אתחיל באנקדוטה. לצורך כתיבת הטור הזה ביקשתי כמה הבהרות מ'ארגון הבריאות העולמי', ושלחתי את האימייל בטעות ל'קרן הבריאות העולמית', שזה פחות או יותר עוד מאותו דבר.
אנדריאה האדיבה העמידה אותי על טעותי, ושלחה לי כתובת אימייל שגויה. ביקשתי כתובת אימייל אחרת, שממנה קיבלתי מענה אוטומטי שהמשרד המבוקש יהיה סגור עד יום מסוים. הודיתי לאנדריאה ואמרתי לה שזאת התקדמות (progress), והיא ענתה לי ש- Progress is positive.
עד היום 'ארגון הבריאות העולמי' (ארגון) היה גוף מייעץ בלבד, שתפקידו גם תיאום מדיניות בריאות גלובלית, במיוחד בכל מה שקשור למגפות. אמנת הבריאות של הארגון משנת 2005 משקפת את התפקיד הזה. האו"ם פועל על פי ההמלצות של הארגון, שלא מחייבות את המדינות החתומות על אמנת הבריאות. בזמן מגפת הקורונה מדינות ספורות בלבד, ארה"ב ושבדיה ביניהן, לא קיבלו את המלצות הארגון.
כמו כל ארגון על-מדינתי שחוסה בצילו של האו"ם, גם ארגון הבריאות העולמי מקדם אידאולוגיה, כמעט מיותר לומר אנטישמית. במאי 2021 הארגון גינה מדינה אחת בלבד, ישראל, על הפרת זכויות הבריאות של הפלסטינים והדרוזים ברמת הגולן. הארגון שוב גינה רק את ישראל במאי 2023, על אותה הפרה של "זכויות בריאות", שנוספו למגילת הזכויות בלי לשאול אפילו אזרח אחד של ארה"ב או טנזניה. בין שני הגינויים האלה נכתבה הטיוטה לאמנת הבריאות המתוקנת.
בחודש מאי 2022 החליט הארגון לתקן את אמנת הבריאות, ומדובר בחתיכת תיקון. אם יאושרו 300 התיקונים שמציע הארגון על דעת עצמו, תכתב אמנת בריאות חדשה, שתחייב את המדינות החתומות עליה להישמע להוראות הארגון כלומר, לציית לגוף על-מדינתי שזוכה לגיבוי מלא של האו"ם. מה שאומר שלציית לארגון זה לציית לאו"ם. מדינות היו אמורות לאשר את טיוטת אמנת הבריאות החדשה במאי 2023. 300 התיקונים עוררו דיונים ארוכים במדינות רבות, שלא הגיבו בזמן לטיוטת האמנה המתוקנת של הארגון, שנאלץ לקבוע תאריך יעד חדש לאישור הטיוטה, נובמבר 2023. ישראל מגלה אדישות במקרה הטוב לטיוטת אמנת הבריאות החדשה.
מכיוון שטיוטת האמנה עוסקת גם בסמכויות הארגון, עולה השאלה המתבקשת, האם מדינת ישראל רשאית לוותר על חלק מריבונותה לטובת ארגונים חוץ-ממשלתיים, ישראלים וזרים? 'חוק יסוד הממשלה: אצילת סמכויות' לא מדבר על האפשרות של האצלת סמכויות של ממשלת ישראל למי שאינו שר, סגן שר או עובד ציבור. מכאן מובן מאליו, אפילו לאדם הסביר, שלממשלת ישראל אין סמכות להעביר חלק מריבונותה של מדינת ישראל לארגון הבריאות העולמי, או"ם או לכל ארגון אחר.
הסעיף הראשון של הטיוטה לא מותיר ספק שהארגון מבקש להשתלט למעשה על מערכת הבריאות של המדינות החברות בו, וזה מספיק כדי שישראל תסרב לאשר את אמנת הבריאות החדשה. סעיף 1 בנוסח הישן מתחיל בצורך ליצור "רגולציה של הבריאות העולמית". התיקון המוצע לסעיף הזה מוסיף שבריאות זה גם "'מוצרי בריאות' שכוללים תרפיה, חיסונים, מכשירים רפואיים, אמצעי מיגון אישיים, אבחנות, מוצרים נלווים, טיפולים מבוססי תאים וגנים, כולל הרכיבים, החומרים והחלקים שלהם".
