"כמי שפוגשים מורים רבים בכל שנה, אנחנו יודעים ומורגלים בכך שלקהילת המורים קשה לחדש. הם כבר שמעו הכל ועברו השתלמויות רבות. הקושי שלהם הוא להטמיע את הדברים בתוך ההוראה שלהם בפועל. לכולנו קשה לעשות שינויים אחרי שהתרגלנו לדרך מסויימת של הוראה ולמידה".
את הדברים אומר ד"ר גלעד לנדאו, מומחה להוראת מקצועות היהדות ומוביל התכנית 'התחדשות פדגוגית' במסגרת התואר השני בלימודי היהדות במכללת הרצוג. "בדיוק מהסיבה הזו בחרנו לפתח תכנית לימודים שמאפשרת למורים לעבור תהליך של צמיחה ושינוי בעצמם. ולא רק להעביר להם ידע וכלים. זו הרי בדיוק המשמעות של הפדגוגיה החדשה. כזו המתייחסת לתהליך הלמידה שבה התלמידים פעילים ולוקחים חלק בלמידה".
ד"ר איתמר ברנר, המנהל האקדמי של תוכניות התואר השני במכללת הרצוג, מרחיב על הרקע שהביא לבניית התכנית הייחודית: "כמי שמחוברים למורים בשטח, בדקנו מה מחנך היום צריך. דיברנו עם הסטודנטים שלנו שהם מורים בפועל והם דייקו לנו מה חסר להם בעבודתם בכיתות. עברנו על המחקרים הכי עדכניים בתחום ולמדנו לעומק איך מכללת הרצוג יכולה לתמוך במערך ההוראה הארצי ולהעניק למורים כלים על מנת שיישארו במערכת.
מדובר בתכנית שכוללת תיאוריה ומעשה: בכל הקורסים אנו לא כוללים רק למידה תיאורטית אלא גם התנסות. אנחנו מתייחסים לסטודנטים שלנו קצת כמו 'שפני ניסיון' עבור התלמידים שלהם. ההבנה היא שכדי שאתה כמורה תוכל להעביר תהליך חינוכי משמעותי, חשוב שתעבור אותו קודם בעצמך. לכן, כל הקורסים כוללים לצד הבנה וחשיבה גם התנסות".
לפרטים נוספים ולהרשמה לתואר השני בחדשנות פדגוגית >>
"כהמשך לדבריו של איתמר" אומר ד"ר לנדאו, "שמנו במרכז התכנית את אבני היסוד המרכיבים כל שיעור ושיעור", "כמו: 'הרעיון הגדול' של השיעור ושאילת שאלות בכיתה. מחקרים בדקו ומצאו שבכל שיעור בכיתה מורה שואל בין 50 למאה שאלות, ביניהן שאלות כמו 'למה אתה לא יושב במקום?' או 'מי לא הביא ספר?' ו'איפה אנחנו בחומר?', וכמובן כאלו המתייחסות לתוכן, כמו: "מי זוכר מה למדנו בשיעור הקודם".
המחקרים מלמדים אותנו שרוב השאלות האלה רק מצריכות 'שליפה' מזיכרון או שגורמות לתלמידים לנסות לקלוע לתשובה שהמורה מצפה לה – ולכן הן לא כל כך אפקטיביות. מוטב לו היינו משקיעים מראש זמן לנסח שאלה מרכזית אחת בכל שיעורי, כזו שתעורר את התלמיד לחשיבה אמתית, ובשיעור לייצר השתהות סביב שאלה זו. זה מה שנקרא 'שאלה פוריה'.
"אם אנסה להדגים את הפרקטיקה שבחרנו בה ביחס לשאלה פוריה" ממשיך ד"ר לנדאו, "אנחנו לא ניפגש עם העקרונות דרך כמה הדגמות, אלא ניתן הזדמנות למורים לחוות את תהליך הלמידה בעיניים של תלמידים. לחוש עד כמה שאלה פוריה יכולה לייצר סקרנות ומחשבה חדשה. חשוב להדגיש שהמעבר מלמידה פרונטלית ללמידה פעילה, אינה רק פרקטיקה דידקטית. יש כאן תפיסה חינוכית שמשאירה לתלמיד מרחב אמיתי של חשיבה והתפתחות על בסיס גופי הידע שהוא רוכש בלמידה".
"אבן יסוד נוספת" ממשיך ד"ר לנדאו "היא ההסתכלות על הכיתה כקבוצה. גם עקרון זה נחווה כחלק מהותי של התכנית. אחד הדברים החשובים לנו, שתיווצר פה חבורת אנשי חינוך איכותיים שרוצים להשתפר ולשכלל את יכולות ההוראה שלהם, ושיש ביניהם הפריה הדדית, וזה מביא אותי לאבן השלישית, שעל פי מחקרים היא החשובה ביותר בלמידה: קבלת משוב."
