הקרימינולוגית ד"ר נילי כהן-רוכברגר (המכללה האקדמית אשקלון) רואה בחקיקת חוק הפרוטקשן מהלך חשוב במאבק בתופעת דמי החסות, אם כי לך יש להוסיף לטעמה צעדים נוספים.
בראיון לערוץ 7 מברכת ד"ר כהן רוכברגר על התיקון לחוק שלדבריה מאפשר למערכות האכיפה להתמודד ביתר יעילות ואפקטיביות מול מכת דמי החסות שהפכה למכת מדינה המשבשת את חיי האזרחים ופוגעת בביטחונם האישי ובמשילות.
בדבריה היא מציינת שהפרוטקשן פוגע למעשה בשני ערכים דמוקרטיים בסיסיים, הזכות לביטחון אישי וחופש העיסוק. "החוק הזה הוא התחלה של משהו טוב", היא אומרת ומסבירה את ההבדל בין המציאות שעד לחקיקה זו לעומת המציאות החדשה: "עד כה אם אדם נתפס והורשע על עבירת פרוטקשן לא היה מענה אמיתי בחוק כי לא הייתה עברה כזו. הרשיעו על עבירת סחיטה וסחיטה באיומים. עכשיו יש הגדרה בחוק".
ההגדרה שהשתנתה אינה סמנטיקה בלבד, מבהירה כהן רוכברגר ומציינת כי עד שנחקק החוק "היה צורך להוכיח קשר סיבתי בין הסחיטה והאיום לבין קבלת התשלום של הפרוטקשן. החוק אומר שלא צריך להוכיח קשר סיבתי בין האיום לבין קבלת התשלום. כעת מספיק להראות מצוקה של אדם, פחד וחשש לפגיעה ברכוש, גם בלי להוכיח קשר סיבתי. בעבר אם היה אדם מגיע לדוכן בשוק ומספר שלח אותו ראש ארגון פשיעה כלשהו ובעל הדוכן משלם לו למרות שאין כל איום או הפעלת כוח אלא רק אמירה שכזו", במציאות שכזו לא ניתן היה להרשיע את הסוחט, מה שאין גם כעת, מאז החקיקה החדשה.
"בחוק הזה יש הקלה משמעותית. אין צורך להוכיח את הקשר הנסיבתי אלא את המצוקה. דבר נוסף בחוק החדש הוא שנטל ההוכחה עובר למי שדרש את דמי החסות. בעבר התביעה הייתה צריכה להוכיח שיש כאן סחיטה. היום לא צריך. נטל ההוכחה עובר למי שדרש את דמי החסות, כלומר לעבריין. הוא זה שצריך להוכיח שהוא לא דרש דמי חסות. מדובר בשינוי משמעותי מאוד".
ומה באשר לגובי דמי חסות שמציירים את עצמם כחברת שמירה לגיטימית שאף מנפיקה חשבוניות לבעל העסק שעליו הם "שומרים"? ד"ר כהן רוכברגר קובעת שהחוק החדש נותן מענה גם למציאות הזו "מאחר והחוק מנסה לא להגדיר את הענישה אלא להגדיר את האכיפה שהיא המהותית. הענישה נשארת אותה ענישה, שש שנות מאסר, אבל האכיפה היא המהותית כי כשדובה מגדיר את עצמו כחברת שמירה הוא פוגע כלכלית ולכן יש את תת הסעיף בחוק שמאפשר חילוט רכוש, גם של כסף שהתקבל על ידי החברה למרות החשבוניות, וכך גם הרכב שבו בוצע האיום, גם הוא יחולט. היום שום הצגה של חברת שמירה לגיטימית לא תעזור. מספיק להוכיח שהיה כאן איום קל וזה מספיק להרשיע אותו. מדובר בפגיעה כלכלית קשה בכספים שמקבל גובה הפרוטקשן שהפך להיות העסק הרווחי ביותר".
עוד מוסיפה כהן רוכברגר ומציינת כי הנתונים המתקבלים מהשטח הם קשים וחשוב להכיר אותם. מדובר בתופעה שאינה מתנקזת לצפון או לדרום כפי שיש רבים שחושבים, אלא מצויה גם בתל אביב ובגוש דן, "זה בכל מקום", היא אומרת. עוד מתברר כי 85 אחוזים מתיקי הסחיטה נסגרים מאחר ולא ניתן היה לאתר את זהותו של העבריין. "מטרת החוק היא להגדיר את העבריינים".
עם זאת מסכימה ד"ר כהן רוכברגר לטענה לפיה החקיקה אמנם חשובה וטובה, אך האפקטיביות שלה נפגעת כל עוד ציבור הנסחטים חושש להתלונן במשטרה שמא יבולע לו. לדבריה אכן מדובר בסוגיה שיש לטפל גם בה כחלק מעסקת החבילה הכוללת שכרוכה במאבק בתופעה.
,החוק הוא השלב הראשון בהתמודדות עם התופעה כי המתלוננים נשארים בצל בגלל הפחד, ובזה החוק לא נוגע. לכן זו רק התחלה. צריך לגייס מקורות וכוחות למשטרה, צריכה להיות הגנה ראויה למתלוננים ולהציב את הפרוטקשן בסדר עדיפות לאומי גבוה. אם לא תהיה הגדרה של הפרוטקשן כאחד הדברים הפוגעים ביותר במשילות, והמחייבים מאבק עד חורמה, זה לא יעבוד".