לפני כשבועיים, מגמה בת שנתיים של הברחת אמצעי לחימה דרך גבול ירדן הגיעה לשיא מטריד. כוחות של חטיבת הבקעה והעמקים ויחידת מתיל"ן של משמר הגבול סיכלו ניסיון הברחה חריג של אמצעי לחימה סמוך ליישוב אשדות יעקב. הממצאים הועברו להמשך טיפול וחקירה של כוחות הביטחון. בגלל ההברחה החריגה הוטל צו איסור פרסום על רוב פרטי החקירה - והשב"כ מעורב בה.
"מדובר באמל"ח חריג מהרגיל, לכן יש על זה צנזורה, אנו בודקים מאיפה הגיע", מספר השבוע גורם בכיר בצה"ל ל'בשבע'. "ברוב ההברחות אנו נתקלים בנשקים כמו אקדחים, קלצ'ניקוב, אמ־16 או חלקים של נשק, כאן זה היה משהו אחר, אופי ההברחה מגיע ממקום אחר".
ההברחה הזאת היא אולי חריגה באופייה, אך היא בהחלט חלק מניסיונות הברחות נשק ותחמושת דרך גבול בקעת הירדן, שרק הולכים ומתגברים. לפי נתוני צה"ל שהגיעו לידי 'בשבע', ב־2021 נתפסו כ־150 כלי נשק, ואילו ב־2022 נתפסו יותר מ־500 נשקים. אנחנו כעת רק בחודש יולי 2023, והמספר כבר עומד על כ־400 כלי נשק. "תמיד היו פה ושם הברחות מהגבול עם ירדן, אבל אפשר להגיד שבשנה פלוס האחרונות האופי של ההברחות השתנה, מקצת סמים שלא שמו לב אליהם כל כך, בשנה האחרונה יש הרבה פחות סמים והרבה יותר אמצעי לחימה שנתפסים", מספר עידן גרינבאום, ראש מועצת עמק הירדן.
לדבריו, "אם יש עלייה גדולה בתפיסות, משמע שיש עלייה גדולה גם באי תפיסות. ברור שיש יותר הברחות, וברור שאני בהחלט מזהה הרבה יותר קשב מצד צה"ל לדרישות החוזרות ונשנות שלנו בחודשים האחרונים לתת יותר תשומת לב, במיוחד אחרי האירוע בגבול מצרים שבו חייל מצרי הרג שלושה לוחמי צה"ל. במערכת הביטחון מבינים שצריך להתייחס לדבר הזה ברצינות, כי אם שם השוטר המצרי שחצה נתקל בצבא כי אין שם תושבים, פה המרחק של ילדי אשדות יעקב הוא סך הכול כמה מאות מטרים מהגבול. עוברים כאן בני אדם ואמצעי לחימה, והשילוב הזה בנסיבות מסוימות עלול להתדרדר ולהיות טרגי".
לצד תופעת ריבויים של אמצעי הלחימה, גרינבאום מספר על תופעה חדשה נוספת - הסתננות בני אדם לשטחי ישראל. "זה משהו שלא היה בכלל, ואנחנו כן מזהים אותו כמגמה חדשה בשנה האחרונה. נפתח נתיב לכניסה של בני אדם דרך הגבול עם ירדן. אפשר לייחס זאת לגבול עם מצרים שנסגר לחלוטין והרצון להגיע לישראל שעודנו קיים. הם כנראה זיהו את החולשה שיש בגבול עם ירדן. לא מדובר רק על האזור הקטן שלנו, סך הכול כעשרים קילומטרים מגבול ארוך של 200 קילומטר. אז למה בכל זאת אצלנו יש לא מעט ניסיונות כניסה? כי בערבה קצת יותר קשה לחצות את המדבר, ואילו אצלנו הטופוגרפיה פשוטה יותר".
הגדר נאכלה במלח
לא רק במועצת עמק הירדן מרגישים את השינוי החד. גם דוד אלחייני, ראש מועצת בקעת הירדן, חש בשטח את המציאות המשתנה. "בחודשיים האחרונים נתפסו פעמיים אריתראים מהגרי עבודה שניסו להיכנס דרך ירדן. הם לא מצליחים במצרים, אז הם באים ומנסים את הגבול עם ירדן כדי להיכנס לארץ כמהגרי עבודה", מספר אלחייני. לדבריו, "התופעה מחמירה, מדובר באירוע בקנה מידה גדול מאוד. בשלוש השנים האחרונות יש עלייה בקצב ההברחות של כלי נשק. לצד עשרות כלי נשק לפעמים מוברח גם כסף לטרור. בעיניי משמעות העובדה שההברחות ממשיכות היא שאף שתופסים לא מעט הברחות של כלי נשק, צריך להניח שבחלק הם מצליחים. מדובר פה על עסק כלכלי שחלקו גם לאומני. בסופו של דבר הצבא הבין שכדאי לו לעצור את ההברחות האלו עוד על קו הגבול מאשר להגיע לכפר ערבי באזור טובאס או ג'נין ולהוציא משם את כלי הנשק, עם כל מה שזה כרוך בו".
