חבר הכנסת חילי טרופר (המחנה הממלכתי) מתייחס בראיון לערוץ 7 לניסיונות להגיע להסכמות חברתיות ופוליטיות ולסיכויי ממשלת האחדות, רעיון אותו קידם חברו למפלגה, מתן כהנא.
בראשית השיחה עמו שאלנו את חבר הכנסת טרופר מה הוא עושה למען האחדות בעם, ובמענה ציין את השתדלותו לנהל את השיח הפוליטי והציבורי בסגנון אחר, מתון וקשוב יותר, ובעיניו אכן לא ניתן להפריד בין הסגנון לבין המהות.
ברוח זו הוא מקפיד לדון לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, לקיים שיח רציף עם חברי קואליציה, בתוכם גם חברי כנסת חרדים, על אף חילוקי הדעות הנוקבים שיש לו עימם על סוגיית השירות הלאומי אזרחי שלטעמו יש לחייב את צעירי המגזר החרדי.
בהתייחס לרעיון שהעלה חבר הכנסת כהנא להקמת ממשלת אחדות לאורך שנתיים שבסופן יפרוש נתניהו מהזירה הפוליטית, אומר טרופר כי הרעיון אינו ריאלי ואינו נמצא על הפרק, וכל מי שקרא את דבריו של כהנא ראה שגם הוא עצמו אינו רואה במהלך שכזה צעד ריאלי ואפשרי, אם כי למאוויי ממשלת האחדות הוא יכול להתחבר עקרונית.
על אף דבריו אלה של טרופר ביקשנו את התייחסותו לעצם הרעיון לפיו בעוד שנתיים יתפטר נתניהו על אף שהבוחר אמר את דברו והוא מעוניין בו כראש ממשלה. "מבלי להיכנס לפרטים שגם מתן לא רואה אותם ריאליים, היו בחירות לפני כתשעה חודשים וההכרעה בהן הייתה ברורה ואני מקבל אותה גם אם הפסדתי הפעם וגם אם אני מתעצב על התוצאה ועל מה שקרה מאז. זו הייתה הכרעת העם ואנחנו מתנהגים כמו אופוזיציה עניינית ואחראית".
כמי שמבקש להיות ממוביליה של אופוזיציה אחראית, נשאל טרופר אודות המחוזות שאליהם מובילה המחאה, סרבנות, מאמצים להקרסת הכלכלה הישראלית, קריאות למנהיגי עולם להחרים את ראש ממשלת ישראל, הבאשת ריחה של מדינת ישראל בדרכים שונות, השבתת שירותי רפואה, אזהרות ש'לא נשתתף בתקיפה באיראן אם נצטרך' ועוד. האם כל אלה מקובלים עליו? טרופר מציע שלא נעשה הכללה של כל המוחים תחת אותה חבילת מחאה.
"המחאה היא מאות אלפים פטריוטים ישראלים שאכפת להם מהמדינה ויוצאים לרחוב. האם יש בהם גם מי שאני לא מסכים איתם ותופעות פסולות? בוודאי שכן ואנחנו גם אומרים את זה בכל מקום", אומר טרופר ומספר על ההפגנה בה השתתף אמש, הפגנה של דתיים וחילוניים שנפתחה בהבדלה ושירת התקווה ללא קריאה לסרבנות.
"המחאה הכי יפה שיש ואיתה אני מזדהה. מחאה שהשפה שלה הייתה נגד קידום המהפכה המשפטית ובעד הסכמות רחבות כמה שיותר, וכולנו מבינים שאם חותרים להסכמות כל צד צריך לזוז קצת. זה בעיניי מסר מדויק ומרגש שאני ורוב אזרחי ישראל מזדהים איתו. חלק גדול ממצביעי הממשלה הנוכחית דוגלים בעצירת החקיקה והגעה להסכמות".
"בוודאי שאני מתנגד לאי התייצבות למילואים, ואמרתי שכשצה"ל קורא באים, אני נגד קריאה להחרמת ישראל ונגד הוצאת הכסף ומרי אזרחי, ואני אומר זאת בכל מקום", מוסיף טרופר וכשאנחנו שואלים על גינוי ברור ונחרץ מול החלטת רופאים שלא לתת טיפול רפואי, כדוגמא.
"אני אומר בכל מקום מה הם גבולות המחאה בעיניי. צריך להיזהר מלמוטט את קירות הבית שעלול ליפול על כולנו. את המאבק צריך לנהל בצורה חוקית ולגיטימית בתוך מדינת ישראל, אבל צריך לזכור שהאחריות העליונה היא על הממשלה הנבחרת. יש אזרחים שאני חולק עליהם ומדברים על לא להתייצב למילואים, אבל האחריות על ביטחון ישראל היא על הממשלה ועל ראש הממשלה וכך בכלכלה ויציבותה. אני יכול לא להסכים עם המוחה שבקצה ולחשוב שהוא שוגה, אבל האחריות העליונה היא על המנהיגות, ויש כאן מנהיגות שמאשימה את כולם. זה לא ביטוי למנהיגות ראויה".
"אנחנו בשבועות קשים גם של פיגועים, מעשי רצח בחברה הערבית. הם נבחרו על זה והבטיחו הבטחות שמתברר שהן היו הבטחות סרק. גרמו לאזרחים לשגות באשליות שיש להם אבקת קסמים לטפל בדברים הללו ובכל מדד המצב רק החמיר. למה לגלגל את האשמה על המוחה ברחוב? מישהו מפריע להם להילחם בטרור? אנחנו הרי מגבים אותם בכל דבר ולא נוהגים כפי שהם נהגו בפיגועים בתקופת ממשלת השינוי. אפשר לראות את הדברים בפוסטים. הם האשימו בדם על הידיים, הם ממש רקדו על הדם. אנחנו לא נוהגים כך. האשמים הם רק המחבלים ואני לא שם דם של יהודים על ידי אף אחד משרי הממשלה. כל פעולה בג'נין ובכל יו"ש אנחנו מגבים אותה".
