אחת הטענות החוזרות ונשמעות כלפי החקיקה לתיקון מערכת המשפט בכלל ועילת הסבירות בפרט, היא שמדובר במהלכים שיסכנו את קציני ולוחמי צה"ל מול טריבונלים משפטיים בינלאומיים כדוגמת בית הדין בהאג.
עם עורכת הדין ניצנה דרשן לייטנר, יו"ר 'שורת הדין' המכירה היטב את הזירה המשפטית הבינלאומית שוחחנו על ההיגיון שמאחורי הטענה, אם אכן יש כזה, וכבר בפתח דבריה היא קובעת שהטענה אינה אלא מניפולציה, ובהמשך דבריה היא מחריפה את דבריה וקובעת כי עצם העלאת הטענה היא זו שמסבכת את צה"ל ומפקדיו ללא כל צורך ובסיס.
"הטענה שקצינים יועמדו לדין בגין פשעי מלחמה ובגלל זה צריך להחזיר את עילת הסבירות שמגנה עלינו בבית הדין בהאג, אין לה בסיס. הטענה הזו מנסה לומר שנחלש כוחו של בית המשפט העליון ושמערכת המשפט הישראלית מוחלשת כי מבטלים את עילת הסבירות ואז מערכת המשפט אינה חזקה והיא תלויה ועיקרון המשלימות שמגן עלינו באג מאויין כתוצאה מכך", מסבירה דרשן לייטנר ומסבירה את משמעות עיקרון המשלימות החל על פי אמנת רומא "כאשר המדינה הנחקרת לא רוצה או אין ביכולתה לחקור, ואז בית הדין בהאג נכנס לתמונה. אם יש מערכת משפט עצמאית למדינה הנחקרת והיא חוקרת ויש לה רצון לעשות זאת, הוא לא ייכנס לתמונה".
מול הקביעה הזו של עיקרון המשלימות, מציינת דרשן לייטנר כי היחס לישראל תמיד שונה מהיחס לכלל העולם שכן "חקירה נגד צה"ל ומדינת ישראל נמצאת כבר בבית הדין. הוא פתח בה לפני שנתיים למרות שיש לנו בית משפט חזק, מערכת משפט בלתי תלויה עם עילת סבירות, ולמרות זאת הוא פתח בחקירה. זה מוביל אותנו לאמירה שבסוף בית הדין בהאג יכול שלא להעמיד לדין בגין עיקרון המשלימות אבל בפועל כשמדובר בישראל הדין אחר".
"ראינו שבמערכת המשפט של גינאה בית הדין סגר חקירה בגלל עיקרון המשלימות, וכך בריטניה אבל לא כשהדברים מגיעים לישראל. אנחנו רואים שבית הדין בהאג חוקר את ישראל למרות שהוא משולל כל סמכות לכך. ישראל לא חלק מבית הדין בהאג והרש"פ אינה מדינה, בעוד סמכות של בית הדין לדון היא רק במדינות שיש כלפיהן טענות לפשעי מלחמה ולמרות זאת בית הדין הזה צלל לסוגיה הישראלית פלשתינית, לא בגלל שהוא מוסמך אלא בגלל שהוא רוצה ויכול. משאת חייו של בית הדין היא חקירת הנושא הישראלי הפלשתיני ולא עמדה מולו שום טענה של חוסר סמכות. לכן לא עיקרון המשלימות הוא שיחסום את בית הדין מלחקור את חיילי ומפקדי צה"ל".
עוד מוסיפה דרשן לייטנר ומציינת כי "אף אחד לא יודע מה הכללים של בית הדין כשהוא מנמק את טענת המשלימות, אבל מעולם לא הועלתה טענה של חוסר סבירות כאשר בית הדין העמיד לדין, ומעולם לא נטענה טענה של סבירות כשהוא סירב להעמיד לדין. הסיבה לכך היא שאין לעילת הסבירות אח ורע בשום מקום בעולם. היא לא קיימת למעט במדינת ישראל שקיבלה את העילה הזו מבריטניה כשהיא הייתה בצורתה הגולמית והתמימה. בית המשפט שלנו השחיז אותה והחיל אותה על כל מה שקורה במדינה תחת הכותרת ש'כל הארץ משפט', כפי שקבע השופט אהרון ברק. לכן עילה שכזו לא יכולה לשמש עילה לדיון. אם אתה לוקח מבית המשפט העליון מה שלא צריך היה להיות לו מלכתחילה, זה לא מחליש אותו".
בנוסף היא מזכירה כי "עילת הסבירות נוגעת לדרג המדיני, החלטות שרים וכו', ולא נוגעת לאירועים נקודתיים פליליים. בית הדין לא חוקר מדיניות ולא מעמיד לדין בגין מדיניות, אלא בדין מקרים נקודתיים ואכן כעת ישנם בפני בית הדין שלושה מקרים שבהם נהרגו פלשתינים. מדובר במקרים שנחקרו על ידי צה"ל שחוקר כל אירוע שבו נהרגים פלשתינים בלתי מעורבים, וזאת כדי לעמוד מאחורי עיקרון המשלימות. אנחנו כבר כעת אחרי חקירות, אנחנו כבר אחרי מצב שבו עילת הסבירות לא רלוונטית להליך הזה ולכן צמצום עילת הסבירות לא יכול לפגוע בקצין כלשהו".
לטעמה של דרשן לייטנר עצם העלאתה של הטענה מעניקה כוח לא מוצדק לתוקפיה של ישראל שיוכלו להסתמך על דברים של גנרלים בדימוס שמעלים את הרעיון כחשש לגיטימי ואפשרי, מה שכאמור הוא חסר בסיס. "אין שום סיבה להיכנס ללחץ, אבל אני חוששת שנותנים כאן פתחון פה לבית הדין, נותנים להם כלי נשק וזה כבר אסון. מכניסים את צה"ל לפלונטר הזה וגורמים לו נזק בלתי הפיך. מדובר באסון גדול".