פרופ' משה כהן אליה, מומחה למשפט חוקתי, סבור כי יש להשיב את כוח ההכרעה לעם בדרך כלשהי שעליה יצטרכו המנהיגים להחליט.
בראיון לערוץ 7 מתייחס פרופ' כהן אליה לסערת הפשרה המוצעת והמסתמנת וקובע כי הבעיה המרכזית היא חוסר האמון בין המנהיגים, בעוד לכל הצדדים ברור שלא תהיה אפשרות לקדם את הרפורמה ללא הסכמה.
"הרעיון הוא לייצר תנאים ולבנות אמון כדי שיהיה ניתן להגי להסכמה. הבעיה היא לא בפתרונות המשפטיים אלא בהיעדר האמון בין הצדדים. הרעיון כעת הוא להגיע תיקונים מינימאליים שייצרו את אותו אמון הדדי, לתקן את עניין הסבירות ברוח דברים שנאמרו בבית הנשיא, למנוע מצב בו בעקבות המצב בוועדה לבחירת שופטים יש רוב לשופטים ולאופוזיציה ובאפשרותם למנות כל שופט שירצו לערכאות הנמוכות", אומר כהן אליה ומציין כי כעת נמצאים כמאה תקנים על הפרק בהמתנה למינוי ושר המשפטים נמצא בנחיתות בוועדה לבחירת שופטים כאשר אפילו השרה נציגת הממשלה טרם מונתה.
"כדי למנוע מצב של צעדים חד צדדיים מהצד של האופוזיציה מנסים לקבוע כללים של מינויים בהסכמה", מחדד פרופ' כהן אליה ומציין בהקשר זה את הצעתו של נתניהו הכוללת בין השאר את הקביעה לפיה בחירת נשיא בית המשפט העליון תיעשה ברוב של שבעה מתוך תשעה, כלומר בהסכמה של שני הצדדים. צעד כזה יבטל את שיטת הסניוריטי, מה שלטעמו של פרופ' כהן אליה נכון לעשות שהרי לא כל שופט טוב ומקצועי הוא גם טוב בניהול ויוכל לעמוד בראש המערכת כנשיא.
"אם הפשרה תעבור נכנסים לדיונים בוועדה פריטטית בכנסת כתשתית להסכמות וישנה הצעה להעברת חוק יסוד שיקבע את הליך קבלת הלטות החוקה, בין אם בהליכים פנימיים בכנסת ובין אם בוועדה מכוננת, כאשר השאיפה היא להגיע למעין חוקה רזה שתקבע את הרוב הנדרש לפסילת חוקים, מספר חוקי זכויות אדם ועוד".
כהן אליה מסכים לתחושה שיש בצעד זה מעין השפלה לימין אך אין מדובר בקיפול הרפורמה לחלוטין כפי שיש מי שמפרש את המציאות. "יש כאן הבנה שככל שמדובר בקביעת כללי המשחק יש צורך להגיע להסכמות ועל כך יעבדו בשנה וחצי הבאות. אם יגיעו להסכמה לגבי הועדה לבחירת שופטים גם הימין יצא מרוויח".
את פרופ' כהן אליה מטריד בעיקר התאריך של ה-12 לחודש בו יקבע בית המשפט בפסק דין מונומנטאלי אודות עילת הסבירות והצפי הוא שגם אם צמצום הפסילה לא יפסל הרי שהפסיקה תעניק כוח רב ומשמעותי לבית המשפט. להערכתו כל עוד בית המשפט הוא בעל סמכות הוטו שוב ושוב תהיינה עתירות לבג"צ ומשום כך יש להוביל להחזרת כוח ההכרעה לעם בין אם באסיפה מכוננת ובין אם במשאל עם.
"אנחנו כעת במאבק של כוח ושליטה. המרכז שמאל מתחבר לשופטים, אבל הוא צריך להבין שיום אחד יגיעו גם שופטים מסוג אחר שאולי יפעלו אחרת. "כרגע האינטרסים של המערכת המשפטית מאוד דומיננטיים ומשפיעים וחוסמים הסכמות והדרך היחידה היא להחזיר את הכוח לעם דרך אסיפה מכוננת או משאל עם, ואז יהיה לבית המשפט קשה מאוד להתערב".
באשר לנאומו של בני גנץ אומר פרופ' כהן אליה כי חש כעס כלפי גנץ גם אם הוא צודק בכך שנתניהו "עקץ" אותו והוא חסר אמון כלפיו. "גנץ לא רוצה להצטייר כמי שנכנע לנתניהו ולכן הוא משדר אותו של מלחמה, אבל להערכתי כרגע יש דיונים בבית הנשיא על מנת להגיע לפתרון. שמענו גם את חילי טרופר משאיר את הדלת פתוחה למרות כל הרטוריקה הלוחמנית".
כמי שליווה את המהלכים בתחילתם מספר פרופ' כהן אליה על קריסת המהלכים להסכמה שוב ושוב וגם כעת נראה שגורם כלשהו בעל אינטרס היה מעורב בהדלפת הפרטים על מנת לחסל את הסיכוי להסכמות, מה שמחריף את תחושת חוסר האמון וההאשמה ההדדית.
"מדובר במאבק על דמותה של מדינת ישראל ועל מפתחות השליטה על המדינה, מאבק האליטות כאשר לימין יש חסר מדהים כמעט בכל המוסדות הקובעים כמו צבא, תקשורת, בית משפט ועוד, ויתכן שיהיה צורך להסדיר את הדבר, לשלב ילדי פריפריה ב-8200, באקדמיה, בצבא וכו'. מנגד יש חרדה של השמאל מאבדן ההגמוניה. ניגשו אליי אנשי שמאל אחרי הבחירות עם פחד שמא ייקחו להם את הבתים. מישהו צריך להרגיע אותם מהחרדות הללו. צריך לגלות אמפטיה לחרדות של הזולת גם אם מדובר בחרדות בתי מוצדקים".