ומה באשר ליחס העוין כלפי הציבור החרדי שסופג קללות, יריקות, הדרות, ביטויים קשים במרחב הציבורי? האם אין מקום ללקיחת אחריות מצד בכירי האופוזיציה שדיברו בצורה תקיפה כלפי ציבור זה? טרופר משיב כי אכן התבטאויות כמו 'המריצה' של ליברמן' או התנצחותו של יאיר לפיד עם מנהיגי הציבור החרדי אינן דרכה של מפלגתו. "לא סתם לא תתפוס אף אחד מהמחנה הממלכתי בביטויים האלה. זה לא הסגנון שלנו. יש לי אלרגיה לשנאה ולא משנה מאיפה השנאה מגיעה. כעת מדברים על הציבור החרדי אבל ראיתי את דבריה של חגית ריין על כך שמישהו ירק עליה, יש גם לא מעט דתיים שמדברים על תחושות כמו אחרי רצח רבין. צריך לצאת נגד כל ביטוי של שנאה ולא משנה מניין הוא בא. לכן יצאתי נגד ביטוי המריצה גם כשליברמן היה שר אוצר בממשלה שבה הייתי חבר. גם עכשיו אני נגד כל ביטוי של שנאה כמו במקרה הבחור החרדי שמישהי צעקה עליו באוטובוס, כך גם כשציירו גרפיטי על קירות משרדי הרבנות בתל אביב. בוודאי שיצאתי נגד זה, אבל לצערי השנאה באה מכל הצדדים".
טרופר מדגיש בדבריו כי בהתנגדותו לשנאה על ביטוייה אין כדי להפחית מהביקורת והמחלוקת שיש לו מול הציבור החרדי. הוא סבור שלמעט מספר עילויים בודדים כלל הציבור החרדי צריך לשרת בשירות צבאי או אזרחי כזה או אחר, אך לנהל את המחלוקת ללא שנאה. לצד זאת הוא אומר שהוא מודאג יותר ממנהיגים פוליטיים שמתוך הקואליציה מביעים שנאה. "אני הרבה יותר מודאג מהגזענות של בן גביר ומה'למחוק את חוו'ארה' שסמוטריץ' אמר ואחר כך התנצל, אבל אחרים במפלגה שלו לא התנצלו".
עוד הוא מזכיר את ההתבטאויות התקיפות כלפי הרמטכ"ל, אלוף הפיקוד וראש השב"כ. "גדלנו בציונות הדתית על כך שמעלים מפקדים בשב"כ ובצה"ל על נס. היום מתקפות פרועות כלפיהם, חלק מתוך הקואליציה וחלק מהציונות הדתית וזו בעיניי חרפה. אפשר לבקר אבל את זה עושים בחדרים הרלוונטיים. ראה כמה רחוק הלכנו מהמקום שבו היינו פעם".
בהתייחס להסכמות הרחבות שאליהן לטעמו של טרופר לחתור בנושאי החקיקה המשפטית, הוא נשאל מה ההצעות שמפלגתו מניחה על השולחן. "הייתי בבית הנשיא ושם הדברים נאמרו ואכן היו מוכנים לזוז. היו חלק מהדברים שאנחנו מסכימים איתם וחלק אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לזוז כדי להגיע להסכמות. הדברים נאמרו בחדרים הסגורים. אם אומר אותם בחוץ הם יהפכו לנקודת הפתיחה למו"מ ותהיה התגוששות שלא ייצא ממנה דבר".
טרופר קובע כי הנרטיב שאותו משמיעים אנשי ליכוד ולפיו בחדרים לא נאמר דבר חסר בסיס במציאות. "אמרנו את הדברים, זזנו מהמקום שלנו, הסכמנו לפשרות, הסכמנו גם למתווה הנשיא שכולל פשרות לשני הצדדים. אז מה אם הימין שלל את המתווה אחרי שהוא פורסם? היום יש בקואליציה מי שאומר לי שהם טעו והיו צריכים לקחת את ההצעה וזה היה הישג גדול. אבל אז הם היו בהיבריס ורצו לקדם בבת אחת את כל הסעיפים שמביא לוין. היה שם שינוי בוועדה לבחירת שופטים, צמצום עילת הסבירות, צמצום כוח היועמ"שים ועוד דברים שהיו חשובים לקואליציה, אבל ההיבריס הכשיל אותם".
עוד ביקשנו את התייחסותו של חבר הכנסת טרופר לאמירה הנשמעת ולפיה למפלגתו אין כל אינטרס להידברות של ממש, במיוחד לנוכח הסקרים המחמיאים, מה שעלול להתמוסס אם יגיעו הצדדים לפשרה. "בהסתכלות צרה פוליטית זה נכון, אבל גנץ ואנחנו מסתכלים על הדברים בצורה רחבה יותר ומה שטוב למדינה זה מה שקובע. אם תהיה הסכמה טובה למדינה על פי נקודת מבטנו, ושומרת על הפרדת רשויות ועל עצמאות מערכת המשפט, ועושה שינוים שנדרשים או כאלה שאנחנו מסוגלים להכיל, נתמוך בזה".