלושה קודם לכן וגם שבועות קודם חלק מהחברות המובילות במשק נקטו עמדה ברורה נגד מהלכי הממשלה. בעיניי זה די שקוף שראשי החברות הללו החליטו גם בעניין הזה להביע עמדה שלהערכתי נובעת מהתפיסה הכוללת שלהם נגד מהלכי הממשלה, בין אם מדובר באמונה אידיאולוגית ובין אם הם חושבים שזה פוגע בכלכלת ישראל, ולכן החליטו להחרים את ערוץ 14 המייצג את עמדת הממשלה והעומד בראשה".
רימון מסכים להגדרה לפיה מקרה ארי שמאי היה רק ה"טרמפ" עליו רכבו בעלי החברות שחיפשו את ההזדמנות להביע את עמדתם נגד העמדות אותן מייצג ערוץ 14. "הרי היה מדובר בשידור חי ולא במשהו ערוך שהערוץ נתן לו ידו כשהשאיר את הדברים אחרי עריכה. זה היה שידור חי שמיד בסיומו הערוץ התנער מהדברים באופן שלא משתמע לשתי פנים, מה שאתה מצפה מהם. זו הייתה תגובה מיידית ויוצאת דופן בחריפותה לעומת המקובל בתקשורת הישראלית".
על אמירתו זו שאלנו את רוני רימון אם יתכן וגם הוא סבור שהתגובה של ערוץ 14 לדבריו של ארי שמאי הייתה מעט היסטרית, שהרי אותו ארי שמאי אמר את אותם הדברים בבימות אחרות בערוצים המרכזיים ואיש לא מיהר להתנצל, לפטר או להחרים. על כך משיב רימון ואומר כי "זה שכלי תקשורת אחרים נהגו בצורה אחרת לא מצדיק שערוץ 14 היה נוהג גם הוא בדרך כזו. מי שהיה בסדר במקרה הזה הוא ערוץ 14 ומי שנתן במות לדברים במקומות אחרים הוא שהיה לא בסדר ולא ערוץ 14 שעשה בדיוק את מה שצריך".
ובחזרה לשיקולי החברות המחרימות את הערוץ וההחלטה לשלב את הממד האידיאולוגי פוליטי בממד העסקי, אומר רימון: "תפיסתי הכוללת היא שלא משנה אם זה בעד או נגד השינויים המשפטיים, או כל נושא אחר, חברות ארציות וחברות ציבוריות, שלכל אחד מאיתנו יש בהן שבריר מניה, לא נכון שחברה כזו תחליט בנושא שנוגע לפערים אידיאולוגיים ואל בנושאי היומיום שלה. חברה לא צריכה להביע עמדה שחלק לא קטן מהלקוחות שלה לא מסכימים איתה. חברות צריכות לחשוב על הלקוחות שלהן ועשרות אחוזים מהלקוחות הללו חושבים אחרת מהדרך שבה חושבת הנהלת החברה, ואתה לא צריך לפגוע בלקוחות. לכן העצה שלי היא שלא לנקוט בעמדות פוליטיות. לגיטימי שבעל חברה יביע עמדה בכל דרך שהוא מוצא לנכון, אבל לא נכון לקחת ארגון שלם שהלקוחות, בעלי המניות והעובדים לא כולם חושבים כמו ההנהלה".
לנוכח כל זאת קורא רימון "גם לשטראוס וגם לערוץ 14, שהכריז חרם גומלין, לא ללכת על כיפופי ידיים אלא למצוא דרך להתפייס ולסיים את הסאגה הזו איכשהו לטובת כולם". האם הדרך לכך תעבור דרך הרחוב כמו במקרה אנג'ל? "המקרה הזה מזכיר את מקרה אנג'ל בצורה כלשהי. במקרה אנג'ל היה חרם שהצליח ברמת התוצאה כי העובדה היא שהיו"ר והבעלים באו להתנצל והחרם הסתיים. לא אהבתי את החרם. אמנם יש לך כוח ביד ואתה מנצל אותו כדי להכריח מישהו לנקוט או לא לנקוט עמדה שהוא מאמין בה, אבל הפעלת כוח מביאה להפעלת כוח מהצד האחר, ובשעה הזו העם שלנו לא זקוק להורדת ידיים אלא להידברות והתפייסות. לכן אני קורא לכל מי שחושב שיש לו בנקודת זמן מסוימת עמדת כוח כלשהי, שיחשוב על הצד האחר ויחשוב איך הוא מתפייס אתו ולא איך הוא מכופף לו את היד".