לעת עתה תושבי הבקעה לא חשים בשגרת יומם את העלייה בהברחות, אך המציאות יכולה להשתנות בכל רגע. "כל עוד האקדח לא צמוד לך לרקה, אתה לא מודע לסכנה. כרגע אנחנו תחנת מעבר בעבורם, מהגרי העבודה עוברים הלאה ולא נשארים פה, וגם כלי הנשק עוברים מהר מאוד לכפרים", מספר אלחייני. "הצבא הבין שמדובר פה בבעיה קשה מאוד, הגביר כוחות והניח אמצעים טכנולוגיים מתקדמים שאי אפשר לפרט אותם, ועדיין תופעת החדירות לשם הברחות ממשיכה. כל רגע המציאות עלולה להשתנות. אני רוצה להזכיר: בשנת 1996 המח"ט היה אבי בורגר. בשעה שמונה וחצי שלחו רכב סיור לראות איפה החיילים שלא עונים לקשר, ומצאו שלושה חיילים הרוגים. מחבלים ארבו להם על הירדן והרגו את כולם. יותר מכך, הם אספו את כלי הנשק וחזרו לירדן. המח"ט הודח. מקרים כאלו יכולים לקרות בכל רגע נתון, במיוחד שמקאסר אל יהוד ודרומה אין שום גדר, היא על הרצפה. היא ישנה כל כך, משנות השבעים, שהמלח אכל אותה והיא נפלה".
גרינבאום מבקש להרגיע ומדגיש כי מדובר בגבול של שלום, והתושבים הסמוכים לו חיים בשמחה ובשלווה. "התושבים שלי יודעים שזהו גבול של שלום. הוותיקים שבהם זוכרים את עמק הירדן של שנות השבעים של מלחמת ההתשה, אז היו התרחשויות בסדר גודל שלא היה במדינת ישראל, ואני מקווה שאף אזור בארץ לא יחווה פיגועים ושאר אירועי טרור. יש זיכרון ביישובים, אבל זה לא דומה למציאות היום, שבה אין חשש ולחץ. אנחנו אזור עם הרבה מאוד חוסן, מסורת והיסטוריה. אני כראש מועצה לא משדר ליישובים ולתושבים לחץ כי אין סיבה, זהו גבול של שלום, צה"ל והצבא ירדני פועלים רבות כדי שלא יעברו את הגבול תוך מאמצים גדולים למנוע חצייה של הגבול והברחות למיניהן", מחדד גרינבאום.
כדי להמחיש עד כמה שגרת יומם רגילה, מדגיש גרינבאום כי החקלאים מעבדים את אדמותיהם מטרים ספורים מהגבול. "התושבים שלנו לא מרגישים לחץ יוצא דופן, וטוב שכך. החקלאים שלנו מעבדים את השדות מטרים בודדים מהגבול, כך צריך להיות. ובכל זאת לא מקילים ראש ודורשים תשובות ופתרונות ממי שצריך לתת. התפקיד שלנו לדרוש תשובות ממי שצריך, והתשובות הן שמערכת הביטחון מבינה שהגבול השתנה. ההברחה החריגה האחרונה הדליקה נורות אדומות במקומות שצריכות להידלק בהם הנורות האדומות האלו. אי אפשר להקל ראש בגבול, אפילו שהוא גבול שלום ב־25 השנים האחרונות. צריך לעבות את הנוכחות הצבאית, לא צריך מוצב כל שני קילומטרים כי יש אמצעים טכנולוגיים ומערכות התראה. אני מצפה מהצבא שיושקעו המשאבים כדי למנוע את הברחות הנשק ברמה הלאומית. אנחנו תחנת מעבר לגורמי פשיעה וטרור במדינת ישראל, לא מדובר בעניין של עמק הירדן".
בעניין הקמת גדר חדשה, גרינבאום לא בטוח באפשרות המעשית לכך. "בגבול של מאתיים קילומטרים מדובר על עלות של מיליארדים, לא עליי לקבוע אם הפתרון הוא בדמות חומה מסיבית, אבל להבנתי יש פתרונות טכנולוגיים שאפשר לספק בעלות נמוכה יותר. אני מצפה ממי שזו המומחיות שלו שיקבע מה הדבר הנכון ומה האמצעים שעומדים לרשות המדינה כדי למנוע את האיום והסיכון. אני סומך על צה"ל ומערכת הביטחון שייתנו את המענה".
