בים ההתנצחויות המחאות המאבקים הויכוחים וההתנגחויות שמסביב יש גם לא מעט יוזמות למפגש בין קצוות ועמדות קוטביות.
על סדרת מפגשים אחת שכזו שוחחנו עם שתיים, קארין סט ואודליה אליעזרוב-סבר, שכנות מרמת אביב המחזיקות בעמדות מנוגדות ויחד מארגנות מפגשי ימין ושמאל.
הכול החל במפגש אליו זומנו השתיים. את המפגש ההוא ארגנו חברים השותפים בעמותת התקשרות שהוקמה לגישור בין בני זוג דתיים וחילוניים, בני זוג שלא פעם נתקלים גם בקונפליקטים על רקע המחלוקת הפוליטית בין ימין ושמאל. בתום המפגש שהיה מסעיר חשבו השתיים שנכון וכדאי יהיה לקיים מפגש מהסוג הזה גם אצלן בשכונה, ומכאן החל מה שהולך ומתפרס ברחבי הארץ לעוד ועוד מעגלים המתנהלים בדרך מוקפדת ומדויקת מאוד.
קארין מציינת כי כשעלתה ההצעה ליצור מעגל שיח שכונתי שכזה ההיכרות ביניהן לא הייתה די בטוחה ועמוקה, וכדי להחליט אם אכן הן מסוגלות לקדם מהלך שכזה נפגשו השתיים לשיחה עמוקה הרבה יותר שבסופה החליטו לצאת לדרך.
ומסתבר שעצם ההתכנסות של אנשים בעלי דעות חלוקות בתקופה הזו היא משימה לא פשוטה "לשבת יחד זה היה מסובך כי לא כולם מוכנים לשבת אחד עם השני", הן מספרות ומדגישו שהמטרה הייתה יצירת מעגלי שיח שבהם המאזן שווה, שישה מימין ושישה משמאל ובהתאם גם שתי המנחות המלוות כל מעגל שכזה. כיום, לאחר כ-7 מפגשים ניתן להעריך את משתתפי המעגלים בלמעלה ממאתיים איש.
על דרך התנהלות השיח בקבוצה הן מספרות, ומדובר בכללים הלקוחים מעולם הטיפול, שיטת האימאגו המפורסמת בה אדם מדבר וכולם מקשיבים לו בשתיקה ולאחר דבריו מישהו מהעבר האחר משקף לו את דבריו כפי שהוא שמע והבין אותם ללא שיפוטיות וללא ביקורת. הדובר יכול לאחר מכן לדייק את הדברים בהתאם לכוונותיו. מטבעה של שיחה שכזו היא כוללת גם הרבה שתיקות ומבטים בעיניים. "בהתחלה זה אינטימי ואולי גם מביך. אדם אומר את מה שהוא לא חשב שיגיד, וזה עובר דרך הנימים", הן אומרות ולשאלה 'מה עם כל הכיף של הוויכוח וההתפרצויות...' הן משיבות ש"כשיש הקשבה הדובר ירצה לומר את הדברים ולא לצעוק".
האם סוג כזה של שיח אינו טכני במידה מסוימת? קארין ואודליה מספרות שגם בין המשתתפים היו שחשבו שהמבנה של השיחה יהפוך אותה לטפלונית ולטכנית, אך בסופו של המפגש הם כבר מביעים רצון להשתתף במפגש הבא. "אנחנו רגילים לחיות בתיבות תהודה שכל אד מהדהד את מה שהוא שומע בכלי התקשורת ובקבוצות שלו", ובמפגש שכזה לעיתים לראשונה נשמע קולו של האחר.
ועל אף המבנה המוסדר והמסודר של השיח יש לעיתים גם מהמורות ולא הכול במפגשים ורוד. הצדדים מתוודעים לכך שלעיתים השפה שונה בין הימין והשמאל ומושגים כמו דמוקרטיה, משיח ועוד מתפרשים אחרת לחלוטין על ידי הצד שמנגד. "יש גם פיצוצים ובכי. אנשים מגיעים עם הרבה מטען", וכדי להתמודד עם רגעים שכאלה "בין כל זוג מנחות יש אחת מקצועית שיודעת לעצור כדי לנשום יחד ולהשתמש בטכניקות של אימון". השתיים מציינות את המנחות השותפות למיזם, שירה מלר, טליה ועודד ירון, אורלי זולברג, בת שבע סיתהון, שרית שדה ומיכל גיסין.
והביקוש למפגשים הללו הולך וגדל. "בהתחלה קוששנו משתתפים", מספרת קארין "ועכשיו כבר אנחנו אומרות שאין לנו מקום למפגש הבא. אנחנו שומעות על עוד מעגלים, ויש אלפים שנפגשים".
האם לסוג כזה של שיח יש סיכוי לעבור מהמרחב השכונתי-משפחתי למרחב הכלל ישראלי? האם השיח הזה יכול להיות מותאם לפרהסיה הישראלית שבה מתנהל העימות הגדול? "על כל דבר חדש אומרים שהוא חסר סיכוי", אומרת אודליה, "אבל אני רואה שאנחנו עוברים לעידן חדש ומה שהיה כבר פחות עובר. כל מגזר חשב שהוא לא צריך את האחר וזה לא נכון. כולנו תלויים באחר ואנחנו צריכים כלים כדי לתת לזה לעבוד". קארין מוסיפה ומציינת את השינוי גם בעצם ההבנה שאין בשיח כוונה ותקווה שהאחר ישתנה ויכופף את עמדותיו, אלא הבנת הצורך וההיתכנות לחיים יחד.
עוד שאלנו את השתיים האם לטעמן תוכן השיח המתלהט מסביב הוא מהותי ואמתי, או שאולי יש מי שמעמיס על שנאות קדומות נושאים עכשוויים כטרמפיסטים. אודליה משיבה ומציינת שבעולם כולו מתחוללת הקצנה המעידה על מחלוקות ענייניות ש"יושבות" על ליקוי גלובלי בקומוניקציה בין בני האדם ובין קבוצות בחברה המערבית. על עצמה היא מספרת כי חשה בורות בנושאים רבים שהולכים ומתבררים לה כעת. חלק מהבירור יקרה בשבוע הבא בישוב פדואל שבשומרון אליו יגיעו החברים מרמת אביב וסביבתה כדי להכיר ולשמוע ו"לדבר על הכול", כלשונה.
"אחד המשתתפים אמר שהוא מרגיש שהרימו מכסה מעל סיר רותח", מספרת קארין ומציינת כי לא כל השיח מתמקד ברפורמה המשפטית. הנושאים הנדונים יכולים להגיע לתחומים רבים אחרים, כך שמי שהיה במפגש אחד יכול למצוא את עצמו במפגש אחר עוסק בתחומים אחרים לגמרי ונחשף לעמדות שונות בתכלית.
ומה עשה הפרויקט הזה לחברות האישית בין שתי השכנות? קארין ואודליה מספרות על אהבה שמתעצמת, על קשר יומיומי, על ביטחון מלא של אחת בחברתה וברצונה של האחרת בטובתה שלה. קארין מספרת על אירוע קשה שעבר על שתיהן באחד המפגשים, ולאחר לילה ללא שינה התקשרו זו לזו וקבעו מפגש על כוס קפה כדי לפתור מיידית את האירוע. "אין לנו את הפריבילגיה להיעלב ולהיפגע. אנחנו צריכות לפתור את זה. זה מודל שאני לומדת ממנו המון ומהדברים הקטנים זה הולך וגדל למעגלים רחבים", אומרת קארין.