התיקון קובע שבריאות זה גם "'טכנולוגיות ומיומנות' שכוללות ... הליכים (רפואיים), מיומנויות, מוצרי בריאות, מאגרי מידע ומערכות שפותחו כדי לפתור בעיות בריאותיות ושיפור איכות החיים, שכוללת את כל מה שקשור לפיתוח ויצור של מוצרי בריאות וכן לחיבור ביניהם (פיתוח ויצור) ויישום השימוש בהם (מוצרי הבריאות)".
וכל ה"בריאות" הזאת, מאגרי דנא, מידע רפואי אישי ומה לא, אמורה לעבור לידיו של הארגון, כדי שיוכל לפקח טוב יותר, לא כל כך על הבריאות שלנו כמו עלינו. לכן התיקון החשוב שמופיע כבר בסעיף 1, שמשנה את מעמדו של הארגון, מגוף מייעץ ומתאם לגוף אכיפה של "בריאות". הנוסח הישן אומר ש"'המלצה קבועה' פירושה הנחיה לא מחייבת". התיקון מוחק את "לא מחייבת" כלומר, מדובר בהנחיה מחייבת. הדבר נכון גם לגבי "המלצה זמנית".
סעיף 13 המתוקן מבהיר היטב שכדי לשמור על "הזכות לסטנדרט הבריאותי הגבוה ביותר", עוד זכות אדם חדשה, מדינות נדרשות לוותר במידת הצורך, שאותה קובע הארגון, על קניין רוחני, לחלוק טכנולוגיות וידע, "לתרום אחוז מסוים מהייצור שלהם", וכמובן "לציית לאמצעים המומלצים" של הארגון.
כדי להפוך את עצמו לגוף ריבוני, אימפריאליסטי לכל דבר ועניין, הארגון מתקן את סעיף 3, כך שבמקום שהחלטות הארגון יהיו מבוססות על "זכויות אדם והזכות הבסיסית לחופש", הן יהיו מבוססות על העקרונות הפרוגרסיבים החדשים של "שוויוניות (equity), הכללה (inclusivity) וקוהרנטיות", שאפילו לדעת הארגון עומדים בסתירה למגילת זכויות האדם של האו"ם, שאם לא כן לא היה צריך להחליף זכויות אדם בעקרונות אמונה פרוגרסיבים.
בסעיף 4 המתוקן הארגון דורש מהמדינות להתאים את החוקים שלהם לאמנת הבריאות החדשה: "מדינות יחוקקו או יתאימו חקיקה" כדי לאפשר את יישומן של דרישות הארגון כלומר, מדינות נדרשות לוותר בחוק על ריבונותן בכל מה שקשר לבריאות האזרחים שלהן. אי אפשר להרחיב כאן יותר, ולכן אומר רק שדרך אמנת הבריאות החדשה הארגון, כלומר האו"ם, יוכל לשלוט גם על חופש הבריאות שלנו באמצעות חובת חיסונים למשל, וגם על חופש התנועה שלנו, באמצעות הנפקת תעודת חיסון דיגיטלית למשל.
ישראל יכולה להתעלם, להישאר אדישה להבשלתה של אמנת בריאות חדשה, אבל מי שחושב שזאת תכנית פעולה, סעיפים 21, 22 בחוקה של הארגון משנת 1946 יעמידו על טעותם את כל מי שאמורים לטפל בדבר הזה, כמו שר הבריאות שקולו לא נשמע. סעיפים אלה אומרים שהחוקה ואמנת הבריאות של הארגון מקבלות תוקף גם אם מדינות לא מביעות התנגדות מפורשת לתיקונים באמנת הבריאות.
המשמעות היא שאם ישראל לא תביע התנגדות מפורשת לטיוטת האמנה, נכון לעכשיו עד נובמבר 2023, אמנת הבריאות החדשה תחייב את ישראל לפעול על פי החלטות הארגון. סעיף 59 המעודכן שמופיע במסמך 'תקנות הבריאות העולמיות', שנלווה לטיוטת האמנה, אומר את אותו דבר, שאמנת הבריאות החדשה תכנס לתוקף אלא אם כן מדינה הודיעה בזמן על התנגדותה לתיקונים החדשים.
אדישות אינה אופציה, לתשומת ליבו של שר הבריאות משה ארבל. אשרור האמנה החדשה לא שונה ממסירת שטח של מדינת ישראל לידיים זרות, לתשומת ליבו של שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן.