פרקליט המדינה עמית איסמן
פרקליט המדינה עמית איסמןצילום: דוברות לשכת עורכי הדין

פרקליט המדינה, עמית איסמן, השתתף היום (שני) בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין, התייחס להפגנות המחאה נגד הרפורמה המשפטית ונגד הממשלה ודחה את הטענות לאכיפה בררנית כלפי המוחים.

"יש הסבורים שהגשת כתבי אישום כנגד מפגינים אשר פעלו בניגוד לחוק, ימנעו מקרים של הפרת חוק וסדר על ידי מפגינים. ויש החושבים שהגשת כתבי אישום כנגד שוטרים אשר חרגו בפעילותם מן הכוח הסביר, תביא לכך שמקרים מעין אלה לא יישנו. לטעמי, אלה וגם אלה טועים. הליכים פליליים לא נועדו לדיכוי הפגנות, או, לסתימת פיות ובאותה המידה הליכים פליליים לא יימנעו משוטרים מלפעול במקרים מסוימים בכוח שאינו סביר. כתבי אישום מעולם לא מנעו זאת ואין כל סיבה לחשוב שהם יגרמו לכך בהפגנות הנוכחיות", טען איסמן.

הוא הוסיף, "בחודשים האחרונים אנחנו שומעים פעם אחר פעם טענות לאכיפה בררנית בכל הקשור למחאה. השוואה בין מחאות אלה למחאות אחרות. לצעדים בהם נקטו רשויות אכיפת החוק באירועים אלה ובאירועים אחרים. מספרי מעצרים, מספרי כתבי אישום במחאה כזו למול מחאה אחרת ועוד ועוד. בכל הכבוד אלה אינם המבחנים הנוגעים לאכיפה בררנית. אכיפה בררנית אינה תרגיל במתמטיקה או בהנהלת חשבונות".

לדבריו, "אכן, ככלל כל אדם העובר עבירה ייתן על כך את הדין. לצד זאת, לרשויות התביעה שיקול דעת האם להעמיד לדין אדם אם לאו. שיקול הדעת יוצר מעצם טיבו מנעד של החלטות סבירות אפשרויות. מטבע הדברים, אירועים שונים זה מזה במאפייניהם ובנסיבותיהם. בתוך כך, יש לרשויות מרחב תמרון רחב בכל ההיבטים הנוגעים לאכיפה הפלילית, בכפוף לכך שהתביעה מקבלת את החלטותיה תוך שקילת השיקולים הרלוונטיים ושיקולים אלה בלבד, ושאנו פועלים בתום לב, בהגינות, ללא הפליה ובסבירות. במסגרת הפעלת שיקול הדעת עלינו לפעול בשוויון. אך מדובר בשוויון מהותי ולא בשוויון טכני. בשוויון מהותי נהגנו ובשוויון מהותי נמשיך וננהג. לצד כל האמור ונוכח חשיבות הדברים, הנושא כולו מרוכז ומפוקח באופן צמוד על ידי המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים ומלווה על ידי ועל ידי היועצת המשפטית לממשלה".

איסמן טען כי הוא נותן עדיפות גדולה לטיפול בחקירות הקשורות למחאה ולהתמודדות איתה. "הנחיתי את מחוזות הפרקליטות ואת מח"ש לתעדף ולקדם את סיום הטיפול, כל אחד בגזרתו בתיקי המחאה - מפגינים ושוטרים כאחד".

הוא מתח ביקורת על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וטען כי לא יושפע מהתערבות של הדרג הפוליטי בחקירות של אלימות שוטרים. "עניינם של שוטרים אשר קיים חשד סביר כי ביצעו עבירות במסגרת מילוי תפקידם, נבחן וייבחן גם הוא באופן פרטני וההחלטה תתקבל גם היא על פי הראיות ועל פיהן בלבד. ההחלטה בעניינם אף לא תושפע מהתבטאויותיו של דרג מיניסטריאלי המגבות התנהלות שוטרים החשודים בביצוע עבירות אלימות בעודם בחדר החקירות, והמעבירה ביקורת על התנהלות מח"ש, וזאת ללא כל היכרות עם העובדות והראיות בתיק. לא התבטאויות אלה וגם לא התנהלותם הבעייתית ביותר לטעמי של שוטרים במדים המגיעים למשרדי מח"ש בעת שחבריהם נחקרים באזהרה. כל אלו מהווים לכאורה ניסיונות להשפיע על החקירה ותוצאותיה באצטלה של גיבוי ותמיכה. מח"ש והעומדת בראשה מקבלים ויקבלו ממני את מלוא הגיבוי וימשיכו לפעול במקצועיות, בהגינות וביסודיות".

