מועמר קדאפי
מועמר קדאפיפלאש 90

שנת 2023 איננה מסמלת שינוי חיובי עבור לוב. עוד טרם התקרית הדיפלומטית האחרונה של שרת החוץ נג'לאא אל-מנקוש, נראה כי המדינה הערבית שקועה עד צוואר בניסיון להתמודד עם אתגרים פנימיים וחיצוניים, לא תמיד בהצלחה מרובה.

אחת הבעיות העיקריות שלוב מתמודדת איתה היא המאבק לאחדות לאומית. פיצול הכוח והעדר סמכות מרכזית חזקה הביאו להופעתם של אזורים אוטונומיים ומרכזי כוח מקומיים, לעתים קרובות בניגוד למטרת העל של לכידות לאומית. היבט זה, בתורו, פוגע עד היום בסיכויים להקמת מנגנון ממשלתי מתפקד ומתן שירותים חיוניים לאוכלוסייה.

למעשה מאז שנת 2014 לוב מחולקת בין שתי ממשלות יריבות – ממשלה אחת במערב המדינה, שבסיסה בבירה טריפולי ושזוכה להכרת האו"ם, וממשלה שנייה במזרח המדינה, בעיר טוברוק.

כל אחת מהממשלות הללו נתמכת על-ידי מיליציות ומדינות שונות: הממשלה טריפולי זכתה לסיוען של טורקיה וקטאר; זו של טוברוק נהנתה מתמיכת של מצרים, איחוד האמירויות, רוסיה וצרפת.

קדאפי
קדאפיפלאש 90

בתחום הפוליטי - המדינה מתאמצת להגיע לייצוב המערכת הפוליטית ולהקים ממשלה, עוד מאז נפילת משטרו של מועמר קדאפי והוצאתו להורג בשנת 2011, במסגרת אירועי 'האביב הערבי'. חילוקי דעות פוליטיים ומאבקי כוח בין פלגים שונים ממשיכים להעיב ומעכבים את היווצרותו של מבנה שלטון אחיד ומגובש.

בתחום הכלכלי - לוב ממשיכה להתמודד עם אתגרים בשל הסתמכותה הרבה על יצוא נפט. לתנודות במחירי הנפט בשוק העולמי יש השפעה ישירה על הכנסות המדינה, דבר התורם לאי יציבות כלכלית. המאמצים לגוון את הכלכלה ולהשקיע במגזרים שאינם נפט לא נשאו עד כה פרי, הודות לחוסר היציבות והסכסוך הפוליטי המתמשך, מה שמקשה על הזרמת השקעות זרות לתוך המדינה ועידוד צמיחה כלכלית בסקטורים השונים.

פרט מעניין נוסף הוא כי השיחות הלא רשמיות בין ישראל ללוב אינן חדשות לצדדים. בינואר 2004, בזמן ממשלת שרון השנייה, פרסם העיתון הכוויתי "א-סיאסה" כי נערכו פגישות חשאיות בין הצדדים בווינה ובז'נווה, בתיווך קטארי, שמטרתן ברורה - הגעה להבנות הדדיות בנוגע לחתימה פוטנציאלית לנורמליזציה בין המדינות. גורמים מדיניים בישראל ובלוב הכחישו כי אכן התקיימה התארגנות שכזאת.

לסיכום, בשנת 2023 מורשתו של מועמר קדאפי עדיין מטילה צל כבד על לוב. בעוד קדאפי הופל ונהרג ב-2011, שלטונו בן עשרות שנים הותיר השפעה מתמשכת על המרקם הפוליטי, החברתי והכלכלי של המדינה הערבית. משטרו הסמכותני דיכא התנגדות, ערער את המוסדות והותיר חלל שהתגלה כקשה למילוי בשנות המעבר שבאו לאחר מותו.