ביידן בנאום בקונגרס
ביידן בנאום בקונגרסReuters

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן יעמוד בבית הנבחרים מול הליך הדחה מתפקידו, זאת בכדי לחקור את הקשר בינו לבין העסקים של בנו האנטר. כך החליט אתמול (שלישי) יו"ר בית הנבחרים האמריקני קווין מקארת'י.

אמנם נשיא ארצות הברית נחשב לאחד התפקידים הריכוזיים ביותר בעולם הדמוקרטי, אך גם אותו אפשר להדיח, כמובן בהליך מורכב מאוד.

ההכרזה של יו"ר בית הנבחרים היא רק תחילת הדרך. בכדי להדיח נשיא מכהן או כל בכיר בממשל יש צורך בהליך המורכב.

כך זה עובד:

בשלב הראשוני, חבר אחד או יותר מבית הנבחרים, הבית התחתון בקונגרס, להסכים להעיד בשבועה נגד הנשיא.

לאחר מכן, יכול יו"ר בית הנבחרים לקבל את ההחלטה ולהכריז על פתיחה בהליך ההדחה, כשבמהלכו נציגי הנשיא ינסו להגן עליו בפני ועדת המשפט. בהמשך, אם ועדת המשפט מחליטה על הדחה, ההחלטה עוברת להכרעת שאר חברי הבית התחתון שכיום נשלט בידי המפלגה הרפובליקנית.

אם הליך ההדחה עבר בצורה חלקה, הנשיא עדיין לא אורז את חפציו ועוזב את הבית הלבן, אלא שולח את עורכי דינו לדיונים ארוכים בבית העליון - הסנאט, שם ההליך יכול להיעצר. יצויין כי כיום, בניגוד לבית הנבחרים, הסנאט נשלט בידי הדמוקרטים דבר שעשוי להקטין את הסיכויים שביידן יודח.

בנוסף, בניגוד לחוקי בית הנבחרים בהם להדחה מספיק רוב רגיל, בסנאט יש צורך ברוב של שני שלישים מהחברים.

הדחות:

עד היום, מעולם לא הודח נשיא אמריקני מכהן במסגרת הליך הדחה. יחד עם זאת, חמישה נשיאים זכו לאורך ההיסטוריה בכבוד המפוקפק של הליך הדחה.

הראשון היה הנשיא ג'יימס ביוקנן, איש המפלגה הדמוקרטית שהועמד לדין בשנת 1860 באשמת שחיתות אך זוכה.

השני התרחש בשנת 1868, אז ניסו בקונגרס להדיח את הנשיא אנרדו ג'ונסון, איש המפלגה הדמוקרטית גם הוא, זאת בשל טענות להדחת מזכיר המלחמה בניגוד לחוק. בהמשך גם הוא זוכה.

השלישי והמוכר ביותר הוא הליך ההדחה נגד הנשיא ריצ'רד ניקסון הרפובליקני שההליך הופעל נגדו בשל פרשת ווטרגייט. ההליך נעצר אחרי שהחליט להתפטר בעצמו מהתפקיד באופן היסטורי.

המקרה הרביעי היה של הנשיא קלינטון בשלהי שנות ה-90 בטענה לעדות שקר ושיבוש הליכי חקירה, אך זוכה.

ההליך האחרון היה נגד דונלד טראמפ כשלמעשה הופעלו נגדו שני הליכי הדחה ומשניהם זוכה.

מסתבך?

הרפובליקנים, ששולטים ברוב דחוק בבית הנבחרים, טוענים כי הנשיא ביידן זכה לרווח כלכלי מעסקיו של בנו, האנטר, בין השנים 2009 ל-2017.

יו"ר בית הנבחרים מקארת'י הבטיח כי יתחיל יחד עם חבריו באיסוף ראיות להאשמות.

הרקע הפוליטי למעשה של מקראת'י הוא לחץ כבד מהאגף הרדיקלי במפלגה הרפובליקנית לו הוא זקוק נואשות.

פרשנים בארצות הברית מעריכים כי בכך קנה לעצמו שקט תעשייתי לתקופה הקרובה מאותו אגף שאיים להדיח אותו מהתפקיד השלישי בחשיבותו בפוליטיקה האמריקנית אם לא יעמיד את ביידן להדחה.

בבית הלבן הגיבו להחלטה וטענו כי מדובר בחקירה פוליטית.