לעומת גרינבאום, אלחייני נשמע נחרץ יותר באשר לפתרונות. "צריך להכניס את היד לכיס ולהקים גדר חדשה, אחרת נמצא עצמנו במציאות הרבה יותר קשה ואולי אפילו כואבת. אנחנו יודעים מה נתפס, אבל אין לנו נתונים של מה שלא נתפס, וזה יותר מדאיג. כל עוד ניסיונות ההברחה ממשיכים, צריך לשים פה גדר ולהביא לפה את 'שעון החול', כמו בגבול מצרים. ההשקעה פה בגדר שווה למאמצים של הכוחות ולאמצעים שצה"ל ואנשי כוחות הביטחון משקיעים למנוע בגדר, שמצבה לא משהו. לטווח הארוך הגדר החדשה הזאת תוכיח את עצמה. לצערי כרגע אין כוונה להקים גדר בבקעת הירדן אלא לשדרג את הגדר הקיימת".
שב"כ, משטרה, מג"ב וצה"ל בחדר אחד
ומה אומרים במערכת הביטחון על כל הסאגה? מודעים למצב ופועלים לסכל את ההברחות. "תופעת ההברחות היא לא דבר חדש, אבל בשנתיים האחרונות ממש נפקחו לנו העיניים", מספר גורם ביטחוני בכיר המעורה בפרטים בשיחה עם 'בשבע'. "גבול ירדן הוא גבול של שלום, אמור להיות יותר פשוט, אבל לפעמים הפשטות הופכת את זה למורכב יותר". הגורם מרחיב על התהליך שעברו בצה"ל כדי לשנות את המצב. "בהובלה של פיקוד מרכז, לפני כשנתיים התחלנו תהליך ענק לשיפור המענה בגבול עם ירדן. הכנסנו אמצעים מיוחדים, חלקם מסווגים, לתוך המרחב הזה, הגברנו את עמדות התצפית והקמנו יחידות חדשות כמו יחידת מתיל"ן של משמר הגבול הפועלת תחת חטיבת הבקעה והעמקים. מדובר ביחידה אשר יש לה יכולות להתחבר למודיעים של משטרת ישראל עם סמכויות מעצר של המשטרה. מדובר בחבר'ה סופר מקצועיים שיודעים לתת מענה איכותי".
הגורם הבכיר מדגיש כי בנושא סיכול ההברחות בגבול ירדן יש שיתוף פעולה נדיר בכל מערכת הביטחון. "אחד הדברים הכי משמעותיים שקרו הוא שפתחנו חמ"ל בין־ארגוני, מקום אחד שממנו מגבשים את תמונת המצב. הקמנו מקום שיושבים בו כל הארגונים שהורידו את החומות ומשתפים את המידע. החמ"ל הזה הביא לעלייה של יותר מ־300 אחוזים בתפוקה המבצעית. בסוף כששב"כ, משטרת ישראל, מג"ב וצה"ל יושבים בחדר אחד, אחד שומע את המודיעין שלו והשני שולח לו את הנ.צ., בזמן אמת יודעים לסגור מעגל".
הגורם מתייחס גם לנתונים אשר מעידים על קפיצה גדולה בתפיסות. "היום אנחנו עוצרים הרבה יותר, מאתגרים מאוד את המבריחים. כמובן המציאות היא לא הרמטית ולא מושלמת. בעיניים שלנו יש שני פרמטרים שבהם אנחנו בוחנים את עצמנו. ראשית, כמות הסיכולים, ועל זה ברור לכולם ש־500 נשקים ב־2022 ו־400 עד יולי 2023 אלו נתוני סיכול מרשימים. הפרמטר השני הוא מחיר הנשק ששילש את עצמו בשנה וחצי האחרונות. אם פעם פלשתיני רצה לקנות אמ־16 ב־25 אלף שקלים, בשנה וחצי האחרונות המחירים עלו לכ־75 אלף שקלים ואפילו יותר, ואחד הגורמים העיקריים לכך הוא שקשה יותר להעביר להם אמצעי לחימה דרך הגבול.
"אנחנו מנסים להשתפר עוד, ובשנים הקרובות תהיה השקעה גדולה ויכניסו עוד אמצעים חדשים, שעל חלקם אני לא יכול לדבר. מדובר בגזרה הכי ארוכה בכל צה"ל, גזרה שבה ירדני יכול להגיע סמוך לגבול ולידו חקלאי שעובד ליד הגדר. זה מורכב, במיוחד שציר מרכזי כמו ציר 90 נמצא סמוך לגדר. אנחנו משתפרים ופועלים בדרכים גלויות ומסווגות כדי לראות את כל המרחב מכמה כיוונים. כל הזמן משתפרים במרכיבים, ותמיד יש עוד מה לשפר, אך אין ספק ששיעורי ההצלחה עלו מאוד בשנה האחרונה, הודות לתכלול של פיקוד מרכז עם כל השחקנים כמו שב"כ, משטרה ומג"ב. מח"ט הבקעה שסיים את תפקידו לפני כשבוע וחצי, אלוף משנה מאיר בידרמן, התייחס לנושא ברצינות רבה, ועד כמה שאנחנו רואים גם הצליח, לפחות בכך שלא היו אירועים שנכנסו ליישוב אלא הברחות שרק רצו להיעלם מהשטח".
***