תקופת החגים בישיבות התיכוניות מעוררת לא פעם את הסוגיה שבמשך השנה מעט נשכחת, הסוגיה העדתית. יחסי ספרדים אשכנזים ותימנים, התפילות, המנהגים והיחס ההדדי. על כך שוחחנו עם הרב יונה גודמן, המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.
את דבריו פותח הרב גודמן ב"קריאה" לכל ראשי המוסדות להתייחס גם למנהגים האשכנזיים, והוא בוחר לפתוח בנימה הזו על מנת לציין את התמורות המשמעותיות שעברו מוסדות החינוך שלש הציונות הדתית בעשורים האחרונים וכיום רבני וראשי המוסדות מגיעים מכל עדה וגוון ולרוב כלל לא נין לדעת מי הגיע מאיזו תפוצה.
עם זאת קורא הרב גודמן בנימה רצינית הרבה יותר למוסדות לבחון לאורך השנה כולה ולא רק בתקופת החגים אם הם אכן מקפידים לתת מקום של כבוד לרבני עדות המזרח והדברים באים לידי ביטוי לא רק במנהגים אלא גם בחומרי הלימוד אף בתמונות שעל הקירות. "מוסד שיש בו תמונה של הרב קוק בלבד ולא תמונות של גדולי עולם שאנחנו יונקים מהם כמו הרב אליהו ואחרים, אז יש שם משהו עקום כל השנה, וכך גם אם במחשבת ישראל לומדים רק ממה שכתבו רבנים חשובים מאוד ממוצא אירופי", אומר הרב גודמן וקובע כי תפקידם של אנשי החינוך לאורך השנה כולה הוא לוודא שאין הגמוניה עדתית.
הרב גודמן נשאל אם כבעבר גם כיום תלמידים נדרשים ליישר קו בהיבט הלבוש על מנת שיתאים לרוחו ותפיסת עולמו של ראש הישיבה, ובכך לעיתים עולה יחס מזלזל לרקע המשפחתי התרבותי והחברתי שממנה מגיע התלמיד. חולצה שאינה לבנה בשבת מתקבלת כאינה מתאימה על אף שבקהילות רבות, מזרחיות ואחרות, אין בכך כל פגם. על כך אומר הרב גודמן כי באשר לפיוטים לשירים ולמאכלים בוודאי שהם מגיעים מכלל העולמות. באשר לחולצות ודרך לבוש נכון לקיים שיח הדדי מכבד לבהרת עמדתו של ראש ישיבה הדורש ביגוד מסוים לשבת.
"בוודאי שהוויית המוסד צריכה לינוק מכל העולמות, החל מהמוצא של הצוות החינוכי דרך שירי שולחן השבת הטקסטים שלומדים והתמונות שעל הקיר ונוסח התפילות", חוזר ומדגיש הרב גודמן ומציין כי במוסדות בהם ניתן סידור כשי, מוקפד שהוא יכלול את הנוסחים השונים.
באשר לחגים עצמם מוסיף הרב גודמן ואומר כי קיימת "בעיה נוספת והיא שכמעט לא ניתן למצוא ישיבת תיכונית רגילה עם ראש השנה בגלל העלויות הכספיות של האוכל והפנימיות והקיצוצים בתקציבים. קשה למצוא ישיבות רגילות שיש בהן ראש השנה" לעומת זאת "ביום כיפור משלבים, תפילה אחת בנוסח כזה ותפילה אחרת בנוסח אחר, חזן אחד מעדה כזו וחזן אחר מעדה שונה". באשר לסליחות מעיר הרב גודמן כי יש להודות ש"הרבה תלמידים ומבוגרים מתחברים יותר לסליחות של הספרדים, אם כי הם עושים זאת רק בתקופה הקצרה שבה האשכנזים אומרים סליחות".
את דבריו חותם הרב גודמן במעין סיכום לפיו קיימת מודעות רבה מאוד ובמרוצת השנים הסוגיה כמעט ונעלמה, בין השאר משום שרבים מהתלמידים והר"מים כבר אינם יכולים להגדיר את עצמם כאשכנזים או כספרדים ולמעשה איש אינו בוחר ראש ישיבה או ר"מ על בסיס נתון עדתי כזה או אחר. עם זאת הוא שב ומדגיש כי יש לבחון שוב ושוב את תכנית לימודי מחשבת ישראל, אם היא מבטאת את כלל גדולי ישראל לגווניהם ולעדותיהם השונות.