שלומית כסלו, מורה ותיקה למקצועות היהדות ומומחית בתחום הפדגוגיה החדשנית, השותפה אף היא לבניית התכנית מרחיבה בנושא: "מורים כמעט אינם מקבלים משוב 'חי' על אופן ההוראה שלהם בכיתה לאורך שנות עבודתם. על אף שגם עבורם המשוב הינו הכלי האפקטיבי ביותר לצמיחה מקצועית", אומרת כסלו. "לשם כך, אנו משלבים בקורסים כלי של תחקיר על בסיס צילום עצמי בוידאו. ההתבוננות של המורים על עצמם מאפשרת תשומת לב לפעולות ההוראה, מעלה את המודעות ועוזרת לברר את דרכי ההוראה. הסטודנטים של התואר השני מביאים את צילום ההוראה לקבוצה, ומקבלים משוב עמיתים, ביחס לנושאים בהם עסקנו".
ד"ר איתמר ברנר מפרט תחומים נוספים הכלולים בתכנית ההתחדשות הפדגוגית: "אחד הנושאים הראשונים שעלה כצורך מהשטח הוא עולם המדיה. מורים הביעו צורך להתעדכן בכלים מעולמות הקולנוע והתקשורת, בינה מלאכותית והתמודדות כללית עם חדשנות טכנולוגית. בחרנו להעמיק את העיסוק בתחום ולהעניק במקביל כלים להתמודדות עם עולם המדיה. לדבר על מהפכת הקשב, המשבר והדרכים לפתרונו. זהו תחום שמשתנה במהירות עצומה, ולכן לא מספיק לדבר על הטכנולוגיות שקיימות כיום, כי מחר בבוקר כבר יצוצו טכנולוגיות חדשות.
צריך לעסוק במישור העקרוני – איך אני כמחנכת או כמחנך מבין את השינוי הפסיכולוגי והחברתי העמוק ששינוי טכנולוגי מחולל, ואז אני אוכל להתמודד גם עם החידוש הטכנולוגי הבא, זה שאף אחד עוד לא מדמיין מהו. מה שיקול הדעת שלי כמחנך צריך להיות מול מדיה חדשה שמופיעה בעולם. איך אני יכול ליצור חוסן אצל תלמידיי ולהכיר בעצמי השפעות עמוקות של הטכנולוגיה. הלימוד בתחום מלווה בהדגמות, יוזמנו מומחים לתחומים הללו והלימודים ירדו למישור הפרקטי. כל אלו יפתחו במורה חוסן למול עולם המדיה המשתנה ויעניקו לו עמדה מגובשת בנושא. במקום להגיב, המורה יוכל ליצור ולהשתמש במדיות.
"התחום השני שמאוד פופולרי בשנים האחרונות, עוסק בלמידה חברתית-רגשית. ( SOCIAL EMOTONAL LEARNING ), ובקיצור SEL, תחום שהצורך בו עלה במיוחד לאור שנות הלמידה בצל הקורונה ופגעיה, אבל ההכרה בחשיבותו הייתה עוד הרבה קודם. כשתלמיד יושב בכיתה אנחנו מצפים ממנו ללמוד ושיתרחשו אצלו תהליכים קוגנטיביים – למידה, עיבוד, זיכרון, הפנמה ועוד. אך למעשה מפעילים אותו במקביל תהליכים רגשיים וחברתיים שמהווים חסמים ללמידה.
אם התלמיד מגיע לכיתה אחרי מריבה בבית עם ההורים או האחים, זה הרבה יותר מעסיק אותו מהחומר או מהמורה. אם תלמיד נמצא במתח חברתי או חלילה בחרם – הוא בכלל לא פנוי ללמידה, ולא משנה מה נעשה. מהצד השני, כיום מתבססת ההבנה ששימוש נכון בתהליכים חברתיים ורגשיים יכול להוות יתרון ומאפשר למנף את הלמידה עצמה. התייחסות להיבטים אלה תשדרג לא רק את הלמידה, אלא את איכות החיים של התלמיד, את ה-well being שלו, וחשוב לזכור שתלמידים נמצאים בבית הספר חלק מאד משמעותי מהיום שלהם. הקורס שיעסוק בנושא, נותן מבוא לתחום - איך אני כמורה יכול לשים לב לתהליכים החברתיים-רגשיים שמתרחשים בכיתתי ולרתום אותם לשיפור הלמידה ולמיטוב האקלים החברתי בכיתה. בתקווה שהמבוא הזה יעודד מורים להמשיך ולהעמיק בנושא.
לצד העקרונות המרכזיים האלה, מדגיש ד"ר לנדאו, תכנית ההתחדשות הפדגוגית תעסוק בעוד נושאים חשובים שמעסיקים כל איש חינוך. "נעסוק בסוגיית המשמעת בכיתה, שוודאי צפה ועולה אצל כל איש חינוך באשר הוא וכן ברתימת התלמיד לעשיה וללקיחת אחריות על הלמידה האישית שלו – טיפוח החוזקות, חיזוק תחושת הביטחון העצמי והמסוגלות העצמית. כל אלו יתכנסו למערך שמטרתו לעודד למידה מצמיחה".
לפרטים נוספים ולהרשמה לתואר השני בחדשנות פדגוגית >>