פרקליט המדינה אמר עוד כי "האתגר מולו ניצבת הפרקליטות בימים אלה הוא למעשה אתגר כפול. מהצד האחד, טיפול באותם המקרים בהם במסגרת מחאה חוקית ולגיטימית מתבצעות הפרות חוק על ידי מפגינים - בין אם אלה המתנגדים לרפורמה המשפטית ובין אם אלה התומכים בה, ומהצד השני, מתן מענה למקרים של שוטרים הפועלים באלימות שאינה הפעלת כוח סביר במסגרת פעולות שיטור ושמירה על הסדר הציבורי, הנלוות להפגנות השונות".

"האתגר הזה אינו חדש לנו. פרקליטות המדינה כשמה כן היא: פרקליטות המדינה של כלל אזרחי מדינת ישראל, תומכי הרפורמה והמתנגדים לה, מפגינים ושוטרים, נשים וגברים, דתיים וחילונים ובני הדתות כולן. פרקליטות המדינה אמונה על האינטרס הציבורי של כלל הציבור באשר הוא. פרקליטות המדינה ולא פרקליטות הממשלה. תפקידה של הממשלה ואף חובתה לקבוע מדיניות. פרקליטות המדינה מחויבת ביישום מדיניות הממשלה וכך אנחנו עושים בתחומי האכיפה השונים. לצד זאת, שיקול דעתה של הפרקליטות בהחלטותיה הפרטניות בכל תיק ותיק הוא עצמאי, וחייב להישאר עצמאי ולא מוכתב על ידי הממשלה בכלל ואף לא על ידי כל גורם מיניסטריאלי, בכיר ככל שיהיה, בפרט", הוסיף.

"דמוקרטיה מהותית, בשונה מדמוקרטיה פורמאלית, חייבת בהפרדה מוסדית ברורה בין קביעת מדיניות על ידי הדרג המיניסטריאלי לבין שיקול דעתם העצמאי של גופי החקירה התביעה והמשפט, הנהנים מעצמאות במילוי תפקידם באכיפת הדין במקרה פרטני. כך בהחלטות שלנו ביחס למפגינים וכך ביחס לשוטרים. כל תיק נבחן באופן פרטני וההחלטות מתקבלות בו על פי הראיות ועל פיהן בלבד. כך היה וכך יהיה. פרקליטות המדינה ולא פרקליטות הממשלה, אך באותה מידה פרקליטות המדינה ולא פרקליטות המחאה", הדגיש איסמן.

לטענתו יש ניסיון להפיץ מידע כוזב ולהשחיר את מערכת המשפט. "התקופה בה אנו נמצאים כך נדמה היא תקופה שבה לעובדות ולראיות, אין שום ערך. האמת הפכה לעניין שולי. פרשנים ומומחים מטעם עצמם, אשר אין להם היכרות כלשהי עם הראיות והעובדות, מפרשנים שלא לומר מלהגים כמי שבקיאים בפרטים. טענות שאינן אמת וטענות העומדות בסתירה מוחלטת לראיות מוצקות, מהודהדות בלהט, חזור והדהד עד אשר הן הופכות אצל חלקים בציבור הישראלי לאמת שלא ניתן להפריכה".

"בשבועות האחרונים נוכחנו כיצד התנהגות חסרת אחריות מעין זו של מפיצי הכזב, ושל גורמים בעלי עניין מצד כזה או אחר, גורמת למשבר אמון מיותר ולא מוצדק של חלקים באוכלוסייה כלפי מערכת האכיפה. כידוע לכם, היכולת שלנו כתביעה לסתור טענות אלה על ידי הצגת העובדות והראיות כהווייתן, מוגבלת מטעמים ברורים ומובנים. השמירה על טוהר ההליך הפלילי, על מנת שלא לפגוע בזכויותיהם של קורבנות העבירה מהצד האחד ונאשמים מהצד השני, הוא ערך חשוב ביותר מבחינתנו. לצד האמור, במקרים המתאימים וכפי שעשינו גם בעת האחרונה, נמשיך ונשתף בעובדות, קודם כל ולפני הכל את קורבנות העבירה, על מנת שהתמונה הראייתית המדויקת תהיה לנגד עיניהם, וככל הניתן, במסגרת המגבלות החלות עלינו, גם את כלל הציבור על מנת שאותם חלקים בציבור המבקשים לגבש את דעתם על סמך עובדות ולא על סמך המצאות, יוכלו לעשות כן", סיכם.